בוטלה הוראה מפלה בהסכם הקיבוצי בענף המלונאות
אחמד מונטילו נ. ישרוטל בע"מ (מלון רויאל ביץ' אילת) ואח', ניתן ביום 29.6.2005.
עובדות
ההסכם הקיבוצי הכללי בענף המלונאות (להלן - ההסכם או ההסכם הקיבוצי), אשר נחתם ביום 21.3.2004, מעניק הטבות לעובדי בתי מלון באילת ובים המלח. באחד הנספחים להסכם (להלן - נספח אילת החדש) קבועות שתי תוספות, תוספת אילת א' בסך 230 ₪ לחודש ותוספת אילת ב' בסך של % 1.75 משכר היסוד. הזכאים לתוספות אלו הנם עובדים במלונות אילת, שכתובתם על פי הרשום בתעודת הזהות היא אילת, במועד החתימה על ההסכם.
אחמד, עובד זר מגאנה, עבד בישרוטל בע"מ (מלון רויאל ביץ' אילת) (להלן – בית המלון) דרך חברת כוח אדם, מיום 10.7.2002 ועד 31.3.2004, וממועד זה ועד יום 16.9.2004 הועסק אחמד ישירות על ידי בית המלון. אחמד עתר לסעד הצהרתי בנוגע לחוקיות נספח אילת החדש. לטענתו, התנאי של רישום כתובת מגורים באילת בתעודת הזהות משמעו, כי עובדים זרים לא יוכלו להנות אף פעם מנספח אילת החדש, ויש בכך אפלייה פסולה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988(להלן - חוק שוויון הזדמנויות), המבחינה בין עובדים ישראלים לעובדים זרים.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק
מהות התביעה הנה האם ההוראה בהסכם, לפיה תנאי לזכאות לתוספות אילת א' ו-ב', הינו כי כתובתו של העובד על פי הרשום בתעודת הזהות תהיה אילת, בטלה, מחמת היותה מפלה עובדים זרים ומנוגדת לתקנת הציבור. חוק שוויון הזדמנויות אינו מגדיר "הפליה" מהי. תפיסת השוויון משמעותה יחס שווה לשווים ויחס שונה לשונים. הפלייה משמעותה יחס שונה אל שווים ויחס שווה אל שונים.
העסקתו של אחמד על ידי חברת כוח אדם, מטרתה היתה לנשלו מזכויותיו על פי ההסכם הקיבוצי. העסקת עובדים זרים בדרך זו פסולה ועל כן יש לראות את בית המלון כמעבידה של אחמד ולא את חברת כוח האדם.
תכלית נספח אילת החדש היא להיטיב עם כל מי שמתמיד בעבודתו, ללא הבחנה באם מדובר בעובד ישראלי או זר, והוספת התנאי של רישום בתעודת הזהות חסרה הצדקה עניינית, ניהולית או עסקית וכל שיש בה היא מניעת זכויות מעובדים זרים, המהווה אפליה פסולה.
ההטבה ניתנה כתמריץ לעובדים המועסקים בתחומי ניקיון, מטבח ומשק בית. עבודות אשר קשה להתמיד בהן, במיוחד כשמדובר בעיר אילת, אשר מיקומה הגאוגרפי המרוחק מחייב, כי מי שיעבוד בה גם יתגורר בה. ההטבות ניתנות רק למי שהתמיד בשהותו באילת במשך כשנה וחצי. הדבר נכון גם לגבי עובדים ישראלים וגם לגבי עובדים זרים. הוספת תנאי רישום בתעודת הזהות, מאיינת את זכותם של העובדים הזרים לקבלת תוספת אילת א' ו-ב', שכן העובדים הזרים, נטולי תעודת זהות, לא יכולים לעשות כן - ועל כן תנאי זה מהווה תנאי מפלה בין עובדים זרים לעובדים ישראלים.
משלא נמצא כל בסיס לאבחנה מותרת בין עובדים ישראלים לעובדים זרים המועסקים בבתי המלון באילת, הופכת הדרישה לרישום בתעודת זהות, אפלייה פסולה מחמת לאומיות או ארץ מוצא. הדרישה כי רק מי שכתובתו בתעודת הזהות היא אילת זכאי לקבלת תוספת אילת א' ו-ב', מבוטלת לאלתר ורטרואקטיבית מאז נחתם ההסכם הקיבוצי.
סוף דבר - התביעה התקבלה. אין צו להוצאות.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
