בוטלה הוראה מפלה בהסכם הקיבוצי בענף המלונאות
אחמד מונטילו נ. ישרוטל בע"מ (מלון רויאל ביץ' אילת) ואח', ניתן ביום 29.6.2005.
עובדות
ההסכם הקיבוצי הכללי בענף המלונאות (להלן - ההסכם או ההסכם הקיבוצי), אשר נחתם ביום 21.3.2004, מעניק הטבות לעובדי בתי מלון באילת ובים המלח. באחד הנספחים להסכם (להלן - נספח אילת החדש) קבועות שתי תוספות, תוספת אילת א' בסך 230 ₪ לחודש ותוספת אילת ב' בסך של % 1.75 משכר היסוד. הזכאים לתוספות אלו הנם עובדים במלונות אילת, שכתובתם על פי הרשום בתעודת הזהות היא אילת, במועד החתימה על ההסכם.
אחמד, עובד זר מגאנה, עבד בישרוטל בע"מ (מלון רויאל ביץ' אילת) (להלן – בית המלון) דרך חברת כוח אדם, מיום 10.7.2002 ועד 31.3.2004, וממועד זה ועד יום 16.9.2004 הועסק אחמד ישירות על ידי בית המלון. אחמד עתר לסעד הצהרתי בנוגע לחוקיות נספח אילת החדש. לטענתו, התנאי של רישום כתובת מגורים באילת בתעודת הזהות משמעו, כי עובדים זרים לא יוכלו להנות אף פעם מנספח אילת החדש, ויש בכך אפלייה פסולה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988(להלן - חוק שוויון הזדמנויות), המבחינה בין עובדים ישראלים לעובדים זרים.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק
מהות התביעה הנה האם ההוראה בהסכם, לפיה תנאי לזכאות לתוספות אילת א' ו-ב', הינו כי כתובתו של העובד על פי הרשום בתעודת הזהות תהיה אילת, בטלה, מחמת היותה מפלה עובדים זרים ומנוגדת לתקנת הציבור. חוק שוויון הזדמנויות אינו מגדיר "הפליה" מהי. תפיסת השוויון משמעותה יחס שווה לשווים ויחס שונה לשונים. הפלייה משמעותה יחס שונה אל שווים ויחס שווה אל שונים.
העסקתו של אחמד על ידי חברת כוח אדם, מטרתה היתה לנשלו מזכויותיו על פי ההסכם הקיבוצי. העסקת עובדים זרים בדרך זו פסולה ועל כן יש לראות את בית המלון כמעבידה של אחמד ולא את חברת כוח האדם.
תכלית נספח אילת החדש היא להיטיב עם כל מי שמתמיד בעבודתו, ללא הבחנה באם מדובר בעובד ישראלי או זר, והוספת התנאי של רישום בתעודת הזהות חסרה הצדקה עניינית, ניהולית או עסקית וכל שיש בה היא מניעת זכויות מעובדים זרים, המהווה אפליה פסולה.
ההטבה ניתנה כתמריץ לעובדים המועסקים בתחומי ניקיון, מטבח ומשק בית. עבודות אשר קשה להתמיד בהן, במיוחד כשמדובר בעיר אילת, אשר מיקומה הגאוגרפי המרוחק מחייב, כי מי שיעבוד בה גם יתגורר בה. ההטבות ניתנות רק למי שהתמיד בשהותו באילת במשך כשנה וחצי. הדבר נכון גם לגבי עובדים ישראלים וגם לגבי עובדים זרים. הוספת תנאי רישום בתעודת הזהות, מאיינת את זכותם של העובדים הזרים לקבלת תוספת אילת א' ו-ב', שכן העובדים הזרים, נטולי תעודת זהות, לא יכולים לעשות כן - ועל כן תנאי זה מהווה תנאי מפלה בין עובדים זרים לעובדים ישראלים.
משלא נמצא כל בסיס לאבחנה מותרת בין עובדים ישראלים לעובדים זרים המועסקים בבתי המלון באילת, הופכת הדרישה לרישום בתעודת זהות, אפלייה פסולה מחמת לאומיות או ארץ מוצא. הדרישה כי רק מי שכתובתו בתעודת הזהות היא אילת זכאי לקבלת תוספת אילת א' ו-ב', מבוטלת לאלתר ורטרואקטיבית מאז נחתם ההסכם הקיבוצי.
סוף דבר - התביעה התקבלה. אין צו להוצאות.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
