נדחתה העלאת שכר המינימום
ועדת הכספים של הכנסת דנה היום (ג') בסעיפי חוק ההסדרים וחוק התקציב, לקראת הקריאה השניה והשלישית בכנסת. הדיון, שהחל ב- 11:00, הסתיים לפני זמן קצר, לאחר שכבר אמש הושגה הסכמה בין המפלגות השותפות בקואליציה, ולאחר שסיעת העבודה ויתרה על תביעותיה החברתיות. בתום הדיונים אישרה ועדת הכספים את חוק התקציב ברוב של 10 תומכים מול ארבעה מתנגדים.
הוועדה הצביעה נגד כוונת האוצר לבטל את ההכרה בעבודות בתחנות דלק ותחומי תעשייה כעבודות מועדפות. כיום, חיילים משוחררים העוסקים בעבודה מועדפת מקבלים מענק ממשלתי בסך 7600 שקל. לפי משרד האוצר, החיסכון מצמצום העבודות המועדפות אמור להגיע ל-45 מיליון שקל.
בנושא שכר המינימום, נדחתה ה"פעימה השניה" של הנהגת שכר מינימום, שהייתה אמורה להתחיל ביוני 2007, לחודש דצמבר, אז יעודכן שכר המינימום ב- 140 שקל. נציגי מפלגת העבודה נמנעו בהצבעה.
בנוסף, אושר פטור ממס למשכירי דירות עד גובה של 4200 שקל, כמו גם הסתייגות של אורון וח"כ ניסן סלומיאנסקי, המקנה פטור מארנונה למדרשות ומכינות קדם צבאיות. גם ההסתייגות של ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה), לפיה קצבאות ילדים וקצבאות זקנה לא ייחשבו כהכנסה לצורך פטור מארנונה, אושרה.
בהמשך הדיונים נדחתה הסתייגות של ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש) לבטל את תכנית ויסקונסין. מנגד, אושר סעיף המונע את שלילת הבטחת ההכנסה ממי שלא ישתתף בתכנית.
למרות הסכמה הזו, חברי הקואליציה שלי יחימוביץ' (עבודה) ודוד טל (קדימה) בחרו להצביע נגד הקואליציה בהצבעה על ההסתייגות שהציע ח"כ חיים (ג'ומס) אורון (מרצ). בין השאר, הציע אורון, כי שם החוק ישונה ל'אוסף חוקים מהגורן ומהיקב', וכי במסגרת מטרת החוק ירשם כי החל משנת 2008 יבוטל חוק ההסדרים.
אף על פי שהצעת אורון לא עברה, זעם יו"ר הקואליציה, ח"כ אביגדור יצחקי (קדימה), על אופן הצבעתם של יחימוביץ' וטל. יצחקי דרש להחליף את השניים, מהלך שהקפיץ את ח"כ אבשלום וילן (מרצ), שטען כי "מדובר בשיטת פעולה סעודית, לחתוך את היד למי שמתנגד לך".
'חוק אנטי דמוקרטי'
חוק ההסדרים הינו חוק המובא כל שנה לאישור הכנסת לצד חוק התקציב. חוק ההסדרים מאגד חוקים ותיקוני חקיקה רבים לחוק התקציב. חברי כנסת רבים טוענים כי מדובר בחוק 'אנטי דמוקרטי', המאפשר לממשלה להעביר בהליך חקיקה מזורז שורה של נושאים ללא פיקוח ממשי של הכנסת. החוק מאפשר לממשלה לעכב או לבטל חוקים פרטיים של חברי הכנסת שהכנסת חוקקה, כמו גם להשלים או ליזום חקיקה משל עצמה.
חוק ההסדרים נחקק לראשונה בשנת 1985 על ידי ראש הממשלה דאז, שמעון פרס, ושר האוצר יצחק מודעי, כחוק לשעת חירום המשלים את התוכנית הכלכלית לייצוב המשק. בניגוד לשאר החוקים, חוק ההסדרים אינו עוסק בנושא מוגדר, אלא מהווה מקבץ של חוקים ותיקוני חקיקה בנושאים שונים.
בתחילת החודש החליטה ועדת הכנסת, בניגוד לעמדת האוצר, על פיצול סעיפי חוק ההסדרים בין הועדות השונות. הועדה החליטה להוציא מהחוק 23 סעיפים, ואילו השאר חולקו לפי התחומים אליהם הם נוגעים. למרות דרישת האוצר כי כל הסעיפים יועברו לאישור ועדת הכספים, רק 30 סעיפים מתוך 62 עברו לדיון בועדה. 15 סעיפים נוספים הועברו לדיון בועדת העבודה והרווחה, 11 סעיפים הועברו לועדת הכלכלה, ארבע סעיפים עברו לועדת הפנים, ושני סעיפים עברו לועדת החינוך.

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברות שנפלו ב-2025, קרדיט: Chat gptמסכמים שנה - 6 המותגים שנפלו בשנת 2025
פעם הם היו המותגים הנחשקים והמרוויחים ביותר וכיום הם נלחמים על נתח שוק הולך וקטן מול מתחרות חדשות וישנות: המותגים שנפלו ב-2025 והאם יש להם סיכוי לקום?
לצד הצלחות רבות,יש מותגים שחוו שנה לא פשוטה, שהיו בעבר מובילי שוק אך השנה, כל מותג ונסיבותיו, נפל או המשיך את הנפילה כאשר שנת 2026, תהיה עבור כולם שנת מבחן.
בשנה זו ייקבע אם יעשו שינויים נדרשים ויוכלו לעלות מהתחתית, או שימשיכו בצניחה מטה ויתנו למותג לגווע. אלו המותגים שעבורם שנת 2025 היתה שנה שיעדיפו לשכוח.
Nike
עוד שנה קשה עברה על נייק ועל ריטיילורס זכיינית נייק בישראל.
שוק אופנת הספורט עבר שינויים רבים בשנה האחרונה. אם בעבר נייקי שלטה ללא עוררין בשוק נעלי ואופנת הספורט, והשווי של החברה בעולם גירד את רף ה-300 מיליארד דולר. השווי כיום נחתך ב-70% ל-90 מיליארד דולר בלבד, כאשר השוק נהיה צפוף ונייקי איבדה משמעותית מכוחה עד לשפל הנוכחי.
- לא משחק ילדים: רשת הצעצועים נגד בעל החנות
- מתנות ממותגות לעסקים – כך תחזקו קשרים חשובים ותגבירו ביעילות מודעות למותג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך שנים נייקי היתה המותג המוביל ושווי השוק שלה היה גבוה מאלה של כל מתחרותיה, אלא שכעת המתחרות הרימו ראש: בראש ובראשונה נמצאת אדידס, שמובילה כיום טרנד בארץ ובעולם, באמצעות דגמי סמבה, גאזל וקמפוס שמצויים בעלייה חדה, ונהפכו שם נרדף לאופנה עכשווית. עוד מתחרות בתחום ההנעלה הן פומה,
