טבע זה גם כאן: מכבי ומאוחדת יממנו 50% מהאזילקט

בשורה לחולי הפרקינסון בארץ, שתי קופות חולים מובילות עומדות לממן 50% מעלות האזילקט לחולים. קופת חולים לאומית תממן גם כ-30% מהתרופה המיועדת להקל על סבלם
חזי שטרנליכט |

בשורה לחולי הפרקינסון: מכבי שירותי בריאות וקופת חולים מאוחדת יממנו 50% מהעלות של תרופת אזילקט של חברת טבע. קופת חולים לאומית תממן 30% מעלותה של התרופה. המימון של קופות החולים לתרופה הוא החל מתחילת חודש אוקטובר. מחיר חודש טיפול בתרופה למבוטח במכבי ומאוחדת יהיה כ-500 שקל ולמבוטח בלאומית כ-700 שקל.

אזילקט (Azilect) של טבע, היא מוצר חדשני, פרי של שיתוף פעולה בין המחקר האקדמי הישראלי בטכניון לבין חטיבת המחקר ופיתוח היחודי בחברת טבע, כולל יחידת המחקרים הקליניים. התרופה משווקת בישראל וברבות ממדינות אירופה, ובכלל זה אנגליה, גרמניה ועוד. השימוש בתרופה הוא באמצעות כדור הנלקח פעם ביום והיא מאופיינת בפרופיל תופעות לוואי נמוך.

בחברת טבע מקווים כי התרופה תיכלל בסל התרופות הבא, אשר צפוי להיות מעודכן בעוד מספר חודשים. הכללת התרופה בסל התרופות, תאפשר לחולים רבים, אשר אינם יכולים לעמוד בעלות של התרופה, גם בהוזלה של קופות החולים, לקבל את הטיפול.

אזילקט מהווה בשורה חדשה בטיפול במחלת פרקינסון ופותח בפני החולים את האפשרות לטיפול יעיל ובטוח במחלה על כל שלביה. התכשיר אזילקט הינו דור חדש של מעכבי MAO-B, בעל פוטנטיות גבוהה וסלקטיביות מירבית.

אזילקט משפר משמעותית את תסמיני המחלה על כל שלביה: כמונותרפיה במחלה מוקדמת אזילקט משפר משמעותית את התסמינים המוטוריים ואת איכות חייהם של החולים. כטיפול משולב ללבודופה למחלה מתקדמת, אזילקט משפר משמעותית את מאזן ה-OFF/ON (מוריד את משך הזמן ביום שבו למרות טיפול תרופתי יכולת התנועה של החולה מוגבלת מאוד), ומגביר את יכולת התפקוד של החולה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.