הדולר חוזר לצניחה חופשית: יורד 0.3% ל-3.97 ש'
הדולר שעושה כותרות ראשיות אצלנו ובעולם כולו כבר כמה ימים, התחיל את יום ד' בשבוע בעליה קלה – של 0.1% אך זמן קצר לאחר מכן שב לאבד גובה ונסחר בירידה של 0.3% נוספים – רמה של 3.97 שקל לדולר. לאחר הצהרות של בנק ישראל, ושל כלכלנים בכירים במשק לפיהן, עליהו להתרגל למצב בו לאורך תקופה ארוכה לא נראה שינוי של ממש בשער החליפין של הדולר, נשאלות בשוק שאלות לגבי ההמשך – ללא שום הצלחה למצוא להן תשובה.
בעולם, הדולר נחלש הלילה כנגד היין לרמה של 119.80, אך נסחר ביציבות אל מול האירו סביב הרמות של 1.3545. קבלת נתונים מעורבים על הכלכלה הגדולה בעולם, אשר מחד, כללו ירידה בכמות המשרות החדשות בארה"ב ומאידך, עליה בפעילות התעשייתית של המשק האמריקני, הותירה עננת אי הוודאות לגבי מצב הכלכלה. המשקיעים ממתנים לראות באם הפד יאותת על שינוי מדיניותו הניצית כלפי הריבית הנובעת מחששות אינפלציוניות, בכדי לתמוך בכלכלה המדשדשת. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.3542 כנגד האירו, 119.80 אל מול היין ו 1.9900 כנגד הסטרלינג.
בבית ההשקעות פינוטק אמרו הבוקר, כי היין נסחר אמש בעליות סביב הרמות של 119.80 אל מול הדולר ו-162.25 כנגד האירו. ספקולציות, כי משקיעים מצמצמים אחזקות אשר מומנו על ידי המטבע היפני טרם הועידות של הבנקים המרכזיים בארה"ב ואירופה העניקו תמיכה לעליית היין. הירידות שנרשמו בבורסות המובילות באירופה ובארה"ב העניקו תמיכה למגמת ההתחזקותו של המטבע היפני ,המשכות הירידות צפויה לחזק מגמה זו. כעת נסחר היין סביב הרמות של 119.80 כנגד הדולר 162.25 כנגד האירו ו 238.40 אל מול הסטרלינג.
את מרבית תשומת הלב יפנו המשקיעים אל עבר פירסום הריבית בארה"ב ב-18:15 (GMT). הכלכלנים תמימי דעים לגבי השארות הריבית על כנה ,אולם המשקיעים יחפשו רמזים לגבי מדיניותו העתידית של הפד. איזכור להסרת האיום האינפלציוני או לחלופין הבעת דאגה כלפי הצמיחה הכלכלית עשויים לאותת על קיצוץ ריבית עתידי. בגרמניה יפורסם המאזן המסחרי ב-09:00 (GMT).
בפינוטק מזכירים בבוקר על הדולר-שקל כי המטבע הישראלי המשיך להתחזק במהלך יום המסחר אתמול כששערו היציג סוגר על 3.9900."חוזקו של השקל נובע בין היתר ממכירות רבות של הדולר על ידי זרים ומקומיים לאחר שהשטר הירוק הפגין חולשה בחודש האחרון ומתקשה להתאושש בזירה הגלובלית", הם כותבים. לפי פינוטק - פרסום מדד המחירים לצרכן של חודש אפריל בשבוע הבא יעניק אינדיקציה לגבי קיצוץ אפשרי נוסף בריבית העשוי למתן מעט את התחזקותו של השקל בתווך הקצר. על ההיבט הטכני, הם כותבים – כי השקל מקבל תמיכה ברמת ה-3.9750 ו-3.9500 טרם ימשיך במסעו אל עבר ה 3.90/80. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 3.9770 אל מול הדולר.
זהב: מחירו של חוזה עתידי על הזהב נסחר אמש בירידות סביב הרמות של 687.50 דולר לאונקיה. התחזקותו היחסית של הדולר וחזרה לפעילות של מיכרה פוגו באלסקה העניקו תמיכה שלילית למחיר הזהב." הזהב צריך להישאר מעל רמת ה-685 דולר לאונקיה בכדי ליצור ביטחון ,מומנטום ולמנוע נטישה של השוק פעם נוספת. אנשי פינוטק כותבים עוד בציטוט של משקיעים בחו"ל, כי "אין להתעלם מכיוון השורט ויש לשים לב לפריצה של רמות התמיכה ב-680 דולר - 675דולר אשר עשויים לאותת על שינוי כיוון".
בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
