הדולר חוזר לצניחה חופשית: יורד 0.3% ל-3.97 ש'
הדולר שעושה כותרות ראשיות אצלנו ובעולם כולו כבר כמה ימים, התחיל את יום ד' בשבוע בעליה קלה – של 0.1% אך זמן קצר לאחר מכן שב לאבד גובה ונסחר בירידה של 0.3% נוספים – רמה של 3.97 שקל לדולר. לאחר הצהרות של בנק ישראל, ושל כלכלנים בכירים במשק לפיהן, עליהו להתרגל למצב בו לאורך תקופה ארוכה לא נראה שינוי של ממש בשער החליפין של הדולר, נשאלות בשוק שאלות לגבי ההמשך – ללא שום הצלחה למצוא להן תשובה.
בעולם, הדולר נחלש הלילה כנגד היין לרמה של 119.80, אך נסחר ביציבות אל מול האירו סביב הרמות של 1.3545. קבלת נתונים מעורבים על הכלכלה הגדולה בעולם, אשר מחד, כללו ירידה בכמות המשרות החדשות בארה"ב ומאידך, עליה בפעילות התעשייתית של המשק האמריקני, הותירה עננת אי הוודאות לגבי מצב הכלכלה. המשקיעים ממתנים לראות באם הפד יאותת על שינוי מדיניותו הניצית כלפי הריבית הנובעת מחששות אינפלציוניות, בכדי לתמוך בכלכלה המדשדשת. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.3542 כנגד האירו, 119.80 אל מול היין ו 1.9900 כנגד הסטרלינג.
בבית ההשקעות פינוטק אמרו הבוקר, כי היין נסחר אמש בעליות סביב הרמות של 119.80 אל מול הדולר ו-162.25 כנגד האירו. ספקולציות, כי משקיעים מצמצמים אחזקות אשר מומנו על ידי המטבע היפני טרם הועידות של הבנקים המרכזיים בארה"ב ואירופה העניקו תמיכה לעליית היין. הירידות שנרשמו בבורסות המובילות באירופה ובארה"ב העניקו תמיכה למגמת ההתחזקותו של המטבע היפני ,המשכות הירידות צפויה לחזק מגמה זו. כעת נסחר היין סביב הרמות של 119.80 כנגד הדולר 162.25 כנגד האירו ו 238.40 אל מול הסטרלינג.
את מרבית תשומת הלב יפנו המשקיעים אל עבר פירסום הריבית בארה"ב ב-18:15 (GMT). הכלכלנים תמימי דעים לגבי השארות הריבית על כנה ,אולם המשקיעים יחפשו רמזים לגבי מדיניותו העתידית של הפד. איזכור להסרת האיום האינפלציוני או לחלופין הבעת דאגה כלפי הצמיחה הכלכלית עשויים לאותת על קיצוץ ריבית עתידי. בגרמניה יפורסם המאזן המסחרי ב-09:00 (GMT).
בפינוטק מזכירים בבוקר על הדולר-שקל כי המטבע הישראלי המשיך להתחזק במהלך יום המסחר אתמול כששערו היציג סוגר על 3.9900."חוזקו של השקל נובע בין היתר ממכירות רבות של הדולר על ידי זרים ומקומיים לאחר שהשטר הירוק הפגין חולשה בחודש האחרון ומתקשה להתאושש בזירה הגלובלית", הם כותבים. לפי פינוטק - פרסום מדד המחירים לצרכן של חודש אפריל בשבוע הבא יעניק אינדיקציה לגבי קיצוץ אפשרי נוסף בריבית העשוי למתן מעט את התחזקותו של השקל בתווך הקצר. על ההיבט הטכני, הם כותבים – כי השקל מקבל תמיכה ברמת ה-3.9750 ו-3.9500 טרם ימשיך במסעו אל עבר ה 3.90/80. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 3.9770 אל מול הדולר.
זהב: מחירו של חוזה עתידי על הזהב נסחר אמש בירידות סביב הרמות של 687.50 דולר לאונקיה. התחזקותו היחסית של הדולר וחזרה לפעילות של מיכרה פוגו באלסקה העניקו תמיכה שלילית למחיר הזהב." הזהב צריך להישאר מעל רמת ה-685 דולר לאונקיה בכדי ליצור ביטחון ,מומנטום ולמנוע נטישה של השוק פעם נוספת. אנשי פינוטק כותבים עוד בציטוט של משקיעים בחו"ל, כי "אין להתעלם מכיוון השורט ויש לשים לב לפריצה של רמות התמיכה ב-680 דולר - 675דולר אשר עשויים לאותת על שינוי כיוון".
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ובכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהחקירה עולה חשד כי היקף ההכנסות שהצהיר עליהן החשוד בפני רשויות המס הוא נמוך מאוד ביחס לכספים שמוחזקים ברשותו בארנקים דיגיטליים, שעל פי הערכות שווים כ-2 מיליון דולר. היום הובא החשוד בפני שופט בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת ומעצרו הוארך עד ה-30.12.2025.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")