הזרים ניצלו את הלחימה: רכשו יותר מניות בחודש יולי

לעומתם, היקף הפעילות של הציבור המקומי מאז תחילת האירועים הביטחוניים - זניח
ליאור גוטליב |

מנתוני בנק ישראל לפעילות המשק במט"ח בחודש יולי עולה, כי שער החליפין של השקל יוסף במהלך החודש, מול הדולר ומול הסל בשיעור של כאחוז אחד, והתאפיין בתנודתיות גבוהה יחסית במהלך החודש.

עוד עולה מהנתונים שסיפקו לנו מבנק ישראל, כי בתקופה שלאחר פרוץ הלחימה המשקיעים הזרים רכשו מט"ח בהיקפים משמעותיים באמצעות עסקאות עתידיות (אופציות, חוזים עתידיים). עם זאת, בבורסה בתל אביב הם החלו, למרות הלחימה, דווקא להשקיע במניות, וזאת בניגוד לחודש יוני בו נרשמו מימושים על רקע יציאת משקיעים בינלאומיים ממשקים מתעוררים.

גם בקרב הציבור עצמו נרשמה תופעה מעניינת, היקף הפעילות של משקי בית, מאז תחילת האירועים הביטחוניים, זניח; זאת בניגוד לתגובתם לאירועים דומים בעבר, שהתבטאה ברכישות של מט"ח בהיקפים ניכרים. כמו כן, בחודש יולי חלה ירידה משמעותית בקצב הפדיונות של משקי בית מקרנות נאמנות המשקיעות במניות בחו"ל, תהליך שהחל בחודש מאי על רקע ירידות השערים בשווקים המתעוררים.

מתחילת הלחימה בצפון ועד סוף החודש לא חל שינוי בשער החליפין, אולם בשלושת הימים הראשונים ללחימה חל פיחות של כ-3% שנמחק כליל מאז ועד לסוף החודש.

סיכון שער החליפין, כפי שנמדד על ידי סטיית התקן הגלומה באופציות שקל/דולר, עמד בתחילת החודש על רמה של 6.5% ועלה עם פרוץ הלחימה לרמה של כ-8%; גם בפרמיית הסיכון של ישראל נרשמה עליה קלה ביותר. מהמבנה של סטיית התקן ניתן ללמוד שהעלייה בסיכון היא בעיקר בטווח הקצר שכן השינויים נרשמו באופציות לטווחים של עד חודשיים לפקיעה, בעוד שבטווחים הארוכים של מעל שלושה חודשים לפקיעה לא חל שינוי של ממש.

התנהגות זו נצפתה גם באירועים קודמים שאופיינו באי וודאות מתוחמת זמן כדוגמת – ההתנתקות ותקופת הבחירות, והיא מלמדת לכאורה על תנודתיות של שער החליפין הצפויה להיות גדולה יותר בטווח הקצר בהשוואה לטווח הארוך (מעל 3 חודשים).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.