התיק של חיים ונציה: משערורייה לשערורייה כוחנו עולה
הכותרות הגדולות בעיתונים, שדיווחו על שערוריית השחיתות השלטונית החדשה במס הכנסה לא הצליחו לחולל את מה שהצליחו לחולל כותרות דומות על פרשיות שחיתות אחרות. הן לא הצליחו להפיל את הבורסה.
כותרות גדולות לא פחות בישרו במרץ 2005 על "שערוריית הלבנת ההון הגדולה ביותר מאז קום המדינה" שהתגלתה בבנק פועלים, הצליחו כן להוריד את הבורסה למספר ימים. גם פרשת הסוס הטרויאני, שנחשפה במאי 2005 וזכתה לכינוי "פרשת הריגול התעשייתי הגדולה ביותר מאז קום המדינה" (אלא מה), צליחה לזעזע את השוק למשך יום – יומיים.
איך זה, שהפרשה הנוכחית, שמחכה גם היא לאיזה סופרלטיב שייתן גם לה את הבכורה בתחומה מאז קום המדינה, לא מצליחה לזעזע את הבורסה בישראל?
כנראה שהמשקיעים בישראל, הזרים והמקומיים, למדו להבחין בין עיקר לבין רעש תקשורתי שמסתיים הרבה פעמים בכלום. לא כל פרשייה שמצמידים לשמה את המילים "הכי גדולה מאז קום המדינה" אכן מצדיקה את ההמולה שהיא יוצרת. גם אם החשדות בשחיתויות הן אכן אמיתיות, אין זה אומר שהדבר יפגע בכלכלה הישראלית, בחברות או אפילו בשיעורי גביית המיסים.
לא בטוח שהשערוריות של הימים האחרונים זכאיות להיקרא הגדולות ביותר מאז קום המדינה. מה שאכן בטוח הוא, כי מצבה הכלכלי של ישראל הוא הטוב ביותר מאז קום המדינה - וזה הגורם העיקרי שמשפיע על השוק היום.
למשק בישראל נתוני צמיחה מרשימים, רזרבות מטבע מהגבוהות אי פעם ואינפלציה נמוכה. החשדות בשחיתויות ברשויות המס ייצרו אולי מהומה לא קטנה ברשות המיסים עצמה, אך הן לא ישפיעו כמעט על המשק. הכלכלה הישראלית תמשיך לצמוח ככל שההשקעות הזרות בה יימשכו, המדיניות הממשלתית האחראית לא תשתנה והריבית תישאר נמוכה.
שערוריית השחיתות הנוכחית תביא לכך שדברים יתנהלו מעתה בצורה שקופה יותר - עם פחות השפעה של גורמים חיצוניים וממשלתיים וזה בטח יותר טוב למשק.
מניות: אפקט ינואר הפך כבר מזמן לאגדה שאינה עומדת במבחן המציאות. הסברה שבחודש ינואר מצליחות הבורסות להשיג תשואות עודפות, הוכחה כלא נכונה בכמעט כל מחקר. עדיין, תמיד נחמד לייחס את העליות בשוק לאותו אפקט קדמון, והשנה נראה לנו שיש לנו הזדמנות כזאת.
ינואר אמנם לא הסתיים, אך השפעותיו של האפקט ניכרות בבורסות של אירופה ובארה"ב. גם בישראל התשואה החיובית הגבולית מותירה מקום לתקווה שהשנה עוד נזכה לראות את המקרה הנדיר שבו אפקט ינואר אכן מתרחש.
אנו סבורים, שעם "אפקט ינואר" או בלעדיו, נזכה לראות את שוק המניות בתל אביב באזור ה-1,000 כבר בחודשים הקרובים. העליות בבורסות בחו"ל ביחד עם הורדת הריבית שעוד צפויה בישראל, יעזרו לשוק בתל אביב לטפס כבר בקרוב.
המלצתנו: להשקיע בבורסה בתל אביב, במניות בתחום הנדל"ן והבנקים ולהשקיע בחו"ל בשווקי ארה"ב עם פיזור גם לשווקי המזרח ביפאן ובסין.
סולידי שקלי: נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הצליח להפתיע בעיקר את עצמו בכך שהוריד את הריבית בחצי אחוז במקום ברבע. ההפתעה נבעה מכך שהצעד ה"כביכול" נועז הזה לא השפיע הרבה על הכיוון של הדולר אלא רק יצר ציפייה להמשך הורדת הריבית.
לפישר התברר שהמחזה של ריבית שקלית הנמוכה מהדולרית נראה טבעי, בייחוד כאשר האינפלציה השקלית מסתובבת סביב האפס. לנגיד לא תהיה ברירה אלא להמשיך בתהליך בו הוא החל ולהוריד את הריבית עוד. אנו סבורים שגם פער הריבית בין השקל לדולר לתקופה של עשר שנים ימשיך להצטמצם ויעמוד על הרבה פחות מהפער של 0.9% בו הוא נמצא היום.
המלצתנו: להמשיך ולהאריך מח"מ באגרות החוב השקליות מסוג שחר ולנסות ולקנות אגרות חוב צמודות במידה ויהיו ירידות עקב מדד דצמבר המאופס.
מט"ח: אין סיבה לחשוב שהורדת הריבית השקלית לבדה תצליח לשנות את מגמת היחלשות הדולר מול השקל. כל עוד המאזן המסחרי של ישראל יוסיף להיות חיובי וכל עוד יוסיפו השקעות זרות לזרום לישראל, אנו צופים כי השקל ימשיך להתחזק. מול שאר מטבעות העולם, הדולר דווקא התחזק לאחרונה. ייתכן ויש כאן שינוי מגמה, אך אנו סבורים שייקח עוד זמן עד שנראה היפוך של המגמה והתחזקות של הדולר.
המלצתנו: הדולר ימשיך להיחלש מול השקל. כדאי לגדר סיכון מטבע על ידי מכירת קולים.
*מאת: חיים ונציה - פרוקסימה השקעות.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
דחקנו בכם לנצל את חלון ההזדמנויות ולשריין פיקדונות בנקאיים בריביות אטקרטיביות - אבל החלון נסגר, לפחות חלקית; תמונת המצב של הריביות של הפיקדונות בבנקים
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.