הבורסה מעלה את הרף לרישום למסחר של איגרות חוב
דירקטוריון הבורסה, בישיבתו ביום 15 במרץ 2007, החליט על העלאת הדרישה להון עצמי מינימלי להנפקת אג"ח, שאינן מדורגות, מ-16 מיליון שקל ל-24 מיליון שקל. חברות המנפיקות אג"ח המדורגות בקבוצת ה- BBB ידרשו להון עצמי של 16 מיליון שקל ואג"ח המדורגות בדרוג מקומי של (A-) ומעלה תמשכנה להיות פטורות מהדרישה להון עצמי מינימלי. ההעלאה תחול הן על חברות חדשות והן על חברות שכבר נסחרות, המבקשות להנפיק סדרה חדשה של אג"ח, שאינן עומדות בחלופות לרישום המקנות פטור מהדרישה להון עצמי. כמו כן נקבע כי חברה, שהנפיקה על פי חלופות ההון העצמי, תידרש להתחייב בתשקיף כי כל עוד איגרות החוב נסחרות בבורסה לא תוכל לחלק דיבידנד, אם לאחר החלוקה הונה העצמי יפחת מ-24 או 16 מיליון שקל, בהתאם לקבוצת הדרוג. בנוסף, החליט הדירקטוריון להעלות את שווי הסדרה המינימלי מ-24 מיליון שקל ל-36 מיליון שקל.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
שדרוג האכיפה, ואיך מתמודדים בעולם עם הבעיה?
ברשות המסים מבינים שכדי להתמודד עם תופעת העובדים הפיקטיביים ורישום הוצאות השכר הכוזבות, יש צורך בהידוק הפיקוח ושדרוג כלי האכיפה. בשנים הקרובות צפויה הרשות להרחיב את השימוש במערכות בינה מלאכותית ובאלגוריתמים מתקדמים לזיהוי חריגות בשכר ובנתוני דיווח, תוך הצלבת מידע בין מאגרי המידע שלה לבין ביטוח לאומי, רשם החברות וגופים פיננסיים - זאת בנוסף לבדיקות הקיימות כיום. בנוסף, מתוכנן חיזוק שיתופי הפעולה עם יחידות כלכליות במשטרה, לרבות חקירות משותפות בעבירות שיש בהן גם היבטי מרמה והלבנת הון.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
מבחינת חקיקה, נבחנות מספר יוזמות שיגבילו את האפשרות להגיע להסדרי כופר בעבירות שיש
בהן פגיעה מובהקת בציבור או במשקיעים, כך שיותר תיקים יגיעו להליך פלילי מלא עם הרשעה פומבית. מהצד של הממשל התאגידי, דירקטוריונים אמורים להיות קו ההגנה הראשון נגד תשלומים פיקטיביים. הכללים המקובלים כוללים הקפדה על קיומה של ועדת ביקורת בלתי תלויה, חובת אישור הוצאות
חריגות או תשלומים לבעלי עניין בידי האסיפה הכללית, ובחינה שוטפת של נתוני השכר מול ביצועי העובדים בפועל. בשוק ההון העולמי כבר היו מקרים שבהם חשיפת תשלומי שכר פיקטיביים הובילה להתערבות של משקיעים אקטיביסטיים, שהצליחו להביא להחלפת הנהלה ולשינויי מבנה בדירקטוריון.
ברחבי העולם, הטיפול בתופעה שונה במידה ניכרת: בארצות הברית למשל, עבירות מס פדרליות הכוללות רישום שכר פיקטיבי נחשבות חמורות ביותר, והן גוררות חקירות מעמיקות של רשויות ולעיתים עונשי מאסר ממושכים, לצד קנסות כבדים והשבת כספים. בבריטניה קיימת חובת תיעוד
מדוקדקת של שעות העבודה, הסכמי ההעסקה ותהליכי האישור הפנימיים, וביקורות פתע הן עניין שבשגרה. מדינות נוספות, כמו אוסטרליה וקנדה, מפעילות מערכות ניטור בזמן אמת שמתריעות על חריגות בשכר בהשוואה לדפוסים הקיימים בענף.
אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת הכנסות משכירויות בהיקף של 8 מיליון שקל
רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים שבה אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024
העלמות מס רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים: על פי הודעת הרשות ופרוטוקול מבית משפט השלום בעיר, אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024. על פי ממצאי החקירה, האב מחזיק בשלושה בניינים בבית חנינא הכוללים כ-39 דירות, וכן בבעלויות על חניונים, אולם אירועים ומתחם חנויות בעיר העתיקה ובראס אל עמוד.
כבר בשנת 2017 נחתם מולו הסכם שומה שקבע כי הכנסותיו משכירות ייחשבו כהכנסה מעסק. למרות זאת, לפי החשד, בשנים 2018-2024 הוא
פיצל את ההכנסות והסב אותן לילדיו, תוך שימוש בעורמה ובתחבולה כדי להפחית את נטל המס ולמנוע דיווח מלא.
מהבקשה לשחרור בערובה עולה כי סך ההכנסות שהוסבו ונרשמו על שמו של האב בלבד עמד על כ-6.5 מיליון שקל, בעוד שבנו נדאל דיווח רק בשנת 2022 על בניין בן
עשר דירות שהניב הכנסות החל מ-2019. על פי החשד, בגין דירות אלה הועלמו הכנסות נוספות של כ-1.5 מיליון שקל.
במהלך החיפוש שנערך ב-13 באוגוסט 2025 נתפסו מסמכים רבים בביתם, ולאחר מכן הובאו האב והבן לחקירה. בהמשך הם שוחררו על ידי בית משפט השלום בירושלים
בתנאים מגבילים, הכוללים הפקדת ערבויות כספיות בהיקף של מאות אלפי שקלים ואיסור יציאה מהארץ לתקופה של חצי שנה.
- משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה
- ביקורת ספרים העלתה תמונה מטרידה באזור המרכז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות המסים הדגישה כי מדובר בחקירה מתמשכת, וכי במידה שיוגשו כתבי אישום, יעמדו החשודים בפני סעיפים פליליים חמורים בעבירות מס.
