בועה שעומדת להתפוצץ? תסתכלו על המניות הקטנות
ימים לא פשוטים עוברים על המשקיעים ברחוב אחד העם. מצד אחד, עדיין ישנה תחושה של אופטימיות, אחרי שנפרצו כבר המחסומים הפסיכולוגיים של ה-900, ה-1000 ואפילו את ה-1100 נקודות, בניגוד לתחזיותיהם של נביאי הזעם ובעלי החושים השישיים למיניהם שמתריעים מזה מספר חודשים מפני התפוצצות הבועה ההולכת וקרבה. מצד שני, תמיד קיים החשש שהם צודקים, ובקרוב יאמרו לכולנו: "אמרנו לכם".
צריך להפריד בין נתונים כלכליים לפסיכולוגים
כשמנסים לבחון האם קיימת בועה או שלא, יש להפריד בין הסימנים הפסיכולוגיים לאלו הכלכליים. אין בכוונתי להגיד אילו סימנים קודמים לאילו, כיוון שבאמת בחלק מהמקרים הפסיכולוגיה מקדימה את הנתונים הכלכליים, אך אלו האחרונים הם אלו הניתנים למדידה ולכן לאלו אתייחס בראש ובראשנה.
כשבוחנים סימנים כלכליים המעידים על ניפוח יתר ותקופת גאות מוגזמת מחפשים הנפקות זבל (בלי סוף), מחפשים גידול משמעותי במחזורי המניות הקטנות, מחפשים שינוי בכיוון סביבת הריבית ומכפילי רווח בלתי סבירים במחירי המניות (סין!!!).
במישור זה, הנתונים בארץ מעודדים. אמנם בחצי השנה האחרונה נרשמה עליה במרבית מניות ת"א 100 (למעט 8 מניות), אולם העליה מוסברת דווקא בסביבת הריבית הנמוכה, כאשר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הוריד את הריבית ב-2% תוך אותה חצי שנה, שבמהלכה הקונצנזוס הכללי היה שתהיינה הורדות ריבית נוספות במטרה להחליש את השקל אל מול הדולר. אציין, כי נראה שעידן הורודת הריבית כבר מאחורינו וכיוון שמה שחשוב למשקיעים זה בעיקר כיוון הריבית ולא גובה, אך עדיין הריבית בארץ היא נמוכה ביחס לשווקים בעולם.
בהקשר זה, יש לציין כי עלית מחירים בבורסה כתוצאה מהפחתת ריבית, היא דבר נורמאלי שכן, שחיקת הריבית מובילה לעליה בכדאיות ההשקעה בנכסים עולה. לכאן נכנסת גם הטענה שאני מכנה ה"טענה הפסיכולוגית", לפיה אחד הסימנים להתקרבות הבועה אל פתחנו הוא מידת הקירבה של זירת המסחר למשקי הבית ולשיחות הסלון שלהם.
לגבי טענה זו, בעיני זה אך טבעי כי ברגע שהריבית על החסכונות בפק"מ שואפת לאפס, גם הציבור הרחב יחפש להשקיע באפיק אחר, סולידי פחות אך גם בעל סיכויי תשואה גבוהים יותר וגם ישוחחו ויתייעצו על כך. אי הרלוונטיות שבסימן זה בעיני מתגברת נוכח העובדה שהיום הציבור מודע הרבה יותר לאופציות העומדות בפניו. זאת, כתוצאה משיווק אגרסיבי יומיומי בכל אמצעי התקשורת בידי בתי ההשקעות אודות התשואות הגבוהות שניתן להשיג באפיקי החיסכון השונים ועוד.
נתון שראוי לייחס לו חשיבות של ממש, הוא היקף המסחר במניות השורה השלישית. כפי שציינתי, אחד הסממנים לבועה בבורסה הוא מעבר של משקיעים ממניות השורה הראשונה לשלישית. בעניין זה, בעוד שהיקף המסחר במניות היתר בשנים 93' ו-94' לקראת המפולת בשווקים עמדה על44%-41% מסך המסחר במניות, בשנה האחרונה עמד שיעור זה על כ-11% בלבד, כאשר את רוב המסחר מרכזות כיום עדיין המניות הגדולות של מדד תל אביב 100 והדבר משדר יציבות.
אליעזר כרמל: כבר היינו בסרט הזה לפני שנה
גם בלי להזכיר את כל הפרמטרים הכלכליים החיוביים במשק (שיעור הצמיחה שחצתה את ה-6% ברבעון הראשון השנה, הקיטון בגירעון הממשלתי ובאבטלה ועוד), מותר שתהיינה גם ירידות בשווקים, מבלי שנקרא להן "מפולת". נכון, אולי התרגלנו לטוב מדי, אבל בין תיקונים זמניים למפולת יש מרחק רב. לירידות שנרשמו אתמול בשווקים היה הסבר כלכלי די פשוט: הוצאת כספים בידי משקיעים מקומיים וזרים כתוצאה משיפור בשוק האג"ח, וקיטון בציפיות להמשך הורדות הריבית בישראל.
בשיחה שערכתי אתמול בעיצומן של הירידות בבורסה עם היועץ הפיננסי הבכיר, אליעזר כרמל, הוא הדגיש כי "כבר היינו בסרט הזה" רק לפני שנה, באפריל-יוני. אז, משקיעים זרים הוציאו סכומי כסף גדולים מהשווקים המתפתחים לארה"ב ואירופה. אך החל מיוני, נרגעו הרוחות והמגמה התחדשה.
לטענתו של כרמל, "היום הדפוס הוא דומה, אך מצד שני יש פה שפע של נזילות, במיוחד היום כשהממשלה לא מנפיקה פה אג"ח בצורה סדירה. הנזילות צפויה לגדול משמעותית בסוף החודש, כאשר כ-23 מיליארד שקל שייפדו מהאג"ח הממשלתיות יחפשו כתובת" .
לאור זאת, גם בעין הסערה, כרמל הציע למשקיעים שלא לברוח מהבורסה, אלא לשבת על הגדר ולהמתין. בינתיים זה השתלם למי שחיכה.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
