טענות עוקבות המובילות לחבות מס אינן טענות סותרות

תקציר עמ"ה 1132/02, 1133/02, 1134/02, 1062/03 (טרם פורסם) 1. חברת מנטפילד (1983) בע"מ, 2. Mantfield Ltd, 3. יצהרי אליעזר נ' 1. מנהל רשות המסים בישראל, 2. פקיד שומה תל אביב-יפו 4 העובדות המשיבים סבורים, כי החברות המערערות - חברת מנטפילד (1983) בע"מ [להלן - "מנטפילד"] וחברת Mantfield Ltd [להלן - "Mantfield Ltd"] חבות במס, בישראל, בין השאר, משום ששתיהן חברות תושבות ישראל. עוד טוענים המשיבים, כי היה ותתקבל עמדת המערערת Mantfield Ltd, כי היא חברה תושבת חוץ, יש מקום לחייבה במס בישראל, באמצעות נציגה הוא המערער 3 יצהרי אליעזר [להלן - "יצהרי"], כלשון סעיף 108 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"]. כמו כן לטענת המשיבים, יצהרי חב במס, בישראל, בשל דיווידנד שקיבל מאת שתי החברות המערערות, הואיל והן לא הוכיחו, כי רווחיהן נותרו בידיהן. המשיבים מבקשים לאחד את הדיון בכל הערעורים שבכותרת, בעוד המערערים סבורים, כי תחילה יש לדון, ממילא, בשאלת חבות המס של חברת Mantfield Ltd בישראל. רק אם ייקבע, כי אכן החברה חבה במס, בישראל, יש מקום לבחון את תחולת סעיף 108 לפקודה. ניהול מאוחד של התיקים כולם יטיל נטל כבד על יצהרי להוכיח, למשל, כי אינו בא בגדר המנויים בסעיף 108 לעיל. זאת, שלא לצורך, אם יתברר, כי Mantfield Ltd. אינה תושבת ישראל ואינה חבה במס, בישראל. חברת Mantfield Ltd העלתה טענת התיישנות, תוך הפניה לדין הכללי, בהיעדר מועד קצוב בסעיף 145(ב) לפקודה - סעיף, שמכוחו הוצאו שומות לחברה זו לאחר שהיא לא הגישה דוחות בישראל. לטענתה, אין להוציא שומות על פי סעיף זה, בחלוף שבע שנים מיום שהיה על החברה להגיש דוח בגין הכנסותיה. המשיבים סבורים, כי היעדר מועד בסעיף נובע מכך, שאי אפשר להשוות בין מחדלם של המשיבים - להוציא שומות במועדים הקבועים בפקודה כלפי מי שהגיש דוח ובמועד, לעומת מי שבחר שלא להגיש דוח, על אף שהיה חייב לעשות כן. משכך, שתיקת סעיף 145(ב) לפקודה באשר למירוץ ההתיישנות היא מכוונת, והיא מעידה, כי על סעיף זה אינה חלה תקופת התיישנות כלשהי. קרי, תקופה מוגבלת בזמן, שבתוכה על המשיבים להוציא שומות על פיו. עוד טוענים המערערים, כי יש למחוק את טענותיהם הסותרות של המשיבים: א. כי חברת Mantfield Ltd היא חברה תושבת ישראל. ב. יצהרי יהיה חב במס בגינה, בהיותה חברה זרה שהיא תושבת חוץ. פסק דין בית המשפט דחה את הדיון, באשר לטענת ההתיישנות למסגרת ערעורה של חברת Mantfield Ltd לגופו. בין השאר, כאשר תוצג תשתית עובדתית, אימתי נודע למשיב, כי לחברה זו יש הכנסות, אשר לפי שיקול דעתו הן חבות במס, בישראל. באשר לבקשת המשיבים לאיחוד כל הערעורים, בית המשפט קיבל את עמדת המערערים ועל פיה, תחילה יש לבחון את שאלת חבות המס בישראל של Mantfield Ltd, ורק לאחר מכן את פועלו של סעיף 108 לפקודה בקשר ליצהרי. זאת, בפרט, שעה שיצהרי מכחיש את היותו "נציג" החברה לצורכי סעיף 108 לפקודה. באשר לטענות הסותרות, לכאורה, שמעלים המשיבים, בית המשפט קבע, כי אין טענות אלה יוצאות מנקודה אחת, הן מקבילות ואינן מובילות לתכלית פיסקלית שונה. טענות אלה הנן עוקבות וטוריות, שאמירתן היא: "היה וייקבע על ידי בית המשפט כי חברת Mantfield Ltd היא חברה תושבת חוץ, החבה במס בישראל, יש מקום להפעלת סעיף 108 וחיוב החברה באמצעות נציגה, מר יצהרי." טענות עוקבות מסוג זה, המובילות לתכלית מיסויית אחת - חבות המס של Mantfield Ltd בישראל, אינן טענות סותרות. כמו כן שאלת היותה של חברה תושבת ישראל לצורכי מס, אם לאו, מעבר להיותה שאלה שבעובדה, הרי היא שאלה שבמשפט. בהמשך להלכה הפסוקה דומה, כי אין מונע מן המשיבים מלהעלות את טענותיהם באופן שהם העלו. בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לפני: כב' השופט מגן אלטוביה ניתן ב-12.4.2007

הכותבת - מהמחלקה המשפטית בחברת "חשבים ה.פ.ס. - מידע עסקי בע"מ".

המידע באדיבות "כל מס" מחברת חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ