ארה"ב: נתון המשרות החדשות עמד רק על 92,000 ביולי
נתון המשרות החדשות לחודש יולי פורסם היום והכה לחלוטין את תחזיות האנליסטים מלמטה. תוספת המשרות החדשות בחודש יולי היתה 92,000 בלבד לעומת קונסנזוס תחזיות האנליסטים שעמד על 125,000 משרות חדשות. זאת לאחר תוספת משרות של 126,000 בחודש יוני ו-188,000 בחודש אפריל.
בחוש יוני עמדו התחזיות על 132,000 משרות חדשות כאשר בפועל היה הנתון 126,000. בעוד שבחודש מאי חזו האנליסטים תוספת של 190,000 משרות לעומת 188,000 בפועל. בעבור חודש מאי ויוני יחד פער התחזיות עמד על 8,000 משרות.
אינדיקטורים לאינפלציה
שכר העבודה הממוצע לשעת עבודה עלה ב-0.3% בחודש יולי, זאת לאחר עלייה של 0.4% בחודש יוני. הנתון יישר קו עם קונסנזוס התחזיות שעמד אף הוא על עלייה של 0.3%. באשר לסקר משקי הבית, שיעור האבטלה עלה לרמת ה-4.6% עלייה של 0.1% משיעור האבטלה בחודש הקודם. חשוב לציין שהאנליסטים חזו ששיעור האבטלה יהיה ללא שינוי.
שוק העבודה
הנתונים שפורסמו היום מראים על התקררות של שוק העבודה בארה"ב. רוב ההאטה בשוק העבודה מיוחסת לפער העצום בין קונסנזוס האנליסטים לנתוני המשרות בפועל, שהיה 28,000 משרות. לעומת זאת נקודת אור מגיעה דווקא מתוספת המשרות במגזר הפרטי שהייתה 120,000.
הירידה במשרות במגזר הממשלתי הייתה בעיקר מיוחסת לקטגורית החינוך, שבתקופות הקיץ לעיתים עוברת שינויי הסתגלות לשנת הלימודים הבאה. ברמה הכללית הכלכלה האמריקנית נותרה באותו מצב כמו שהיתה בחודש שעבר. הירידה בקצב גידול השכר לשעה ל-0.3%, טובה למדיניות המוניטרית שמנהיג הפדרל ריזרב, מאחר ועלייה בהוצאות השכר הן סממן מובהק להתפתחות של תנאים אינפלציונים. כמו כן, הפרספקיטיבה של הפדרל ריזרב גורסת כי שיעור האבטלה ברמה של 4.6% משקף את התעסוקה המלאה במשק, ולא 4.5%.
השורה התחתונה היא שאין בנתונים כדי להראות ששוק העבודה בארה"ב נכנס לכדי משבר לפי שעה. סביר להניח שהשווקים הפיננסים לא יחוו זעזוע קשה מהנתונים לאחר בחינתם לעומק הדברים.
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")