הדולר שומר על יציבות כנגד העיקריים
כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.3600 אל מול האירו, סביב הרמות של 120.20 אל מול היין, וסביב הרמות של 1.9905 אל מול הסטרלינג.
נתונים מאקרו כלכליים מעודדים מצליחים להעניק תמיכה מסויימת לדולר, הזמנות מוצרים ברי קיימא ומדד מנהלי הרכש הפתיעו את המשקיעים לטובה, "הפרסומים המעודדים מכיוונה של הכלכלה האמריקאית משרים נחת בקרב המשקיעים", מוסר ג'ררד קץ, ראש מחלקת מט"ח ואסטרטג מטבעות Chartered Bank .
ביפן, היין ממשיך את מסע היחלשותו בעולם ועשוי להיסחר תחת לחץ בימים הקרובים. המטבע היפני נסחר סביב רמות שפל של כל הזמנים אל מול האירו כאשר המגמה עדיין רחוקה מסיום, גם אל מול הדולר רושם היין ירידות חדות כשנסחר אתמול סביב 120.30 שפל של חודשיים. האטה אינפלציונית השוררת ביפן לא תאפשר העלאות ריבית בחודשים הקרובים ולכן משקיעים רבים מוכרים את היין הזול לטובת מטבעות נושאי ריבית גבוהה יותר כדוגמת האוסי האוסטרלי והקיווי הניו זילנדי.
היומן הכלכלי טומן בחובו מס' נתונים כלכליים שימשכו את תשומת הלב, בארה"ב בשעה 15:30 (שעון ישראל) יתפרסמו מס' תביעות מחוסרי עבודה הצפי הוא לעליה לרמה של 325 אלף, כל מס' גבוה מזה עשוי לתמוך בשטר הירוק. את מרכז הבמה יתפוס בשעה 17:00 (שעון ישראל) מדד מנהלי הרכש (ISM) ללא ייצור, אם תממש צפיית הכלכלנים לנתון מעודד של 53.0 עשוי הדולר לשמור על יציבות ואולי אף להתחזק.
דולר/שקל: המתיחות במישור הפולטי מכבידה על המטבע המקומי שרושם היחלשות של 0.7%, השער היציג נסגר אתמול ברמה של 4.0650. היציבות סביב השקל ממשיכה להתערער וחוסר הוודאות מושך משקיעים רבים לנטוש את השקל לטובת מטבעות זרים ובהם השטר הירוק. במבט על המסחר בעולם רושם הדולר התחזקות מסויימת על רקע נתוני מאקרו מעודדים מהימים האחרונים, ללא ספק התחזקותו של הדולר בעולם השפיעה גם על יחסי הכוחות של הזוג דולר/שקל. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 4.0660 אל מול הדולר, פריצה וודאית של 4.0710 תהווה איתות קנייה משמעותי ועשויה לשלוח את הזוג להסחר סביב 4.100 ואף מעבר לכך.
זהב: ירידת מחירים נוספת שולחת את הזהב לשפל של חודש. התחזקותו של הדולר בימים האחרונים שומרת על יציבות מסויימת סביב מחירו של הזהב, גורם נוסף ליציבות סביב מחירים נמוכים הוא תקופת החגים ביפן המשאירה את הסוחרים היפנים מחוץ לפעילות בימים אלה. "אל תמהרו להספיד את המתכת הזהובה, רמת המחירים הנוכחית נראית אטרקטיבית ועשויה להביא לזרם חדש של ביקוש משוק התכשיטים שידחוף את המחיר מעלה לכיוון 685$", John Reade, head of metal strategy at UBS Investment Bank. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב רמות של 675.70$ לאונקיה.
נפט: חוזה עתידי על הנפט רושם ירידות מחירים חדות על רקע עליה במלאי הנפט וירידה מתונה בלבד במלאי הבנזין בארה"ב. כל עוד אספקת הנפט מגיעה כסידרה לצרכנית האנרגיה מס' 1 בעולם אין סיבה ממשית לעליות מחירים, פרסום המלאי ע"י EIA אתמול היווה מעין צפירת ההרגעה לסוחרי הנפט ושלח את מחירו לירידות. "טווח המחירים צפוי להיות צר בתקופה הקרובה ויש להניח כי נוכח העליה בביקוש לבנזין לקראת עונת הנסיעות יעשו המחירים את דרכם בחזרה למעלה לכיוון 70$ בשבועות הקרובים", Eric Wittenauer,Analyst at A.G. Edwards in st. Luis, Missouri. כעת נסחר חוזה עתידי על נפט סביב רמות של 63.75$ לחבית.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")