אנשי גאדימק ממשיכים להפיץ ידיעות על רכישות
אנשיו של המיליארדר, ארקדי גאידמק, ממשיכים לזרוע בעיתונות ידיעות לפיהן, הוא ממשיך במסע הרכישות של חברות בורסאיות בישראל. אתר Ynet של ידיעות אחרונות הוא זה שפרסם הפעם ראשון את הידיעה. מדובר על פי האתר בכוונת גאידמק לרכוש את השליטה (53%) ביבואנית המזון ויליפוד תמורת 170 מיליון - כלומר שווי של 90 מיליון דולר לחברה, הגבוה בכ-60% משווי השוק שלה.
באופן מוזר, שוב מדובר בעיסקה שאין עליה שום דיווח לבורסה, ושוב הודלף המידע (כמו בסיפור טיב טעם) בסוף השבוע. אולם הפעם יש גם אלמנט של מסחר העבר לים, שכן המניה של ויליפוד נסחרת בת"א, אולם מניות של שתי חברות נוספות בקבוצה של משפחת ויליגר נסחרות בנאסד"ק בניו יורק וברשימת החברות הקטנות של הבורסה בלונדון - ה-AIM. המניה של החברה הנסחרת בנאסד"ק אכן הגיבה אמש לשמועות הללו בעליה של 3.7% ביום ו'.
אם היה משהו נכון בידיעות של עשרת הימים האחרונים על עסקיו של גאידמק, הרי שהוא החל משא ומתן לרכישת רשת טיב טעם ולאחר מכן, עם התפוצצות המו"מ עם בעלי הרשת - ברגר הולדינגס וקובי טריביטש, ביקש גאידמק לרכוש את רשת המזון הירושלמית של רמי לוי. בשני המקרים עלו הערכות כי גאידמק רוצה לאחוז בגוף העוסק במזון ולקרב אליו את עמך ישראל - בעיקר את תושבי ירושלים, על רקע רצונו להיבחר לראש העירייה שם.
כידוע, בין השאר, נתגלתה מחלוקת על סיווגה של טיב טעם כרשת לא כשרה (בניגוד לרצונו של גאידמק). בעלי הרשת, עמית ברגר וקובי טריביטש סרבו לאשר התוכנית ובסופו של דבר, התפוצצה הפרשה ברעש גדול - מותירה מאחוריה הסכם הפשרה שנחתם עם גאידמק, לפיו הוא אמור להעביר לנאמנות עד סכום של 30 מיליון שקל, שיועברו לאנטר הולדינגס. מתוך סכום זה תעביר אנטר 8 מיליון שקל לקובי טרייביטש, השותף של אנטר בשליטה בטיב טעם. לאחר שגאידמק יעביר את הכסף לנאמנות, צפוי דירקטוריון אנטר הולדינגס להתכנס ולאשר את הסכם ההקצאה של 10% ממניות אנטר הולדינגס לגאידמק, כפי שסוכם עימו בפשרה. ההקצאה לא צריכה לעבור את אישור אסיפת בעלי המניות של אנטר.
ביום שני האחרון הסתבר כי גאידמק מבקש לרכוש את רשת המזון הקטנה - רמי לוי המפעילה כמה מרכולים בירושלים ובסביבה. הפעם היה מדובר בהודעה רשמית שקבלו כמה גורמים על המגעים בעניין מנציגו של גאידמק - בין השאר, הועבר מידע כזה ל-Bizportal, אולם לוי שלא הכחיש תחילה את המגעים - החליט לדווח באיחור (בולט יש לומר) על כך שגאידמק לא ירכוש את הרשת שלו.
נראה, כי גם הפעם שומר גאידמק על הקו הזה - ומבקש לרכוש גוף העוסק בייבוא ושיווק מזון כשר. ויליפוד , הנמצאת בשליטת משפחת ויליגר, עוסקת בעיקר בייבוא, שיווק והפצה של מוצרי מזון מחו"ל בישראל. פעילות ויליפוד הינה בשני תחומים: תחום היבוא, השיווק וההפצה של שימורי המזון ותחום היבוא, השיווק וההפצה של מזון לא-משומר. מרבית פעילות ויליפוד בתחום המזון מתנהלת באמצעות חברת הבת ג. ויליפוד אינטרנשיונל, הנסחרת בבורסת הנאסד"ק בניו-יורק. עם לקוחות ויליפוד נמנים רשתות שיווק המזון הגדולות, וכן לקוחות השוק הפרטי (רשתות שיווק המזון הפרטיות, מיני מרקטים, סיטונאים, לקוחות מוסדיים ויצרנים) הפזורים ברחבי הארץ.
החברה נסחרת בבורסה של ת"א לפי שווי של 233 מיליון שקל. ויליפוד סגרה את 2006 עם הון עצמי של 137 מיליון שקל שמימן מאזן בסך של 319 מיליון שקל. בסוף השנה האחרונה היא רשמה רווח נקי של 28.6 מיליון שקל מול רווח של 12.6 מיליון שקל ב-2005. המכירות שלה ב-2006 הסתכמו ב-191 מליון שקל מול מכירות של 166 מיליון שקל בלבד בשנת 2005.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
הסתדרות בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
