45% מנוטלי המשכנתאות אינם מודעים לחשיבות יום החיוב
הליך נטילת המשכנתא הוא הליך ארוך ולעיתים אף מייגע, המצריך התעמקות בכל סעיפי החוזה בין הלווה לבין הבנק והופך לעיתים קבלת החלטות חשובה לחסרת משמעות, כך עולה מנתונים של חברת AMG מודלים כלכליים, אשר ביצעה סקר שבדק את הפרמטרים אליהם מוקדשת תשומת הלב המירבית של הלווים שמגיעים לחתום על טפסי המשכנתא.
על פי הנתונים, 45% מנוטלי המשכנתאות כלל אינם מודעים לחשיבות היום בחודש בו יחוייבו בתשלומי המשכנתא ובחרו יום זה באופן שרירותי ומבלי מחשבה לעתיד.
לדברי מנכ"ל משותף בחברת AMG מודלים כלכליים, גיל רופא, יש ליחס חשיבות לבחירת מועד החיוב. "מי שבוחר ב-1 לחודש כמועד החזר המשכנתא, עלול לגלות במהלך חיי ההלוואה, כי הבחירה הייתה שגויה וזאת בגלל אירועים שונים כמו החלפת מקום עבודה. במקרה כזה, ישנה אפשרות לשינוי המועד החיוב, לשלושה מועדים שונים 1,10,15, בכפוף לבקשת הלקוח. חשוב לטפל בשינוי יום המועד בימים אלו מאחר ובקרוב תפקע אפשרות המעבר בין תאריכי החיוב".
עוד עולה מהסקר כי ל-60% מכלל הציבור, יורד ההחזר החודשי ב-1 לחודש, למרות שיותר ממחציתם מקבלים את שכרם ב-10 לחודש. יום כניסת המשכורת עלול לעלות לווה ביוקר רב, כפי שמסביר רופא: "תשלומים קבועים בתחילת החודש, כמו משכנתא וחיובי כרטיסי אשראי, עלולים לגרום ללקוח למצוא את עצמו מדי חודש במשיכת יתר גבוהה מהרגיל במהלך הימים עד המשכורת וזה עוד מבלי שהזכרנו את הריבית שהוא עשוי לשלם על חריגה ממסגרת האשראי שהקצה לו הבנק.
רופא מדגים, לווה בעל החזר משכנתא חודשי של 3000 שקל, ישלם כ-23 שקל על עשרה ימי מינוס בגובה ההחזר החודשי שלו. במידה והלווה נטל משכנתא ל-20 שנה, עשוי סכום זה להגיע לכ-5500 שקל וזאת עוד מבלי שאנחנו מדברים על מינוסים נוספים בחשבון הבנק".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
