סיכום שבוע המסחר בחו"ל

השווקים בעולם ננעלו בעליות שערים על רקע נתוני האינפלציה הנמוכים מהצפוי בארה"ב. הנאסד"ק עלה ב- 2.1%.

המדדים המובילים בשווקי העולם קטעו את המגמה השלילית ששררה בבורסות למשך כשבוע וחצי והציגו, החל מאמצע שבוע המסחר החולף, עליות שערים חדות. נזכיר, כי המגמה השלילית נבעה בעיקר מנתוני מאקרו כלכליים שהצביעו על המשך רמת אינפלציה גבוהה. נתונים אלו, גררו עליית תשואות באג"ח האמריקאי בשל החשש מהעלאת ריבית במשק, ושוק המניות נחלש אל מול השוק הסולידי שהציג, ברמות השיא, תשואה אטרקטיבית של 5.27%. אולם, מאמצע שבוע המסחר החולף, מחירי האג"ח האמריקאי החלו להפגין יציבות שתרמה לסנטימנט החיובי. את היציאה הרשמית מהמשברון שפקד את השווקים סימן פרסום מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש יוני, שמדד ליבתו עלה ב- 0.1% בלבד, שיעור נמוך מהצפי המוקדם לעלייה של 0.2%. המדדים המובילים בארה"ב קיבלו את נתון מדד המחירים לצרכן בחום והגיבו בעליות.

נתוני מאקרו נוספים שפורסמו השבוע: הגירעון התקציבי בארה"ב התרחב ל- 67.7 מיליארד דולר. זאת, לעומת צפי האנליסטים המוקדם להעמקה גדולה יותר בגירעון ברמה של 68.0 מיליארד דולר. מדד המחירים ליצרן בארה"ב עלה בשיעור של 0.9%, לעומת צפי לעלייה של 0.6%. מדד הליבה עלה בהתאם לציפיות ב- 0.2%. יצוין, כי למרות שהמדד הכולל עלה בשיעור גבוה מהצפוי, המדדים המובילים הגיבו בחיוביות לפרסום מאחר ומדד הליבה עלה בהתאם לציפיות. מדד האמפייר סטייט של ניו יורק עלה לרמה של 25.8 נק', לעומת צפי האנליסטים לעלייה מינורית לרמה של 12.0 נק'. היקף הייצור התעשייתי בארה"ב נותר ללא שינוי במהלך חודש מאי, לעומת צפי לעלייה של 0.2%. מדד אמון הצרכן של מישיגן ירד לרמה של 83.7 נק', לעומת הצפי המוקדם לרמה של 88.0 נק'.

בניתוח נתוני המאקרו השונים ניתן לראות, כי המגמה הכלכלית (צמיחה או המשך האטה) איננה ברורה, וכי הנתונים די מעורבים. כמו כן נראה, כי מגמה זו תימשך כל עוד חבר הפד ידגיש, כי האינפלציה מהווה את הסיכון העיקרי בעת הנוכחית לכלכלה האמריקאית.

הבורסות באירופה התאוששו גם הן מאווירת עליית הריביות בעולם והציגו עליות שערים. לקראת סוף שבוע המסחר נתנו את הטון החברות הקמעוניות הגדולות בגוש האירו, שהגיבו בעליות לרכישת 25% ממניות סיינסבורי, החברה הקמעונית השלישית בגודלה בבריטניה, ע"י קרן השקעות מקטאר. הבורסות במזרח התנהלו בהתאם למגמה בעולם ורשמו עליות.

מבין הישראליות הנסחרות מעבר לים בלטה השבוע קומברס, שפרסמה את תוצאותיה לרבעון הראשון לשנת 2007. מכירות החברה צמחו ב- 10% לרמה של 405 מיליון דולר. בנוסף, במהלך השבוע האחרון נסחרה החברה על רקע פיטורי 6% מכוח העבודה של החברה להאצת הרווחיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"ם איתן (חיל אוויר)כטב"ם איתן (חיל אוויר)

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר

העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה



עמית בר |

גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.

החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.

הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.

הטכנולוגיה מאחורי העסקה

ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.

גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.