דריכות בשווקים לקראת פירסום הריבית בארה"ב

הדולר נחלש אמש כנגד היין לרמה של 119.80 אך נסחר ביציבות אל מול האירו סביב הרמות של 1.3545.

קבלת נתונים מעורבים על הכלכלה הגדולה בעולם אשר מחד כללו ירידה בכמות המישרות החדשות ומאידך עליה בפעילות התעשייתית הותירה עננת אי הוודאות לגבי מצב הכלכלה. המשקיעים ממתינים לראות באם הפד יאותת על שינוי מדיניותו הניצית כלפי הריבית הנובעת מחששות אינפלציוניות, בכדי לתמוך בכלכלה המדשדשת. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.3542 כנגד האירו, 119.80 אל מול היין ו- 1.9900 כנגד הסטרלינג.

היין נסחר אמש בעליות סביב הרמות של 119.80 אל מול הדולר ו- 162.25 כנגד האירו. ספקולציות כי משקיעים מצמצמים אחזקות אשר מומנו על ידי המטבע היפני, טרם הועידות של הבנקים המרכזיים בארה"ב ואירופה, העניקו תמיכה לעליית היין. "המשקיעים מורידים סיכון על ידי צמצום ה- Carry trade ביין. נראה כי טרישה לא ירמוז להעלאת ריבית נוספת אחרי יוני, מהלך המעודד קניות של היין ומכירות של האירו. "מסר טסומו סומה מ- Okasan Securities טוקיו. הירידות שנרשמו בבורסות המובילות באירופה ובארה"ב העניקו תמיכה למגמת ההתחזקותו של המטבע היפני, המשכות הירידות צפויה לחזק מגמה זו. כעת נסחר היין סביב הרמות של 119.80 כנגד הדולר 162.25 כנגד האירו ו- 238.40 אל מול הסטרלינג.

את מרבית תשומת הלב יפנו המשקיעים אל עבר פירסום הריבית בארה"ב ב 18:15 (GMT). הכלכלנים תמימי דעים לגבי השארות הריבית על כנה, אולם המשקיעים יחפשו רמזים לגבי מדיניותו העתידית של הפד. איזכור להסרת האיום האינפלציוני או לחלופין הבעת דאגה כלפי הצמיחה הכלכלית עשויים לאותת על קיצוץ ריבית עתידי. בגרמניה יפורסם המאזן המסחרי ב- 06:00 (GMT).

דולר/שקל : המטבע הישראלי המשיך להתחזק במהלך יום המסחר אתמול כששערו היציג סוגר על 3.9900. חוזקו של השקל נובע בין היתר ממכירות רבות של הדולר על ידי זרים ומקומיים לאחר שהשטר הירוק הפגין חולשה בחודש האחרון ומתקשה להתאושש בזירה הגלובלית. פירסום מדד המחירים לצרכן של חודש אפריל בשבוע הבא יעניק אינדיקציה לגבי קיצוץ אפשרי נוסף בריבית העשוי למתן מעט את התחזקותו של השקל בטווח הקצר. מההיבט הטכני, מקבל השקל תמיכה ברמת ה- 3.9750 ו- 3.9500 טרם ימשיך במסעו אל עבר ה- 3.90/80. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 3.9770 אל מול הדולר.

זהב: מחירו של חוזה עתידי על הזהב נסחר אמש בירידות סביב הרמות של 687.50$ לאונקיה. התחזקותו היחסית של הדולר, וחזרה לפעילות של מיכרה פוגו באלסקה, העניקו תמיכה שלילית למחיר הזהב. "הזהב צריך להישאר מעל רמת ה- 685$ לאונקיה בכדי ליצור ביטחון, מומנטום, ולמנוע נטישה של השוק פעם נוספת. אין להתעלם מכיוון השורט ויש לשים לב לפריצה של רמות התמיכה ב- 680$ - 675$ אשר עשויים לאותת על שינוי כיוון. "מסר ג'ון נדלר אנאליסט מ- Kitco Minerals & Metals Co. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 687.90$ לאונקיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.