לאומי: הרעש הפוליטי יעיב לטווח הקצר בלבד

בבנק מעריכים כי בטווח הקצר ימשך הרעש במערכת אשר עשוי להוביל לירידות שערים. בטווח הארוך צופה הבנק חזרה לתוואי עליות על רקע צמיחה כלכלית ושיפור במצב החברות כשהעלאות הריבית בארה"ב עשויות להעיב
יוסי פינק |

"ביום רביעי התעוררו המשקיעים למציאות חדשה ולתוצאות בחירות שלא דמו לתוצאות הסקרים שהתפרסמו במהלך השבועות האחרונים, ושהובילו לחששות חדשים בשוק ההון המקומי מפריצת התקציב וחריגה מיעד הגירעון שהציבה לעצמה הממשלה". כך מתחיל, כצפוי, סיקור שוק ההון בנייר העמדה השבועי של בנק לאומי, המתייחס לבורסה של תל אביב.

לדברי כלכלני הבנק, יש חשיבות לתקופה זו של סימני שאלה לגבי הרכב הקואליציה ויציבותה, כמו גם לזהות מחזיקי התיקים הכלכליים. כל אלו ואחרים מעלים שוב את מפלס אי הודאות בשוק המקומי, אשר לדעת כלכלני לאומי, עשוי להתפוגג לאיטו במידה וראש הממשלה הנכנס ימהר להרכיב את הקואליציה ובכך יפזר, לפחות באופן חלקי, את הערפל.

כלכלני הבנק מזהים חמישה גורמים שהשפיעו באופן משמעותי על השוק:

1. תוצאות הבחירות לכנסת ה- 17 הפתיעו את הסוקרים ואת הפעילים בשוק ולא תאמו את תוצאות הסקרים בשבועות האחרונים. לכן הגיבה הבורסה ביום שאחרי בירידות של כ-2%.

2. המשך העלייה בריבית המוניטרית. בנק ישראל הודיע על העלאת הריבית לחודש אפריל בשיעור של רבע אחוז ל- 5%, זאת בעיקר על רקע העלאת הריבית בארה"ב השבוע בשיעור זהה ל- 4.75%. לדברי כלכלני הבנק, להעלאות הריבית האחרונות לא הייתה השפעה מהותית על שוק ההון מאחר ואנו עדיין נמצאים ברמות ריבית נמוכות.

3. הבנקים לא מאכזבים. השבוע הציגו הבנקים את הדוחות הכספיים בהם הציגו עלייה נאה ברווחים, המשך הירידה בחובות המסופקים ועלייה בתשואה על ההון העצמי.

4. הדולר שוב מעל לרמת 4.7 השקלים ? אז זהו שלא...

על אף ההפתעה בתוצאות הבחירות והמשך ההתחזקות הדולר מול המטבע האירופאי לא הצליח הדולר לשרוד מעל לרמת 4.7 השקלים, למעט ביום שלאחר פרסום תוצאות הבחירות.

5. עסקים כרגיל. נתוני הלמ"ס ממשיכים להצביע על התפתחות חיובית והמשך הצמיחה הכלכלית באזורינו למרות העלאות הריבית האחרונות.

כלכלני הבנק מסכמים באומרם כי בטווח הקצר ימשך הרעש במערכת אשר עשוי להוביל לירידות שערים, זאת לנוכח השינוי במפה הפוליטית ועד להרכבת הממשלה החדשה. הירידות עשויות להתמתן מעט במידה והמגמה החיובית בנאסד"ק תימשך. על רקע המשך הצמיחה הכלכלית והשיפור במצב החברות הרי שבטווח הארוך אנו צפוייה חזרה לתוואי של עליות, כאשר ההעלאות הריבית בארה"ב שצפויות לגרור עליות ריבית נוספות גם אצלנו, צפויות להעיב מעט על המגמה החיובית.

השוק הסולידי

לדברי הבנק, שבוע המסחר בשוק הסולידי התנהל בעיקר בצל תוצאות הבחירות בארץ ובהשפעת מגמות המסחר בארה"ב.

גיוס ההון הסחיר לרביע השני של השנה צפוי להיות דל ביותר. השבוע הודיע האוצר לראשונה כי הממשלה לא תגייס כספים בשוק המקומי בחודשים אפריל-מאי וכי הגיוס בחודש יוני יסתכם ב- 1.5 מיליארד ₪ בלבד.

אגרות החוב השקליות הארוכות (שחר 2683) והצמודות הארוכות נסחרות כעת בתשואות של כ- 6.64% ו- 3.93% בהתאמה לעומת תשואות של כ- 6.53% ו- 3.89%, בהן נסחרו בסוף שבוע שעבר. הנפקת אגרות החוב ממשלתיות השבוע זכתה לביקושים נמוכים הן ביחס להנפקה בשבוע שעבר והן ביחס לממוצע ההנפקות בשנה האחרונה.

מבט לעתיד :

אי בהירות פוליטית עד להרכבת הממשלה, תשואות אגרות החוב בחו"ל וההנפקה הדלה ברבעון השני צפויים להשפיע על השוק הסולידי.

האפיק שקלי - השקעה במק"מ, המגלם עליית ריבית, מעניינת.

האפיק צמוד - ההערכות בשוק הן כי האינפלציה בחודשים הקרובים תשקף עליית מדרגה מסויימת, זאת לנוכח המשך עלית מחירי הסחורות ורמת שערי החליפין. לנוכח המגן שמספק האפיק הצמוד במקרה של התפרצות אינפלציונית והמענה שהוא נותן לגופים פיננסיים המחפשים אחר השקעות מעין אלו, מסתמן אפיק זה (בעיקר לטווח הבינוני) כאטרקטיבי

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מיכל כהן רשות התחרות
צילום: שריה דיאמנט

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?

רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים תחרות

רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.

השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.

המשמעות של ההכרזה

במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.

הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".

הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.