סיכום שבוע המסחר בחו"ל

שוק ההון בעולם - מגמה חיובית בבורסות העולם עם פתיחת המחצית השנייה של 2007.

המחצית השנייה של 2007 נפתחה בקול תרועה רמה בבורסות העולם, ובעיקר בבורסת וול סטריט. כך במקביל לחגיגות העצמאות שהתנהלו ברחבי ארה"ב, חגיגה לא קטנה התנהלה במדדים המובילים של וול סטריט עם עליות שערים חדות. שחתמה שבוע ירוק למדי. נתוני מאקרו חיוביים, המשך קדחת המיזוגים והרכישות וזינוק במדד מניות הטכנולוגיה (בעיקר תודות לזינוק במניית אפל על רקע מכירות ה- iPHONE) היוו רוח גבית לטיפוס החד במדדים המובילים בארה"ב ובשאר בורסות העולם.

שוק ההון האמריקאי שאב בשבוע החולף עידוד מנתוני המאקרו שפורסמו. כך, לאחר שבשבוע שעבר אכזבו נתוני המאקרו את המשקיעים ושיקפו את הצמיחה האיטית בכלכלה האמריקאית, השבוע דווח על האצה מפתיעה בקצב ההתרחבות של הפעילות היצרנית בארה"ב. במקביל נרשמה ירידה קלה מהתחזיות בהזמנות ממפעלים אמריקאיים.

ענף הנדל"ן, אשר הכביד בתקופה האחרונה על שוק ההון האמריקאי, דווקא סיפק בשבוע החולף חדשות חיוביות כשדווח כי נרשמה ירידה חדה מהצפוי במלאי הבתים הממתינים למכירה.

בנוסף, נהנה שוק המניות העולמי מהמשך קדחת המיזוגים והרכישות. לאחר שמתחילת השנה דווח כי היקף עסקות המיזוגים והרכישות בארה"ב עמד על כ-1.4 טריליון דולר, השבוע הודיעה בורסת הסחורות בשיקאגו כי העלתה את הצעת הרכש שלה לבורסת הנגזרים CBOT לכ-11 מיליארד שקל. במקביל, דווח על רכישת חברת הטלפון הקנדית BCE, כאשר ישנן שתי מתמודדות לעסקה שנאמדת ב-32.6 מיליארד דולר. קדחת הרכישות עושה דרכה גם אל היבשת הגדולה, ורשת קמעונאות אוסטרלית נרכשה ע"י רשת "עשה זאת בעצמך" בעסקה גדולה ביותר באוסטרליה, 17.7 מיליארד דולר.

נתוני המאקרו שפורסמו השבוע:

מדד מנהלי הרכש של המגזר היצרני עלה ביוני בנקודה אחת לרמה של 56 נקודות, כאשר בשוק צפו כי המדד ישאר ללא שינוי. ההזמנות ממפעלים אמריקאיים ירדו בחודש שעבר ב-0.5%, בעוד התחזיות ציפו לירידה של 1.2%. בגזרת הנדל"ן דווח כי מלאי הבתים הממתינים למכירה ירד בשיעור חד של 3.5%, בעוד ההערכות בשוק צפו דווקא עלייה של 0.3%.

הישראליות הבולטות מעבר לים

אי.סי.איי שעלתה ב-4.7% בסיכום שבועי לאחר שהחברה נרכשה ע"י קבוצת משקיעים בראשות שאול שני במחיר של 10 דולר למניה, מחיר המשקף לחברה שווי של 1.2 מיליארד דולר.

אורמת טכנולוגיות טיפסה ב-4.9% לאחר שחתמה על הסכם לאספקת 50 מגה ואט חשמל בהיקף כספי של 30 מיליון דולר לשנה.

רדקום ממשיכה לעשות "צרות" למשקיעים והמניה צנחה ב-33.6% בשבוע החולף. זאת, לאחר שהחברה פרסמה אזהרת רווח לקראת דוחות הרבעון השני. נציין, כי זו האזהרה הרביעית בתוך שישה רבעונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.