המחוזי דחה ערעורו של עמוס דורון בפרשת מונדרגון
בית המשפט המחוזי בתל אביב, בהרכב השופטים המר, שיצר וכספי, דחה היום את ערעורו של עמוס דורון בעניין הרשעתו בביצוע עבירה של הצעת ניירות ערך לציבור בלא תשקיף שרשות נירות ערך התירה פרסומו. על פי ביהמ"ש, דורון התכוון להטעות משקיעים (לפי סעיף 53(א)(1) לחוק ניירות ערך). כמו כן, נדחה עירעורו על העונש שהוטל עליו - לאור מעורבותו בפרשת מונדרגון של 10 חודשי מאסר, מהם 4 חודשים מאסר בעבודות שירות והיתרה על תנאי וקנס בגובה 20 אלף שקל או 50 ימי מאסר תמורתו.
פסק הדין בערכאה ראשונה ניתן על ידי השופט דוד רוזן ובמסגרתו הורשע גם הוגה אגודת מונדרגון, מר סטפן מנדל.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור של המערער על שני פניו- הרשעה ועונש וקבע, כי עונשו של המערער אינו מצדיק התערבות של ערכאת ערעור.
הרקע: מונדרגון היא אגודה שיתופית שהתאגדה בשנת 1998 על ידי סטפן מנדל ועמוס דורון, כדי להוציא לפועל תכנית לאגד יחד אלפי משקיעים, שיהוו גוף בעל עוצמה כלכלית. הם תיכננו כי ההון שיגוייס יושקע בתחומים כלכליים שונים, כגון נדל"ן בחו"ל, השקעות בארץ, וכיוב'. על פי אותה תוכנית - הרווחים יחולקו בין המשקיעים וישמשו להשקעות נוספות.
רשות ניירות ערך נקטה בתיק זה הליך של צו מניעה, המונע מהאגודה המשך ההצעה לציבור וצו המניעה שניתן על ידי השופטת אסתר חיות, כשופטת בית המשפט המחוזי (כתוארה אז) הפך לקבוע.
דורון ערער על ההרשעה הפלילית. פסק הדין, שבמסגרתו נדחה הערעור, עוסק בפרשנות סעיף 15 לחוק ניירות ערך (אשר תוקן בינתיים בתיקון 20 לחוק ניירות ערך) המטיל חובת תשקיף לגבי הצעת ניירות ערך לציבור. במסגרת פסק הדין נדחו טענותיו של דורון ובכללן הטענה כי העובדה שלא נשא משרה רשמית במונדרגון מחייבת את זיכויו. זאת, משום שלדורון היתה שליטה במהלכיה של החברה וכן אינטרס כלכלי ממשי בהצלחתה והיה לו תפקיד מרכזי בפרויקט.
עוד נקבע במסגרת פסק הדין, כי ה"מציע" ניירות ערך על פי סעיף 15 לחוק ניירות ערך (בטרם תיקון 20 לחוק ניירות ערך ולאחריו), יכול להיות גם מי שמשווק את ניירות הערך. הדרישה המתווספת לגיבוש העבירה, על ידי הוכחת "כוונה להטעות משקיע סביר" מהווה שסתום ביטחון סביר להטלת אחריות פלילית על משווקים חיצוניים שאינם בעלי תפקידים בתאגיד ולעניין התשקיף.
לפני תיקון החוק, לא היתה הגדרה חד משמעית לגבי מספר היחידים המקימים את ההגדרה "ציבור". המבחן הראוי על פי פסק הדין הינו אם ההצעה היתה מופנית לאנשים שהידיעות הניתנות על ידי התשקיף אינן נמצאות בידיהם בלאו הכי, שכן אין הם אנשי פנים ואין הם נמנים על בעלי השליטה או עם מנהליה. בית המשפט שוכנע כי במקרה זה פנה המערער לציבור פוטנציאלי של משקיעים הראויים להגנה לשם שיווק ההצעה העסקית, וכי מדובר במשקיעים שלא היו בידיהם הכלים לבחינה אמיתית של ההצעה.
גם הטענה שההצעה היתה למעשה הצעת פוליסת ביטוח והתשלום היה בגין פוליסת ביטוח נשללה על ידי בית המשפט כאשר המבחן שננקט היה מה המניע להחלטת ההשקעה של המשקיעים ונקבע כי המשקיעים שילמו את הכספים כדמי הצטרפות לאגודה במטרה להנות מהון האגודה ולא פוליסת הביטוח עניינה אותם.
בית המשפט קבע עוד, כי מסמך חוזי בין האגודה לבין המועמדים מהווה "תעודה" המעידה על זכויות המוקנות באגודה. העובדה כי המסמך נחתם עם ה"מועמדים" ולא הכתיר את המשקיעים כ"חברים" לא היתה אלא תרגיל סמנטי משפטי, בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה". אף שנאמר למועמדים שיצטרכו לעבור מבחני קבלה, בפועל הדבר לא נעשה.
לעניין עבירה של הצעת נייר ערך ללא תשקיף, נקבע כי דרישת סחירות נייר הערך אינה תנאי או מאפיין הכרחי. בדיון נרחב עומד בית המשפט על הפרשנות התכליתית של המונח נייר ערך. אמת המידה לקביעה אם דרוש תשקיף הינו אם התשואה למשקיעים אמורה לנבוע מאופן ניהול עסקיה של האגודה. במקרה כזה חובה היתה לאפשר למשקיעים גישה למידע מהימן על הארגון ועל המתרחש בתוכו.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
- מחירי התרופות להרזיה בארה"ב ירדו ב-70% ועדיין הן פי 3 ממחירם בארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
