הערכות סותרות לגבי החלטת פישר על גובה הריבית מחר

הערכות מנוגדות נשמעות במשק בכל הנוגע לגבי החלטת הנגיד פישר על גובה הריבית ביום שני אחר הצהריים. איגוד לשכות המסחר מזהיר כי העלאת שיעור הריבית תגדיל הוצאות לצרכנים
ענת שגב |

מחר (ב') צפוי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לפרסם את המדיניות המוניטרית לחודש ינואר 2006. ממה שמתפרסם היום על ידי גופים שונים במשק עולה כי גוברת אי הוודאות לגבי החלטתו של פישר מחר. על פי בית ההשקעות מיטב, האינפלציה מראשית השנה, מגמת הריבית בארה"ב וחשש מחוסר יציבות פוליטית, כל אלה תומכים בהעלאה של הריבית. מנגד, מספר פרמטרים כלכליים ממשיכים לתמוך בהותרת הריבית על כנה: התמתנות בקצב עליית אמצעי התשלום, רגיעה בשוק המט"ח ונתונים חיוביים על פעילות הממשלה. לטענת מיטב נגיד בנק ישראל "חשף" את כוונתו לנקוט במדיניות ריבית נוקשה לאחר שהעלה את הריבית לחודש דצמבר בשיעור חד יחסית של 0.5% לרמה של 4.5%, במהלך שנועד לרסן את מגמת האינפלציה, שהחלה לעלות בחודשים האחרונים, ולהתקרב לגבול עליון של יעד הממשלה. מיטב מציינים שאם בוחנים בצורה מעמיקה את הגורמים השונים המהווים חלק ממסגרת שיקול הדעת הכולל של הנגיד לקראת החלטתו, ניווכח שיש נימוקים ראויים לשני הצדדים. מחד, בחינת הפרמטרים הכלכליים הטהורים מצביעה על ההגיון בהותרת הריבית על כנה. זאת, על רקע פרמיית הסיכון הנמוכה של ישראל, שאף קיבלה לאחרונה חיזוק מנגיד בנק ישראל עצמו שהעריך, שלאחר הבחירות תיתכן העלאת דירוג האשראי של ישראל, והנתונים החיוביים על פעילות הממשלה (צפי לגרעון נמוך של 1.2% מהתוצר בשנת 2005). גם הרגיעה בשוק המט"ח בחודש החולף, הרגיעה המסתמנת במחירי הנפט, וההתמתנות בקצב עליית כמות הכסף מקנים בטחון בהותרת הריבית ללא שינוי. מנגד, מגמת האינפלציה מאז תחילת השנה וחוסר היציבות הפוליטית, תומכים בהמשך ניהול מדיניות מוניטרית מרסנת ובהעלאת הריבית. מעבר לגורמים כלכליים, אומרים במיטב, יש לקחת בחשבון את חוסר הוודאות בשווקים, על רקע השינויים במפה הפוליטית שמתרחשים מעת לעת, בהקשר זה יש לציין גם את מצבו הבריאותי של אריאל שרון שעלול לערער את מעמדה של מפלגת "קדימה" בראשותו, והבחירות הקרבות. זאת, יחד עם מגמת האינפלציה בפועל (עלייה של 2.6% מתחילת השנה), מהווים כר נוח לנגיד להעלות את הריבית. מעבר לשיקולים המקומיים האלה, הריבית בארה"ב מוסיפה להיות גורם מרכזי בהחלטת הנגיד בנק ישראל, מוסיפים במיטב. בניגוד לחודשים קודמים, בהם העלאת ריבית ה"פד" הייתה צפויה ותמכה בהעלאת הריבית המקומית, הרי שהודעתו של ה"פד" עם פרסום החלטתו האחרונה בנוגע לריבית הציגה מסרים סותרים, מה שיקשה על החלטת נגיד בנק ישראל. לשכות המסחר: העלאת הריבית תעלה ביוקר לצרכן אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, מזהיר כי להעלאת הריבית יכולה להיות השפעה השלילית על הצמיחה במשק. מבדיקה שערך אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, לקראת פרסום הריבית, עולה כי העלאת הריבית בשיעור של 0.25% תגדיל למגזר העסקי את הוצאות התשלום על הריבית ב-400 מיליון שקל בשנה, ועבור כלל ציבור המשתמשים בכ-550 מיליארד שקל בשנה. מהסקירה עולה עוד כי, סך כל האשראי הלא צמוד עמד בשנת 2005 על 220 מיליארד שקל בממוצע, מהם כ-70% נצרכים ע"י המגזר העסקי. לדברי לין, שנת 2005 מסתיימת עם עמידה ביעד האינפלציה, יציבות סבירה בשער החליפין, עלייה במרבית האינדיקאטורים הכלכליים-בהם עליה בפדיון ענפי המסחר והשירותים, גידול בצריכה, עליה חדה במכירות רשתות השיווק, עליה בייצור התעשייתי בעיקר הטכנולוגי. לין הוסיף ואמר כי מדיניות העלאת הריבית, חייבת להיעשות בצורה זהירה ושקולה תוך הבאה בחשבון של ההשפעה השלילית שיכולה להיות לכך על הצמיחה במשק. אגף הכלכלה מדגישים כי בהחלטה אם להעלות את שיעור הריבית חובה להעריך את ההשפעה שתהיה לכך על הגדלת ההוצאה לשכבות החלשות, הנזקקות למסגרות אשראי מהמערכת הבנקאית. "משקי בית הנמנים על עשירוני ההכנסה הנמוכים משלמים עלויות אוברדרפט גבוהות, בעוד שהעשירונים העליונים נהנים מהכנסות ריבית גבוהות על חסכונותיהם. העלאת הריבית יכולה לפגוע בהכנסה הפנויה של השכבות החלשות ובכך להקטין את הצריכה ולצמצם את הצמיחה במשק". לידר ושות': סבירות להשהיית ההעלאה של הריבית בבית ההשקעות לידר ושות' מעריכים כי ישנה סבירות להשהייה בעליית ריבית בנק ישראל. מהלך זה עשוי להטיב עם האפיקים השקליים. בנוסף, מציינים הכלכלנים יונתן כץ ושגיא פוזנרסון כי ה-spread של השחר על אג"ח ארה"ב עלה ל-1.8%, פער גדול יחסית אשר תומך בירידת תשואות בישראל בטווח הקצר. יחד עם זאת, מציינים בליד ושות' כי גם הפד וגם בנק ישראל עדיין לא סיימו את המלאכה. מגמת פיחות מתון בשקל צפויה להתחדש להערכת כאשר ריבית הפד תעלה ל- 4.5% בסוף חודש ינואר. בהסתכלות קדימה, הם גורסים, סביבה של המשך ריסון מוניטרי (בישראל ובארה"ב) ואי וודאות פיסקלית, יקשו על רווח הון באפיקים הארוכים. השוק הסולידי מגלם הערכה שהריבית תוותר במקומה בנוסף לכל ההערכות המתפרסמות היום, יש לציין כי הסדרות הרחוקות של האג"ח השקלי מסוג שחר נסחרות היום בעליות שערים. דבר זה עשוי לגלם הערכה בשווקים כי הנגיד פישר יותיר מחר את הריבית במקומה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%

מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?

תמיר חכמוף |

מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.

מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד! 

 הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.  



בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה  החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.

מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד,  נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).

על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.