רביב צולר התמנה ליו"ר כלל פיננסים חיתום

צולר מחליף בתפקיד זה את שי פוגל שעובר לארה"ב לנהל את חברת הביטוח גארד פייננשל שנרכשה על ידי כלל ביטוח
יוסי פינק |

רביב צולר, 43, התמנה היום לתפקיד יו"ר כלל פיננסים חיתום בע"מ, מקבוצת כלל פיננסים. צולר מחליף בתפקיד זה את שי פוגל שעובר לארה"ב לנהל את חברת הביטוח גארד פייננשל שנרכשה על ידי כלל ביטוח. צולר, רו"ח במקצועו יכנס לתפקידו ב-18 ביולי 2007. צולר היה, בין השאר, שותף בשנים 94 עד 99 בחברת אייפקס מוטבים (היום דש אייפקס), בין 1999-2001 היה מייסד וסמנכ"ל כספים של נס טכנולוגיות ומשנת 2001 ועד מרץ השנה שימש כנשיא ומנכ"ל החברה. צולר הוביל את הנפקת נס טכנולוגיות בנסדא"ק (סימול: NSTC) בשנת 2004, בה גייסו החברה ובעלי מניותיה כ-160 מיליון דולר. הנפקה זו הייתה ההנפקה (IPO) הישראלית הגדולה ביותר בנאסד"ק מאז 2001. "אני שמח להצטרף לגוף החיתום המוביל בארץ בבעלות הקונצרן הגדול בישראל. האתגרים בתחום רבים ויחד עם הצוות הנפלא בראשותו של המנכ"ל צחי סולטן", ציין היום רביב צולר. "אנו נצעד בעוצמה ונמשיך להוביל את שוק גיוס הכספים החוץ בנקאי בישראל תוך הרחבת שיתופי הפעולה הבינלאומיים בנושא זה". "אנו שמחים ומברכים על הצטרפותו של רביב צולר כיו"ר חברת החיתום. ניסיונו הרב יכולתו ופעילותו בארץ ובעולם יתרמו לקידומה של החברה ולאתגרים החדשים שעוד נכונו לנו", אמר היום צחי סולטן. "אני מבקש להודות מקרב לב לשי פוגל על תרומתו לקידום החברה למעמד של מובילת שוק, הרחבת הפעילות ורווחיות שיא". כלל פיננסים חיתום בע"מ, שהיא חברת הבנקאות להשקעות והחיתום של קבוצת כלל פיננסים, היא ממובילות שוק ההנפקות והחיתום בישראל, ומתחילת 2007 השלימה גיוסים והנפקות בהיקף של מעל 22 מיליארד ₪ עבור לקוחותיה. כלל פיננסים נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי של 1.25 מיליארד ₪, והיא נשלטת ע"י כלל החזקות עסקי ביטוח בע"מ מקבוצת אי די בי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

העלמות מס
צילום: דוברות רשות המסים

אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת הכנסות משכירויות בהיקף של 8 מיליון שקל

רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים שבה אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים: על פי הודעת הרשות ופרוטוקול מבית משפט השלום בעיר, אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024.  על פי ממצאי החקירה, האב מחזיק בשלושה בניינים בבית חנינא הכוללים כ-39 דירות, וכן בבעלויות על חניונים, אולם אירועים ומתחם חנויות בעיר העתיקה ובראס אל עמוד. 

כבר בשנת 2017 נחתם מולו הסכם שומה שקבע כי הכנסותיו משכירות ייחשבו כהכנסה מעסק. למרות זאת, לפי החשד, בשנים 2018-2024 הוא פיצל את ההכנסות והסב אותן לילדיו, תוך שימוש בעורמה ובתחבולה כדי להפחית את נטל המס ולמנוע דיווח מלא.

מהבקשה לשחרור בערובה עולה כי סך ההכנסות שהוסבו ונרשמו על שמו של האב בלבד עמד על כ-6.5 מיליון שקל, בעוד שבנו נדאל דיווח רק בשנת 2022 על בניין בן עשר דירות שהניב הכנסות החל מ-2019. על פי החשד, בגין דירות אלה הועלמו הכנסות נוספות של כ-1.5 מיליון שקל.

במהלך החיפוש שנערך ב-13 באוגוסט 2025 נתפסו מסמכים רבים בביתם, ולאחר מכן הובאו האב והבן לחקירה. בהמשך הם שוחררו על ידי בית משפט השלום בירושלים בתנאים מגבילים, הכוללים הפקדת ערבויות כספיות בהיקף של מאות אלפי שקלים ואיסור יציאה מהארץ לתקופה של חצי שנה.

רשות המסים הדגישה כי מדובר בחקירה מתמשכת, וכי במידה שיוגשו כתבי אישום, יעמדו החשודים בפני סעיפים פליליים חמורים בעבירות מס.