רפי עברון: הדולר צפוי להמשיך ולהחלש בטווח הקרוב
להערכתנו, בטווח הזמן הקצר יש לצפות כי הדולר ייסחר בנטייה להיחלשות מול מרבית המטבעות הנסקרים, כאשר בטווח הזמן הארוך יותר, מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 יכולה להיתמך בעיקר ב: 1. גירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאזן התשלומים האמריקני. 2. גירעון תקציבי 3. סיכון גיאו-פוליטי.
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר השבועי ברמה של 89.64 (לעומת 89.72 בשבוע שעבר), המשקפת החלשות קלה של הדולר האמריקני בשיעור 0.1% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-9.8%.
היחלשות הדולר התרחשה מול מרבית המטבעות הנסקרים, להוציא את הליש"ט לאחר שפעולת הטרור המחודשת בלונדון והחשש מאירועים נוספים כרסמו באטרקטיביות של המטבע המקומי.
על מהלך המסחר השבועי השפיעה בעיקר החלטת ממשלת סין לבצע תיסוף מיידי בשיעור של כ-2.1% מול הדולר (העמדת השער על 8.11 יואן לדולר לעומת 8.28 יואן לדולר ערב המהלך) והצמדת היואן לסל מטבעות, שהרכבו ושקלולו אינם ידועים, במקום לדולר האמריקני.
בעקבות מהלך הייסוף הסיני, היין היפני תוסף בשיעור השבועי הגבוה ביותר בשלושת החודשים האחרונים. התפיסה בקרב שחקני המט"ח היא כי ייסוף היואן מגביר את התחרותיות של מדינות שכנות ומכאן שקיים במטבעותיהן פוטנציאל לייסוף מקביל מול הדולר. ואכן, היין היפני נעל את המסחר השבועי ברמה הגבוהה בשיעור של 0.9% מרמתו בשבוע שעבר.
למהלך הסיני יכולות להיות מספר השלכות מקומיות וגלובליות: ראשית, הצמדה לסל מטבעות במקום לדולר האמריקני עלולה לחייב הסטה חלקית נוספת באחזקות באג"ח מכאלה הנקובות בדולר לאג"ח במטבעות אחרים המרכיבות את הסל דבר שיגרור, בהתחשב בהיקפי הרזרבות הסיניות, עלייה בתשואות באג"ח האמריקנית ולחץ להמשך היחלשות הדולר במיוחד לעומת מטבעות באסיה ובאזור הפסיפי (יאן יפני, דולר הונג-קונג וה- וואן הדרום קוריאני).
שנית, הואיל ומרבית הסחורות (קומודיטיז) הנרכשות בידי סין נקובות בדולרים, הרי כל תיסוף מול הדולר האמריקני מקטין במקביל את העלויות במונחי מטבע מקומי ויש בהם כדי להקטין את לחצי האינפלציה במיוחד על רקע ההאטה היזומה בפעילות הכלכלית של סין. שלישית, הקטנת עליות הייבוא אפשר שתביא ללחץ כלפי מעלה על מחירי הסחורות המיובאות במיוחד אנרגיה, נחושת וזהב.
להלן האינדיקטורים הכלכליים העיקריים שפורסמו בשבוע החולף בארה"ב:
א. השקעות זרות בנכסים פיננסיים (Net Foreign Securities ) הסתכמו בחודש מאי ב-60 מיליארד דולר בהתאם לציפיות המוקדמות וגבוה מנתוני חודש אפריל (47.8 מיליארד דולר).
ב. התחלות הבנייה (Housing Starts) הסתכמו בחודש יוני ב2.004 מליון יחידות בגילום שנתי, היקף הנמוך מהציפיות המוקדמות (2.050 מליון יחידות) והזהה להיקף שנרשם בחודש מאי.
ג. מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים (Leading Indicators) הפתיע לטובה ושעלה ביוני בשיעור של 0.9% לעומת 0.5% על פי ציפיות הכלכלנים.
בשבוע הקרוב ידווחו: הזמנות מוצרים בני-קיימא לחודש יוני (יום ד', צפי לירידה בשיעור 1.0%), מכירות בתים חדשים לחודש יוני (יום ד', צפי ל- 1.3 מליון יחידות), צמיחת התמ"ג ברבעון השני (יום ו', צפי ל-3.5% בגילום שנתי לעומת 3.8% על פי האומדן), מדד מנהלי הרכש בשיקגו (יום ו', צפי ל- 55.0).
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
