על הצורך בהסכמת האגודה ברכישת משק

יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, עמית יפרח מספר, כי ביהמ"ש קבע שהדרישה לקבל את הסכמת האגודה בעת רכישת משק במושב הינה תנאי הכרחי ובל יעבור על אף החלטה 970 של מנהל מקרקעי ישראל
עו"ד עמית יפרח |

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון, לפיו התקבלה בקשתה של האגודה להצהיר כי רוכשים של נחלה במושב אינם רשאים לרכוש, לשכור, לתפוס חזקה ו/או לבצע כל פעולה בנחלה הידועה כמשק מס' 23 במושב, היות וקבלתם לחברות באגודה נפסלה בעבר עקב אי התאמתם מבחינות שונות למושב.

מוכרת המשק הינה חברה באגודה בעלת משק מס' 23. האגודה החזיקה במשבצת קרקעית במעמד של "ברת רשות" על פי חוזה תלת שנתי בינה לבין מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית לישראל, והאגודה חוזה "משולש"). המשבצת הקרקעית נמסרה לאגודה כדי שזו תעמיד לחברים נחלות לעיבוד חקלאי במעמד של ברי רשות. סעיף 20ד' לחוזה המשולש אסר העברת זכויות חבר באגודה ללא הסכמה מראש ובכתב של המינהל והסכמת הסוכנות, זאת לאחר שהאגודה הודיעה לסוכנות את עמדתה. סעיף 21 לתקנון האגודה הסדיר את נושא העברת זכויותיו של חבר שנפטר או פרש או הוצא מן האגודה והפקיד בידי האגודה את ההחלטה אם לאשר או לדחות מועמד לחברות באגודה, המוצע לקבלת הזכויות בנחלה שהתפנתה או שהינה עומדת למכירה. על החלטת הוועד ניתן היה לערער בפני האסיפה הכללית של חברי האגודה.

על פי נהלי המושב, מועמד לקבלה נדרש לעבור בדיקות התאמה מקצועית במכון לפסיכולוגיה יישומית. הרוכשים בענייננו היו מעוניינים לרכוש זכויות במשק מס' 45 במושב.

מסקנות בדיקת המכון העלו אי התאמה של הרוכשים מבחינות שונות לחיי המושב (תקנון האגודה דרש שהמבקשים להתקבל לשורותיה יהיו ללא עבר פלילי, ללא הרשעה פלילית במהלך 10 השנים האחרונות וכן שינהלו אורח חיים דתי), ועל כן החליט הועד לדחות את מועמדותם. על החלטה זו לא הוגש ערעור לאסיפה הכללית, והעסקה לא יצאה לפועל.

הרוכשים לא זנחו את רצונם להתיישב במושב, ולמרות שידעו על דחיית מועמדותם התקשרו בחוזה רכישה לגבי משק אחר במושב , עם המוכרת, מי שהיתה חברה באגודה והחזיקה בזכויות משק 23 במושב.

בתשובה לפניית המינהל הודיעה האגודה על סירובה לקבל את בקשת הרוכשים. חרף זאת, בידיעת עמדת האגודה, וללא קבלה הסכמה ואישור הסוכנות והמינהל, מסרה המוכרת, את מפתחות המגורים במשק 23, והעבירה לידי הרוכשים את החזקה.

בעקבות ידיעות שנודעו לאגודה שלח ב"כ האגודה מכתב למוכרת. במכתב זה הדגישה האגודה כי הוועד דחה כבר בקשה קודמת של הרוכשים להתקבל כחברים באגודה, ולכן המליץ הועד שלא לנהל עימם מגעים. המוכרת לא ענתה למכתב, למרות שהודתה כי קיבלה אותו, ובחודש דצמבר 2001 חתמה על הסכם מכר כאמור עם הרוכשים.

ביום 12.05.02 כונסה אסיפה כללית של האגודה כאשר על סדר יומה הפסקת חברותה של המוכרת באגודה, וכך גם הוחלט, בהתאם לסעיף 7 בתקנון האגודה.

במסגרת ההליכים בתיק ניתן צו מניעה זמני נגד הרוכשים ובעקבותיו הוגשו בקשות לפי פקודת ביזיון בית המשפט. הסעד שנתבקש ע"י האגודה בפני בית משפט השלום היה למתן סעד הצהרתי, כאמור, לפיו הרוכשים אינם רשאים לרכוש ו/או לשכור ו/או לקבל חזקה בכל נחלה או משק במושב או בנחלה הידועה כמשק 23 במושב.

בפסק דינו קבע בית משפט השלום, כי אין חולק שרכישת משק או נחלה באגודה כוללת בחובה את הצטרפות הרוכש לאגודה. הדבר נקבע בתקנון האגודה המהווה את המסמך החוקי והמחייב על פי מסמך זה החובה לקבל את הסכמת האגודה הוא תנאי מחייב בהסכם רכישה של נחלה באגודה.

על האמור בתקנון לא ניתן להתנות ובוודאי שאין הצדדים רשאים לקבוע כי הסכמת האגודה אינה נדרשת ביחסים שבינם לבין האגודה. הדבר אף נקבע בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 970 מיום 09.06.03 אשר קובעת, בין היתר, כי:

"1. ככלל תישמר מסגרת האגודות החקלאיות השיתופיות, ובכלל זה הוראות בדבר חברות של בעלי הנחלות באגודות על פי תקנוניהן...

4. העברת זכויות בנחלה של מי שהפסיק להיות חבר באגודה למי שאינו עומד להיות חבר באגודה תותלה בהסכמת האגודה לרוכש הפוטנציאלי..." (ההדגשה אינה במקור)

ההסכמה האמורה אינה בגדר של "הבעת עמדה", ולכן הפרשנות שנטענה על ידי הרוכשים שרכישת זכויות במשק ממי שאינו חבר באגודה אינה דורשת הסכמת האגודה, נדחתה על ידי בית המשפט, אשר קבע כי הדרישה לקבל את הסכמת האגודה הינה תנאי הכרחי ובל יעבור גם אם מוכר המשק אינו חבר באגודה.

על קביעות אלו הוגש הערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בית המשפט המחוזי לא מצא בטענות הרוכשים כל עילה שהיא להתערב בקביעותיו ובמסקנותיו של בית משפט השלום, ואשר על כן, הערעור נדחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.