הזרים ניצלו את הלחימה: רכשו יותר מניות בחודש יולי

מנתוני בנק ישראל לפעילות המשק במט"ח בחודש יולי עולה, כי שער החליפין של השקל יוסף במהלך החודש, מול הדולר ומול הסל בשיעור של כאחוז אחד, והתאפיין בתנודתיות גבוהה יחסית במהלך החודש.

עוד עולה מהנתונים שסיפקו לנו מבנק ישראל, כי בתקופה שלאחר פרוץ הלחימה המשקיעים הזרים רכשו מט"ח בהיקפים משמעותיים באמצעות עסקאות עתידיות (אופציות, חוזים עתידיים). עם זאת, בבורסה בתל אביב הם החלו, למרות הלחימה, דווקא להשקיע במניות, וזאת בניגוד לחודש יוני בו נרשמו מימושים על רקע יציאת משקיעים בינלאומיים ממשקים מתעוררים.

גם בקרב הציבור עצמו נרשמה תופעה מעניינת, היקף הפעילות של משקי בית, מאז תחילת האירועים הביטחוניים, זניח; זאת בניגוד לתגובתם לאירועים דומים בעבר, שהתבטאה ברכישות של מט"ח בהיקפים ניכרים. כמו כן, בחודש יולי חלה ירידה משמעותית בקצב הפדיונות של משקי בית מקרנות נאמנות המשקיעות במניות בחו"ל, תהליך שהחל בחודש מאי על רקע ירידות השערים בשווקים המתעוררים.

מתחילת הלחימה בצפון ועד סוף החודש לא חל שינוי בשער החליפין, אולם בשלושת הימים הראשונים ללחימה חל פיחות של כ-3% שנמחק כליל מאז ועד לסוף החודש.

סיכון שער החליפין, כפי שנמדד על ידי סטיית התקן הגלומה באופציות שקל/דולר, עמד בתחילת החודש על רמה של 6.5% ועלה עם פרוץ הלחימה לרמה של כ-8%; גם בפרמיית הסיכון של ישראל נרשמה עליה קלה ביותר. מהמבנה של סטיית התקן ניתן ללמוד שהעלייה בסיכון היא בעיקר בטווח הקצר שכן השינויים נרשמו באופציות לטווחים של עד חודשיים לפקיעה, בעוד שבטווחים הארוכים של מעל שלושה חודשים לפקיעה לא חל שינוי של ממש.

התנהגות זו נצפתה גם באירועים קודמים שאופיינו באי וודאות מתוחמת זמן כדוגמת – ההתנתקות ותקופת הבחירות, והיא מלמדת לכאורה על תנודתיות של שער החליפין הצפויה להיות גדולה יותר בטווח הקצר בהשוואה לטווח הארוך (מעל 3 חודשים).

נזכיר, כי בחודש יולי הושלמה עסקת ישקר, שהתבטאה בהשקעה ישירה של תושב חוץ בהיקף של 4 מיליארד דולר, שמתוכם הומרו לשקלים כמיליארד דולר. כמו כן, לאחרונה הוכרז על שתי עסקאות מכירה גדולות M-systems ו-Mercury, עסקאות אלו יחד עם עסקת ישקר מלמדות על האטרקטיביות של חברות ישראליות או בעלות זיקה חזקה למשק וזאת למרות המתח הביטחוני באיזור.