יוסי דהן מעביר שוב את ניהול אלדן למנכ"ל שכיר

מינה למנכ"ל אלדן את דני שביט שניהל עד כה חטיבת יונדאי בקבוצת כלמוביל. בעבר כבר העביר דהן את ניהולה השותף של החברה למנהל שכיר - פיני כהן, שמאוחר היה למנכ"ל אפריקה ישראל
שי פאוזנר | (1)

יוסי דהן, מנכ"ל ובעליה של קבוצת השכרת הרכב והליסינג, אלדן, מראשוני תעשיית השכרת הרכב בישראל, פורש מניהול הקבוצה. במקומו ינהל את הקבוצה דני שביט, שעד לאחרונה שימש כמנהל חטיבת יונדאי בקבוצת כלמוביל.

מהחברה נמסר, כי עקב העומס הרב והתפתחותה המואצת של קבוצת "אלדן אחזקות" ורצונו של דהן להוריד מהעומס המוטל עליו, הוא החליט למנות מנכ"ל מקצועי אשר יהיה כפוף למועצת מנהלים, אשר יובילו בצוותא את החברה להנפקה בעתיד. יצויין, כי בעבר כבר העביר דהן את ניהולה השותף של החברה לידי מנהל שכיר. היה זה באמצע שנות ה-90, פיני כהן, שמאוחר יותר התמנה למנכ"ל קבוצת אפריקה ישראל תחת שרביטו של לב לבייב - אותה הוא עוזב ממש בימים אלה.

יוסי דהן מייסד והבעלים של קבוצת אלדן, החל את פעילות החברה בשנות ה-60 עם ארבע מכוניות, כיום מעסיקה החברה 600 עובדים והיא נמצאת במקום ה-43 ברשימת 100 החברות הגדולות במשק הישראלי.

בשנת 1991 רכשה אלדן את חברת ההשכרה "סיור ותיור" וב-2004 את סוכנות הרכב הישראלית של "יורופקאר" - עליה ויתרה בנתיים. מאז עזיבתו של המנכ"ל הקודם, כהן, ב-1998 לקבוצת אפריקה ישראל, לקח על עצמו דהן את תפקיד המנכ"ל ויו"ר קבוצת אלדן.

הקבוצה נחשבת לכזו השומרת על צמיחה לאורך השנים ואינה עוסקת רק בהשכרת רכב ובליסינג, אלא פעילה בתחומים נוספים כגון: מלונאות, נדל"ן ואף ביצעה כמה השקעות בחברות סטארט-אפ. על פי נתונים שפרסמה אלדן, צי הרכב של הקבוצה גדל פי 4 בשנים האחרונות ומונה כיום מעל ל-25 אלף כלי רכב.

בבעלות הקבוצה בתי מלון בפריז ובירושלים ותיק הנדל"ן שלה מונה כ-150 דונם באשקלון, חולון, אייר פורט סיטי ואזור התעשייה הצפוני בלוד, שם יוקם מרכז לוגיסטי על שטח של כ-43 דונם.

הקבוצה שותפה בקרן נדל"ן בולווארד, שמתמחה בהשקעות נדל"ן.

כמו כן, הקבוצה שותפה בבעלות בחברת שירותי דרך והובלה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ברק האשקלוני 09/06/2011 11:00
    הגב לתגובה זו
    בן אדם גדול !! אין כמוך מקווה שתמשיך עם אליצור אשקלון גם בעונת 2011/2012
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.