טבע זה גם כאן: מכבי ומאוחדת יממנו 50% מהאזילקט
בשורה לחולי הפרקינסון: מכבי שירותי בריאות וקופת חולים מאוחדת יממנו 50% מהעלות של תרופת אזילקט של חברת טבע. קופת חולים לאומית תממן 30% מעלותה של התרופה. המימון של קופות החולים לתרופה הוא החל מתחילת חודש אוקטובר. מחיר חודש טיפול בתרופה למבוטח במכבי ומאוחדת יהיה כ-500 שקל ולמבוטח בלאומית כ-700 שקל.
אזילקט (Azilect) של טבע, היא מוצר חדשני, פרי של שיתוף פעולה בין המחקר האקדמי הישראלי בטכניון לבין חטיבת המחקר ופיתוח היחודי בחברת טבע, כולל יחידת המחקרים הקליניים. התרופה משווקת בישראל וברבות ממדינות אירופה, ובכלל זה אנגליה, גרמניה ועוד. השימוש בתרופה הוא באמצעות כדור הנלקח פעם ביום והיא מאופיינת בפרופיל תופעות לוואי נמוך.
בחברת טבע מקווים כי התרופה תיכלל בסל התרופות הבא, אשר צפוי להיות מעודכן בעוד מספר חודשים. הכללת התרופה בסל התרופות, תאפשר לחולים רבים, אשר אינם יכולים לעמוד בעלות של התרופה, גם בהוזלה של קופות החולים, לקבל את הטיפול.
אזילקט מהווה בשורה חדשה בטיפול במחלת פרקינסון ופותח בפני החולים את האפשרות לטיפול יעיל ובטוח במחלה על כל שלביה. התכשיר אזילקט הינו דור חדש של מעכבי MAO-B, בעל פוטנטיות גבוהה וסלקטיביות מירבית.
אזילקט משפר משמעותית את תסמיני המחלה על כל שלביה: כמונותרפיה במחלה מוקדמת אזילקט משפר משמעותית את התסמינים המוטוריים ואת איכות חייהם של החולים. כטיפול משולב ללבודופה למחלה מתקדמת, אזילקט משפר משמעותית את מאזן ה-OFF/ON (מוריד את משך הזמן ביום שבו למרות טיפול תרופתי יכולת התנועה של החולה מוגבלת מאוד), ומגביר את יכולת התפקוד של החולה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
