יום נוסף שחברות היצוא מובילות את אסיה לירידות
הבורסות האסיאתיות חתמו את יום המסחר בירידות שערים. את הירידות הובילו מניות חברות היצוא, שכל הנראה יפגעו בהקיפין מהסופה "ריטה" אשר העלתה את מחירי הדלק מה שיוביל לפגיעה ישירה בדרישות הצרכנים לסחורות אסיאתיות מהכלכלה הגדולה בעולם.
הקוספי הקוריאני צנח היום על רקע מספר סיבות, הראשונה, פרסום ירידה בבטחון הצרכנים בדרום קוריאה ברבעון השלישי והשניה, "העליות בסיאול בזמן האחרון היו מוגזמות", כך ציינו אנליסטים וכלכלנים בקוריאה.
בטוקיו, חתם הניקיי בירידה של 0.3% לרמה של 13,159.36 נקודות. בהונג קונג, נסוג ההנג סאנג גם ב-0.27% וחתם ברמה של 15,139.66 נקודות. הקוספי הקוריאני נפל ב-2% לרמה של 1,175.88 נקודות.
מדד בטחון הצרכנים בדרום קוריאה ירד לרמה של 87 נקודות ברבעון השלישי, לעומת רמה של 92 נקודות ברבעון השני של 2005. מדד הנמוך מ-100 נקודות משמעותו שמרבית הנסקרים חושבים כי המצב הכלכלי בדרום קוריאה ייעשה קשה יותר.
בין מניות חברות היצואניות שנפלו היום, נציין את יונדאי מוטור, יצרנית הרכב הגדולה בדרום קוריאה, נפלה ב-3.1%, מניות סמסונג אלקטרוניקס, חברת חברת היצוא הגדולה בדרום קוריאה, ירדו ב-2.5%, ומניות הון-האי, חברת ייצוא האלקטרוניקה הגדולה בטיוואן לפי מכירות, נפלו ב-2.7%.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
