בוטלה הוראה מפלה בהסכם הקיבוצי בענף המלונאות
אחמד מונטילו נ. ישרוטל בע"מ (מלון רויאל ביץ' אילת) ואח', ניתן ביום 29.6.2005.
עובדות
ההסכם הקיבוצי הכללי בענף המלונאות (להלן - ההסכם או ההסכם הקיבוצי), אשר נחתם ביום 21.3.2004, מעניק הטבות לעובדי בתי מלון באילת ובים המלח. באחד הנספחים להסכם (להלן - נספח אילת החדש) קבועות שתי תוספות, תוספת אילת א' בסך 230 ₪ לחודש ותוספת אילת ב' בסך של % 1.75 משכר היסוד. הזכאים לתוספות אלו הנם עובדים במלונות אילת, שכתובתם על פי הרשום בתעודת הזהות היא אילת, במועד החתימה על ההסכם.
אחמד, עובד זר מגאנה, עבד בישרוטל בע"מ (מלון רויאל ביץ' אילת) (להלן – בית המלון) דרך חברת כוח אדם, מיום 10.7.2002 ועד 31.3.2004, וממועד זה ועד יום 16.9.2004 הועסק אחמד ישירות על ידי בית המלון. אחמד עתר לסעד הצהרתי בנוגע לחוקיות נספח אילת החדש. לטענתו, התנאי של רישום כתובת מגורים באילת בתעודת הזהות משמעו, כי עובדים זרים לא יוכלו להנות אף פעם מנספח אילת החדש, ויש בכך אפלייה פסולה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988(להלן - חוק שוויון הזדמנויות), המבחינה בין עובדים ישראלים לעובדים זרים.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק
מהות התביעה הנה האם ההוראה בהסכם, לפיה תנאי לזכאות לתוספות אילת א' ו-ב', הינו כי כתובתו של העובד על פי הרשום בתעודת הזהות תהיה אילת, בטלה, מחמת היותה מפלה עובדים זרים ומנוגדת לתקנת הציבור. חוק שוויון הזדמנויות אינו מגדיר "הפליה" מהי. תפיסת השוויון משמעותה יחס שווה לשווים ויחס שונה לשונים. הפלייה משמעותה יחס שונה אל שווים ויחס שווה אל שונים.
העסקתו של אחמד על ידי חברת כוח אדם, מטרתה היתה לנשלו מזכויותיו על פי ההסכם הקיבוצי. העסקת עובדים זרים בדרך זו פסולה ועל כן יש לראות את בית המלון כמעבידה של אחמד ולא את חברת כוח האדם.
תכלית נספח אילת החדש היא להיטיב עם כל מי שמתמיד בעבודתו, ללא הבחנה באם מדובר בעובד ישראלי או זר, והוספת התנאי של רישום בתעודת הזהות חסרה הצדקה עניינית, ניהולית או עסקית וכל שיש בה היא מניעת זכויות מעובדים זרים, המהווה אפליה פסולה.
ההטבה ניתנה כתמריץ לעובדים המועסקים בתחומי ניקיון, מטבח ומשק בית. עבודות אשר קשה להתמיד בהן, במיוחד כשמדובר בעיר אילת, אשר מיקומה הגאוגרפי המרוחק מחייב, כי מי שיעבוד בה גם יתגורר בה. ההטבות ניתנות רק למי שהתמיד בשהותו באילת במשך כשנה וחצי. הדבר נכון גם לגבי עובדים ישראלים וגם לגבי עובדים זרים. הוספת תנאי רישום בתעודת הזהות, מאיינת את זכותם של העובדים הזרים לקבלת תוספת אילת א' ו-ב', שכן העובדים הזרים, נטולי תעודת זהות, לא יכולים לעשות כן - ועל כן תנאי זה מהווה תנאי מפלה בין עובדים זרים לעובדים ישראלים.
משלא נמצא כל בסיס לאבחנה מותרת בין עובדים ישראלים לעובדים זרים המועסקים בבתי המלון באילת, הופכת הדרישה לרישום בתעודת זהות, אפלייה פסולה מחמת לאומיות או ארץ מוצא. הדרישה כי רק מי שכתובתו בתעודת הזהות היא אילת זכאי לקבלת תוספת אילת א' ו-ב', מבוטלת לאלתר ורטרואקטיבית מאז נחתם ההסכם הקיבוצי.
סוף דבר - התביעה התקבלה. אין צו להוצאות.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
