בנימין נתניהו: גל של פופוליזם שוטף את המדינה
ח"כ בנימין נתניהו, המתמודד לראשות הליכוד, נאם השבוע (ד', 23 בנובמבר) בועידת אחד העם 2006 שנערכה במלון שרתון סיטי טאואר ברמת גן. "ימים של פופוליטיקה", כינה נתניהו את העת האחרונה, "גל של פופוליזם שוטף את המדינה", הוא הוסיף. נתניהו נאם לגבי הכלכלה הפתוחה, והיכולת של הידע להוות תשתית לתחרויתיות ולהצלחה של כלכלות.
הוא דיבר על כך שאין בהכרח קשר בין הצמיחה של הכלכלה לתהליך השלום. "אנחנו תקועים במדרון עם 17 אלף דולר לנפש", ציין נתניהו והסביר שבזמן שאנחנו היינו אלופי השביתות בעולם בשנות התשעים, האירים ואפילו הקפריסאים - אי מסוכסך בין יוון לתורכיה, הצליחו לעקוף אותנו בשיעורי הצמיחה והתוצר לנפש. לפני 15 שנים - אירלנד היתה מאחורינו בהיקף ההכנסה לנפש, ציין נתניהו.
לדבריו, הבעיה היסודית במשק הישראלי היא העדר חופש. יש תרבות של אי עבודה, של מונופולים חזקים. 93% מהתל"ג נבלמים בנמלים. יש גם מונופולים בשוק ההון שבו שני שליש מהשוק מרוכז על ידי שני בנקים. 70% מהאשראי הלך ל-1% מהלקוחות במשק. "הכסף חנוק ולא יורד בצנרת", אמר נתניהו.
נתניהו אמר בנאומו כי "אין היום אלטרנטיבה שלטונית אמיתית שתיהיה טובה מספיק למדינת ישראל, כל החיצים הפוליטים מופנים אלי מה שאתם יכולים לעשות זה להצביע זה רק להצביע עבורי ולתקן את העוול".
יו"ר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, פרופ' יאיר אורגלר, השתתף בועידה ואמר כי לנתניהו היה אומץ להוציא רפורמות רבות מהמגירה ולישמן - לרבות הרפורמה בפנסיה - מכירת קרנות הפנסיה החדשות לחברות הביטוח ואשר תוך כדי כך גם הביאה לירידת השימוש באגרות חוב מיועדות, הרפורמה במסים (השוואת התנאים בין ישראל לחו"ל), והגביר את הסחירות בבורסה. גם הליברליזציה ורפורמת בכר שתאפשר לבנקים לספק ייעוץ יותר מקצועי מהקיים כיום.
אורלגר ציין כי בשנה האחרונה הושקעו בבורסה 2.5 מיליארד דולרים על ידי תושבי חוץ, בעיקר בזכות כניסתם של שלושה בנקים בינלאומיים גדולים כחברים בבורסה.
בדיון שנערך בנושא "שוק ההון בעידן השינויים הפוליטים", השתתפו המפקח על הביטוח לשעבר במשרד האוצר, אייל בן שלוש, יו"ר פעילים, חברת השקעות בבנק פועלים, ד"ר יהורם גבאי, מנכ"ל מודלים כלכליים, ד"ר יעקב שיינין, שותף במשרד עורכי הדין גרוס, קליהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', עו"ד דוד חודק, ומנכ"ל האוצר לשעבר, דוד ברודט.
בעניין המפץ הגדול והשפעתו על הכלכלה, אמר עו"ד חודק כי המרכז הפוליטי בישראל טרם מצא את האכסניה שלו. לדבריו ישנן השפעות לפוליטיקה על הכלכלה. בעיקר מדובר בחוסר היציבות הפוליטית, שהחלה עוד בשלהיי 1974, המשפיעה על הארגון והתכנון לטווח הארוך בישראל. "דבר שהגיע לשיא בתקופתו של ראש הממשלה הנוכחי".
אייל בן שלוש הזכיר כי בעבר היה דיון על קביעת הבלעדיות בקביעת המדיניות המוניטרית על ידי בנק ישראל. רק שבינתיים גילינו שהמדיניות המוניטרית מושפעת גם מכלכלות זרות. לדבריו, ההשפעה זולגת גם לתחום הפיסקאלי. אם כלכלות אחרות מפחיתות את שיעורי המיסוי בצורה דראסטית, הרי שלבסוף גם אנחנו נאלצים לעשות כך. לדבריו, גם אם אנחנו יכולים עדיין לקבוע את סדרי העדיפויות בתוך מסגרת התקציב, הרי שאנחנו עדיין מאבדים את חלק מהפרמטרים בניהול התקציב, בעידן הגלובלי.
בעניין החשש לפריצת מסגרת התקציב לשנה הקרובה, עקב מערכת הבחירות, ציין דוד ברודט, כי הוא דווקא מעריך שהחשש הוא מהשפעות דפלציוניות מסוימות שתבואנה מעצם ה"טייס האוטומטי" שעומד להיות מופעל. משום שהוא מעריך שככל הנראה התקציב ל-2006 לא יוכל לעבור בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית בועדת הכספים בכנסת. באשר לעניין סדרי העדיפויות בתקציב, הוסיף ברודט, כי שוק ההון הוא בעיקר סנסור של סוכנויות הדירוג השונות.
בהקשר לסוכניות הדירוג, הוסיף ד"ר שיינין, כי הגענו לשלב בגלובליזציה, שבו "נער שלא התגלח מוול סטריט אומר לראש הממשלה מה לעשות", כשהוא מכוון את דעתו לדירוג האשראי של מדינת ישראל. "אנחנו פתחנו את התקציב לגלובליזציה", מסביר שיינין, "אנחנו רוצים להיות כמו המדינות המפותחות. אחרת כל ההון הישראלי ילך, ולא יבוא הון זר".
אייל בן שלוש ציין כי אחד הנושאים שנותרו על סדר היום מבחינת שוק ההון, לאחר שבאוצר כבר נגעו בכמעט כל הרכיבים הפנימיים שלו: ממוצרים, דרך השחקנים וכיוב', הוא חוק בנק ישראל. לדבריו ההחלטה על מבנה הבנק המרכזי המפקח על ההליכים של שוק ההון במדינה היא דבר מאוד מתבקש.
לשאלה מדוע הבנקים הזדרזו למכור או מדוע חברות הביטוח ממהרות לרכוש את קופות הגמל וקרנות הנאמנות, השיב ד"ר גבאי כי לדעתו היה אינטרס משני הצדדים בעניין זה של ועדת בכר לעשות כך. לדבריו, האינטרס בסקטור העסקי הוא לא למשוך דברים. בהקשר לשאלת המחיר, השיב ד"ר שיינין, כי הבנקים הזדרזו למכור, וחברות הביטוח לא יכלו להרשות לעצמן שלא להשתתף במשחק הזה.
בתמונה: ח"כ בנימין נתניהו, מקבל אות ממנכ"ל הפורום הכלכלי הבין לאומי בישראל, יעקובי יניב.

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
סיום הלחימה בעזה בהסדרה עד סוף 2025
ההסדרה מאפשרת ירידה בכמות המילואים הנדרשת וכוללת פריסת כוח בינלאומי לניהול אזרחי ושיקומה של רצועה עזה החל מ-2026. בתרחיש זה חוזר המשק למסלול צמיחה כלכלית כבר ב-2026, עם צמיחה שנתית של 3.6% וצמיחה של 3.7% ב-2027, כך שבסוף 2027 צפוי יחס החוב לתוצר לעמוד על 68.1%.
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחת תרחיש זה, בטווח הארוך (2035-2028) מניחים החוקרים כי אם ייושמו במקביל רפורמות תומכות צמיחה הנדרשות לשיפור שיעורי התעסוקה ופריון העבודה במשק (השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק) המשק יצמח ב-3.7% בשנה. צמיחה זו נובעת גם מהגידול הצפוי בחלקו של ענף ההייטק בתעסוקה ובתוצר כך שהמשק הישראלי שומר על מעמדו כמרכז טכנולוגי בינלאומי. בתרחיש זה הגרעון הנמוך יחסית וצמיחת המשק הגבוהה בשנים 2035-2028 מאפשרים התייצבות של יחס החוב ברמה של כ-67%-68%. יודגש כי תרחיש זה מביא בחשבון את ההתעצמות הצבאית הדרושה כדי להתמודד עם האיומים הביטחוניים עליה המליצה וועדת נגל. החוקרים מדגישים כי בתרחיש ביטחוני של סיום הלחימה בהסדרה, אך ללא רפורמות תומכות צמיחה, צמיחת התוצר בשנים 2035-2028 צפויה להיות 2.5% בלבד בממוצע בשנה.