45% מנוטלי המשכנתאות אינם מודעים לחשיבות יום החיוב
הליך נטילת המשכנתא הוא הליך ארוך ולעיתים אף מייגע, המצריך התעמקות בכל סעיפי החוזה בין הלווה לבין הבנק והופך לעיתים קבלת החלטות חשובה לחסרת משמעות, כך עולה מנתונים של חברת AMG מודלים כלכליים, אשר ביצעה סקר שבדק את הפרמטרים אליהם מוקדשת תשומת הלב המירבית של הלווים שמגיעים לחתום על טפסי המשכנתא.
על פי הנתונים, 45% מנוטלי המשכנתאות כלל אינם מודעים לחשיבות היום בחודש בו יחוייבו בתשלומי המשכנתא ובחרו יום זה באופן שרירותי ומבלי מחשבה לעתיד.
לדברי מנכ"ל משותף בחברת AMG מודלים כלכליים, גיל רופא, יש ליחס חשיבות לבחירת מועד החיוב. "מי שבוחר ב-1 לחודש כמועד החזר המשכנתא, עלול לגלות במהלך חיי ההלוואה, כי הבחירה הייתה שגויה וזאת בגלל אירועים שונים כמו החלפת מקום עבודה. במקרה כזה, ישנה אפשרות לשינוי המועד החיוב, לשלושה מועדים שונים 1,10,15, בכפוף לבקשת הלקוח. חשוב לטפל בשינוי יום המועד בימים אלו מאחר ובקרוב תפקע אפשרות המעבר בין תאריכי החיוב".
עוד עולה מהסקר כי ל-60% מכלל הציבור, יורד ההחזר החודשי ב-1 לחודש, למרות שיותר ממחציתם מקבלים את שכרם ב-10 לחודש. יום כניסת המשכורת עלול לעלות לווה ביוקר רב, כפי שמסביר רופא: "תשלומים קבועים בתחילת החודש, כמו משכנתא וחיובי כרטיסי אשראי, עלולים לגרום ללקוח למצוא את עצמו מדי חודש במשיכת יתר גבוהה מהרגיל במהלך הימים עד המשכורת וזה עוד מבלי שהזכרנו את הריבית שהוא עשוי לשלם על חריגה ממסגרת האשראי שהקצה לו הבנק.
רופא מדגים, לווה בעל החזר משכנתא חודשי של 3000 שקל, ישלם כ-23 שקל על עשרה ימי מינוס בגובה ההחזר החודשי שלו. במידה והלווה נטל משכנתא ל-20 שנה, עשוי סכום זה להגיע לכ-5500 שקל וזאת עוד מבלי שאנחנו מדברים על מינוסים נוספים בחשבון הבנק".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
