התיק של חיים ונציה: משערורייה לשערורייה כוחנו עולה
הכותרות הגדולות בעיתונים, שדיווחו על שערוריית השחיתות השלטונית החדשה במס הכנסה לא הצליחו לחולל את מה שהצליחו לחולל כותרות דומות על פרשיות שחיתות אחרות. הן לא הצליחו להפיל את הבורסה.
כותרות גדולות לא פחות בישרו במרץ 2005 על "שערוריית הלבנת ההון הגדולה ביותר מאז קום המדינה" שהתגלתה בבנק פועלים, הצליחו כן להוריד את הבורסה למספר ימים. גם פרשת הסוס הטרויאני, שנחשפה במאי 2005 וזכתה לכינוי "פרשת הריגול התעשייתי הגדולה ביותר מאז קום המדינה" (אלא מה), צליחה לזעזע את השוק למשך יום – יומיים.
איך זה, שהפרשה הנוכחית, שמחכה גם היא לאיזה סופרלטיב שייתן גם לה את הבכורה בתחומה מאז קום המדינה, לא מצליחה לזעזע את הבורסה בישראל?
כנראה שהמשקיעים בישראל, הזרים והמקומיים, למדו להבחין בין עיקר לבין רעש תקשורתי שמסתיים הרבה פעמים בכלום. לא כל פרשייה שמצמידים לשמה את המילים "הכי גדולה מאז קום המדינה" אכן מצדיקה את ההמולה שהיא יוצרת. גם אם החשדות בשחיתויות הן אכן אמיתיות, אין זה אומר שהדבר יפגע בכלכלה הישראלית, בחברות או אפילו בשיעורי גביית המיסים.
לא בטוח שהשערוריות של הימים האחרונים זכאיות להיקרא הגדולות ביותר מאז קום המדינה. מה שאכן בטוח הוא, כי מצבה הכלכלי של ישראל הוא הטוב ביותר מאז קום המדינה - וזה הגורם העיקרי שמשפיע על השוק היום.
למשק בישראל נתוני צמיחה מרשימים, רזרבות מטבע מהגבוהות אי פעם ואינפלציה נמוכה. החשדות בשחיתויות ברשויות המס ייצרו אולי מהומה לא קטנה ברשות המיסים עצמה, אך הן לא ישפיעו כמעט על המשק. הכלכלה הישראלית תמשיך לצמוח ככל שההשקעות הזרות בה יימשכו, המדיניות הממשלתית האחראית לא תשתנה והריבית תישאר נמוכה.
שערוריית השחיתות הנוכחית תביא לכך שדברים יתנהלו מעתה בצורה שקופה יותר - עם פחות השפעה של גורמים חיצוניים וממשלתיים וזה בטח יותר טוב למשק.
מניות: אפקט ינואר הפך כבר מזמן לאגדה שאינה עומדת במבחן המציאות. הסברה שבחודש ינואר מצליחות הבורסות להשיג תשואות עודפות, הוכחה כלא נכונה בכמעט כל מחקר. עדיין, תמיד נחמד לייחס את העליות בשוק לאותו אפקט קדמון, והשנה נראה לנו שיש לנו הזדמנות כזאת.
ינואר אמנם לא הסתיים, אך השפעותיו של האפקט ניכרות בבורסות של אירופה ובארה"ב. גם בישראל התשואה החיובית הגבולית מותירה מקום לתקווה שהשנה עוד נזכה לראות את המקרה הנדיר שבו אפקט ינואר אכן מתרחש.
אנו סבורים, שעם "אפקט ינואר" או בלעדיו, נזכה לראות את שוק המניות בתל אביב באזור ה-1,000 כבר בחודשים הקרובים. העליות בבורסות בחו"ל ביחד עם הורדת הריבית שעוד צפויה בישראל, יעזרו לשוק בתל אביב לטפס כבר בקרוב.
המלצתנו: להשקיע בבורסה בתל אביב, במניות בתחום הנדל"ן והבנקים ולהשקיע בחו"ל בשווקי ארה"ב עם פיזור גם לשווקי המזרח ביפאן ובסין.
סולידי שקלי: נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הצליח להפתיע בעיקר את עצמו בכך שהוריד את הריבית בחצי אחוז במקום ברבע. ההפתעה נבעה מכך שהצעד ה"כביכול" נועז הזה לא השפיע הרבה על הכיוון של הדולר אלא רק יצר ציפייה להמשך הורדת הריבית.
לפישר התברר שהמחזה של ריבית שקלית הנמוכה מהדולרית נראה טבעי, בייחוד כאשר האינפלציה השקלית מסתובבת סביב האפס. לנגיד לא תהיה ברירה אלא להמשיך בתהליך בו הוא החל ולהוריד את הריבית עוד. אנו סבורים שגם פער הריבית בין השקל לדולר לתקופה של עשר שנים ימשיך להצטמצם ויעמוד על הרבה פחות מהפער של 0.9% בו הוא נמצא היום.
המלצתנו: להמשיך ולהאריך מח"מ באגרות החוב השקליות מסוג שחר ולנסות ולקנות אגרות חוב צמודות במידה ויהיו ירידות עקב מדד דצמבר המאופס.
מט"ח: אין סיבה לחשוב שהורדת הריבית השקלית לבדה תצליח לשנות את מגמת היחלשות הדולר מול השקל. כל עוד המאזן המסחרי של ישראל יוסיף להיות חיובי וכל עוד יוסיפו השקעות זרות לזרום לישראל, אנו צופים כי השקל ימשיך להתחזק. מול שאר מטבעות העולם, הדולר דווקא התחזק לאחרונה. ייתכן ויש כאן שינוי מגמה, אך אנו סבורים שייקח עוד זמן עד שנראה היפוך של המגמה והתחזקות של הדולר.
המלצתנו: הדולר ימשיך להיחלש מול השקל. כדאי לגדר סיכון מטבע על ידי מכירת קולים.
*מאת: חיים ונציה - פרוקסימה השקעות.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
