הכנסת אישרה הרפורמה במיסוי חברות הפועלות בחו"ל

תקנות "מחירי ההעברה" יחייבו חברות ישראליות לדווח על תנאי עסקאות עם חברות קשורות ולהצהיר על אמיתות הנתונים שדיווחו. ב-Deloitte בריטמן אלמגור: התחום הוא מהזירות האחרונות בהן מתאפשר תכנון מס עם ערך אמיתי
שי פאוזנר |

ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום את הרפורמה במיסוי הבינלאומי בנוגע למחירי העברה. המונח "מחירי העברה" (Transfer Pricing), מתאר את התנאים המסחריים הנקבעים בעסקאות בין "צדדים קשורים", כאשר תכנון מחירי העברה נחשב אחד מן הכלים החשובים בתכנון מס. מדובר בעיקר בתכנון מס בינלאומי.

תקנות מחירי ההעברה, המחייבות חברות ישראליות לדווח על תנאי עסקאותיהן עם חברות קשורות ולהצהיר נאותות תנאיהן, יכנסו לתוקף ביום פרסומן ברשומות.

בתגובה הלחלטה מסר היום עו"ד ג'קי חולי, דירקטור מיסוי בינלאומי ומנהל מחלקת מחירי העברה ב-Deloitte בריטמן אלמגור, כי "תקנות חקיקה מהפכנית זו מקרבת את ישראל למשפחת המדינות המחילות כללים אלה מזה שנים רבות ומחייבת הערכות מחודשת השונה מזו הנהוגה בקרב מרבית החברות הישראליות. תחום תכנון מחירי העברה הוא אחת הזירות האחרונות בהן עדיין יכול מתכנן המס להציע ערך מהותי - דהיינו הפחתת שיעור המס האפקטיבי החל על הקבוצה - לאורך זמן, בגילוי נאות ובסבירות גבוהה של הגנה, שכן תכנון נבון של העסקאות הבין חברתיות מאפשר לייחס את מרבית הרווחים למדינות המציעות תנאי מיסוי מועדפים ומאת חברות רווחיות לחברות המפסידות שבקבוצה, באופן שאינו עומד בסתירה עם עיקרון מחיר השוק והוראות מחירי העברה המקובלות בעולם".

תחום מחירי העברה נחשב זה שנים רבות לסוגיה הלוהטת בעת ביקורות מס ביחס לעסקאות בין-חברתיות, שכן השאלות הכרוכות בקביעת תנאי העסקאות בין צדדים קשורים מובילות למחלוקות אדירות ממדים בין חברות רב-לאומיות לבין רשויות המס במדינות השונות. רק באחרונה פורסם כי רשות המס האמריקנית מבקשת לבצע התאמת מחירי העברה בהיקף כולל של כמיליארד דולר, לא כולל קנסות וריבית, בגין עסקאות בין-חברתיות אותה ביצעה חברה Symantec, מפתחת תוכנת האנטי וירוס Norton ואילו חברת גלקסקו סמית קלין האמריקנית הגיעה להסדר עם רשויות המס שם על תשלום מס נוסף בגין התאמת מחירי העברה בסכום כולל של למעלה מ-3 מיליארד דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.