מסקר ה-VC Indicator הרבעוני שערכה פירמת ראיית החשבון והייעוץ, Deloitte בריטמן אלמגור ברבעון השלישי של 2006 בקרב מנהלי קרנות הון הסיכון, עולה כי כ-67% מהנשאלים סימנו את תחום ה-Cleantech (טכנולוגיות נקיות) כתחום שיגדל בחצי השנה הקרובה מאשר כל תחום אחר וסבורים שהדבר יבוא לידי ביטוי במספר העיסקאות שתרשמנה בחברות מתחום זה. במקום השני (כ-55% מהנשאלים) צופים מנהלי הקרנות כי יגדל מספר העסקאות בתחום האינטרנט.

"האטרקטיביות של תחום ה-Cleantech גדלה, ומעבר לדיבורים מתחיל לזרום גם כסף להשקעות בתחום. עם זאת, מסתמן כי תעשיית ההון סיכון עדיין נמצאת בשלבים ראשונים של לימוד התחום. להערכתי, יש צורך בחיבור חזק למוסדות אקדמיים שונים בהם ניתן להיחשף למספר לא מבוטל של הזדמנויות של טכנולוגיות בתחום", מסביר רו"ח יגאל בריטמן, יו"ר הפירמה וראש מגזר ההיי-טק ב-Deloitte העולמית.

תחום הטכנולוגיות הנקיות מאגד בתוכו קו שירותים, מוצרים ותהליכים שנועדו לספק תוצרים שונים במחיר נמוך יותר, איכות גבוהה יותר תוך פגיעה מינימלית באיכות הסביבה. התחום מרכז מספר תתי תחומים מהתפלת מים, דרך ייצור אנרגיות נקיות ועד לטכנולוגיות לייצור חומרים. בתחום מספר לא מבוטל של דוגמאות: אנרגיה גיאותרמית, אנרגיה סולרית, טיהור מים, התפלה ביולוגית ועוד.

בהתייחסו לתחום האינטרנט, ציין בריטמן: "נוכח עסקת הענק של יו-טיוב, ניתן להניח כי תחום האינטרנט ימשיך לצבור תאוצה. כבר לפי חצי שנה הראו תוצאות סקר הקרנות הרבעוני של Deloitte, כי יש עניין גדל והולך בתחום האינטרנט, החברות ששרדו את הבועה הקודמת הוכיחו, כי מודלים עסקיים רווחיים יכולים להביא לצמיחה משמעותית בתחום האינטרנט ומי שבוחר במודל העסקי הנכון עשוי לייצר ערך אדיר לבעלי המניות שלו".

עוד עולה מהסקר, כי למרות חוסנה של תעשיית ההיי-טק מסתמנת ירידה באופטימיות של מנהלי הון הסיכון בנוגע לאקלים הכלכלי במשק הישראלי. כ-37% מהמנהלים צופים שיפור באקלים הכלכלי הישראל ברבעון הנוכחי, לעומת ממוצע רבעוני של כ-55% בשלוש השנים האחרונות.

יתרה מכך, 15% מהמנהלים צופים כי המצב הכלכלי יורע במהלך ששת החודשים הקרובים, לעומת 11% שסברו כך ברבעון הראשון של 2006. קרוב ל-48% מהמנהלים מאמינים כי המצב יישאר כפי שהוא, גם בחצי השנה הקרובה (לעומת 42% ברבעון הראשון).

באשר להשלכות הישירות של מלחמת לבנון השנייה, בתעשיית ההון סיכון משדרים "עסקים כרגיל”. מלחמת לבנון השנייה לא זעזעה את תעשיית ההיי-טק או את תעשיית הון הסיכון. השפעות המלחמה על תעשיות אלה, אם ישנן כלל, הן מינוריות בלבד על פי תוצאות הסקר. רק מיעוט מבין מנהלי הקרנות (7%) סבור, כי למלחמה היתה השפעה גדולה על תעשיית ההיי-טק המקומית, כאשר כ-82% סבורים כי למלחמה הייתה השפעה מועטה בלבד על התעשייה ו-11% מהנשאלים סבורים כי כלל לא השפיעה על תעשיית ההיי-טק.

בנוגע להשפעת המלחמה על המשקיעים הזרים, מעריכים כ-52% מהנשאלים כי בעקבותיה יקטנו אך במעט היקף ההשקעותה זרות בקרנות הון סיכון ישראליות. כ-44% מהנשאלים סבורים שלא יחלו כלל שינוי בסך ההשקעות הזרות, ואילו 4% ממנהלי תעשיית הון הסיכון אף סבורים שהיקף ההשקעות הזרות יגדל.

בריטמן מסביר: "אף על פי שמשקיעים זרים בהחלט בוחנים מקרוב את סכנת ההסלמה במזרח התיכון, הם עדיין מניחים שבטווח הארוך החוסן הכלכלי של ישראל ויתרונה התחרותי בתחום ההיי-טק ישמר. ניתן להניח כי כל עוד לא תתפתח הסלמה מהותית ותימשך ההתערבות הבינלאומית להרגעת האזור, ימשיכו המשקיעים הזרים להפנות משאבים לישראל".

מממצאי הסקר עולה עוד, כי שוק ההנפקות הראשוניות (IPOs) ימשיך להוות אסטרטגיית Exit משנית עבור חלק ניכר מחברות ההיי-טק. ברבעון הנוכחי חלה ירידה משמעותית באחוזי המנהלים המאמינים בשוק זה - רק 33% מהנשאלים, לעומת 47% ברבעון הראשון של השנה ו-55% ברבעון הרביעי של שנת 2005.

בריטמן ציין בהקשר זה: "גם בארה"ב שוק הנפקות ההיי-טק נמצא בשפל יחסי. ישנם מספר גורמים לנסיגה במספר ההנפקות, ביניהם הכללים הרגולטוריים הקשוחים כדוגמת תקנות סרבנס אוקסלי, חברות כושלות שהונפקו ואפשרויות Exit אטרקטיביות באמצעות מיזוגים ורכישות. כל אלו בולמים את שוק ההנפקות בארה"ב. מנגד ניתן לראות מגמת גידול במספר ההנפקות של חברות טכנולוגיה בבורסת ת"א, המייצגות להערכתי רק שלב ביניים במימון פעילות החברות, ולא מהוות אלטרנטיבה מהותית ל- Exit. מה שמסתמן, נכון להיום, הוא שמיזוגים ורכישות הינם אמצעי ה-EXIT המתוחכמים שיחליפו את ההנפקות הראשוניות בנסאדק. הגידול בהנפקות בבורסה בתל אביב צפוי להמשך, ולהוות אמצעי מימון לחברות ולא אלטרנטיבה ל-EXIT".