הסיבוך הבלתי נסבל של הפשטות
ברשימה זו עוסק הכותב באוכלוסיה של יחידים תושבי ישראל, שאינם חייבים (לכאורה) בהגשת דוחות שנתיים על הכנסותיהם, אך איתרע מזלם ובבעלותם ניירות ערך סחירים, המוחזקים על ידי מוסדות כספיים, או על ידי מנהלי תיקים, שאינם תושבי ישראל.
ככל שחולפים הימים מתחזק הרושם שחוקי המס המתוחכמים דהיום הינם (אולי) נאים בלבושם, אך בעייתיים ביישומם (וזאת בלשון המעטה).
ברשימה זו נעסוק באוכלוסיה של יחידים תושבי ישראל, שאינם חייבים (לכאורה) בהגשת דוחות שנתיים על הכנסותיהם, אך איתרע מזלם ובבעלותם ניירות ערך סחירים, המוחזקים על ידי מוסדות כספיים, או על ידי מנהלי תיקים, שאינם תושבי ישראל.
באופן עקרוני, נישומים שכאלה (שאינם חייבים בהגשת דוחות שנתיים על הכנסותיהם) אינם נמצאים בראש מעייניה של רשות המסים בישראל, ועל כן נעשו בעבורם הסדרי מיסוי "פשוטים", שהפשטות מהם והלאה.
לכאורה, ניתנה לאותם נישומים הקלה של ממש, בכך שנקבע כי ישלמו "מקדמה שנתית", עד ליום 30 באפריל בשנת המס שלאחריה, בשל הכנסות החוץ שהיו להם בשנת המס החולפת, ובכך יצאו ידי חובתם (בדרך כלל).
הקלה זו עוגנה בתקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ), התשס"ד-2004 ובתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין - וחשבון), התשמ"ה-1988.
עם זאת, התוצאה המשפטית של הכללים "הפשוטים" הללו עלולה להיות קשה, וקיים חשש של ממש כי אותם נישומים, כולם או מרביתם, יהפכו שלא בטובתם לעברייני מס.
במה דברים אמורים?
נפתח בכך שהפטור מהגשת דוחות יחול על נישומים שהיו להם "הכנסות חוץ", אך ורק אם שולמה "מקדמת מס", או שנקבע להכנסות אלה פטור ממס.
לנישום המצוי, לרוע המזל, אין יכולת אפקטיבית לשלם את "מקדמת המס" כהלכתה, שכן איננו מצויד בידע ובכלים, הנדרשים לביצוע המשימה שהוטלה עליו.
נתכבד להזכיר, כי חלים כיום כמה שיעורי מס על רווחי הון ריאליים מניירות ערך סחירים, שיש לחשב את עלותם של הניירות שנמכרו בשיטת רנ"רי (ראשון נכנס ראשון יוצא), שיש להבין עד תום את הכללים בדבר קיזוז הפסדים מרווחים, ובנוסף יש לבצע את החישובים לפי שערי ההמרה הרלוונטיים למועדי הפעולות!
גם מומחי המס עצמם יתקשו, מן הסתם, לחשב כהלכה את "מקדמת המס", כל שכן נישומים שאינם כאלו.
ואם אין בכך סגי, נבהיר כי נישום שכשל בתשלום "מקדמת המס" (או בחישובה), הפך כבמטה קסמים למי שאיננו פטור מהגשת דוח על הכנסותיו, וככזה היה אמור לשלם בדיעבד מקדמה על חשבון המס ביום 31 ביולי או ביום 31 בינואר של שנת המס החולפת, הכל לפי הוראות סעיף 91 (ד')(2ג') לפקודת מס הכנסה.
יתרה מזו, אם יימצאו כמה יחידי סגולה, שבדרך נס עלה בידם לקלוע אל המטרה ולשלם את "מקדמת המס" בסכומה המדויק ובמועדה. גם הללו לעבריינים ייחשבו.
הרקע למסקנה עגומה זו נעוץ בהוראות סעיף 91(ד') לפקודה, שמהן עולה כי חלה חובת דווח לפקיד השומה, בתוך 30 ימים מיום מכירת "הנכס", כאשר הדווח יתבצע בטופס שקבע המנהל, שיפרט "את חישוב רווח ההון או הפסד ההון ואת חישוב המס החל במכירה זו".
משימה זו, לכאורה, הוטלה באופן גורף על כל נישום שאינו חייב בהגשת דוח לפי סעיף 131, שמוכר "נכס" שהינו נייר ערך הרשום למסחר (כאשר לא נוכה מס במקור לפי סעיף 164 לפקודה במועד המכירה), וזאת ללא כל קשר לעובדה שנישומים שאינם חייבים בהגשת דוחות שנתיים על הכנסותיהם הופטרו מעיקרם מתשלום מקדמות על חשבון רווחי ההון, מניירות ערך סחירים, במהלך שנת המס.
על פני הדברים מדובר אם כן במעגל קסמים וירטואלי, שכל שומר נפשו ירחק ממנו, ואם תשאלונו כיצד ניתן להיחלץ ממעגל הקסמים נשיבכם כי גם בפינו אין תשובה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
