חובת ניהול רישום שעות עבודה חלה גם על חברת כוח אדם
עובדות ------ הנתבעים (להלן - העובדים) הועסקו ע"י התובעת (להלן - המעבידה) במשך כחודשיים כמחלקי פליירים בבית הספר לנהיגה שניידר (להלן - המשתמש). בהתאם להסכם העבודה שנחתם בין הצדדים, השכר שולם עבור שעות עבודה שאושרו ע"י המשתמש. המעבידה סירבה לשלם את שכרם של העובדים עבור חודש עבודתם השני וזאת בטיעון כי דיווח שעות העבודה החודשי שהגישו העובדים לא היה חתום על ידי המשתמש. על כן הגישו העובדים את תביעתם לבית הדין האזורי. בית הדין האזורי קבע, כי העובדים לא הרימו את נטל ההוכחה בדבר שעות העבודה שעבדו. עם זאת בית הדין קבע, כי על המעבידה מוטלת החובה לנהל פנקס בדבר שעות העבודה של עובדיה, ואין בהיעדר הוכחה של העובדים כדי לפטור את המעבידה מחובתה לשלם שכר לעובדים עבור עבודתם. לפיכך, חייב בית הדין את המעבידה לשלם לעובדים תשלום בגובה שכר המינימום בלבד וכן לשלם להם הוצאות נסיעה. המעבידה ביקשה לערער בפני בית הדין הארצי לעבודה, בטענה כי החובה לנהל פנקס שעות עבודה מוטלת על המשתמש, קרי ביה"ס לנהיגה. בית הדין הארצי לעבודה קבע ------------------------- בית הדין דחה את בקשת הערעור של המעבידה. על פי הודעת שר העבודה שפורסמה ברשומות בשנת 2000, החובה לנהל פנקס שעות עבודה ומנוחה לפי סעיף 25(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, חלה על כל מי שמעסיק עובד לצורך עסק, משלח יד או שירות ציבורי. אשר על כן, קביעתו של בית הדין האזורי, כי המעבידה מחויבת לנהל פנקס כאמור הייתה נכונה. אמנם המעבידה הנה חברת כוח אדם, אולם אין בכך כדי לפטור אותה מהחובה לנהל פנקס שעות עבודה כאמור, שכן היא המעבידה של העובדים והיא המשלמת את שכרם, ועל כך אין מחלוקת. ככל שהמעבידה הייתה סבורה, כי על המשתמש בפועל לדאוג לניהול פנקסים כאלה, היה עליה לדאוג כי פנקסים כאלה אכן ינוהלו על ידי המשתמש, וכי זה יעדכן את המעבידה באופן שוטף. סעיף 7 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 קובע, כי בדיון בתובענה לפי חוק שכר מינימום, חזקה על מעביד אשר לא הציג רישום נוכחות המתייחס לעובד (עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה חל עליו), כי לא שילם שכר מינימום לעובדו. על כן, משלא הייתה מחלוקת כי העובדים הועסקו ע"י המעבידה במהלך אותו חודש, רשאי היה בית הדין האזורי לחייב את המעבידה בתשלום שכר מינימום לעובדים עבור חודש זה, על אף שהללו לא הוכיחו את שעות עבודתם. נטל ההוכחה במקרה של תביעת שכר מינימום אינו מחייב את העובד להציג פירוט שעות כמו זה הנדרש מעובד התובע תשלום עבור שעות נוספות ועבודה בשבת, לפיכך הפסיקה בנושא שעות נוספות אינה רלבנטית לנושא פסיקת שכר מינימום עבור שעות עבודה רגילות. (*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.