רפי עברון: הדולר צפוי להמשיך ולהחלש בטווח הקרוב
להערכתנו, בטווח הזמן הקצר יש לצפות כי הדולר ייסחר בנטייה להיחלשות מול מרבית המטבעות הנסקרים, כאשר בטווח הזמן הארוך יותר, מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 יכולה להיתמך בעיקר ב: 1. גירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאזן התשלומים האמריקני. 2. גירעון תקציבי 3. סיכון גיאו-פוליטי.
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר השבועי ברמה של 89.64 (לעומת 89.72 בשבוע שעבר), המשקפת החלשות קלה של הדולר האמריקני בשיעור 0.1% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-9.8%.
היחלשות הדולר התרחשה מול מרבית המטבעות הנסקרים, להוציא את הליש"ט לאחר שפעולת הטרור המחודשת בלונדון והחשש מאירועים נוספים כרסמו באטרקטיביות של המטבע המקומי.
על מהלך המסחר השבועי השפיעה בעיקר החלטת ממשלת סין לבצע תיסוף מיידי בשיעור של כ-2.1% מול הדולר (העמדת השער על 8.11 יואן לדולר לעומת 8.28 יואן לדולר ערב המהלך) והצמדת היואן לסל מטבעות, שהרכבו ושקלולו אינם ידועים, במקום לדולר האמריקני.
בעקבות מהלך הייסוף הסיני, היין היפני תוסף בשיעור השבועי הגבוה ביותר בשלושת החודשים האחרונים. התפיסה בקרב שחקני המט"ח היא כי ייסוף היואן מגביר את התחרותיות של מדינות שכנות ומכאן שקיים במטבעותיהן פוטנציאל לייסוף מקביל מול הדולר. ואכן, היין היפני נעל את המסחר השבועי ברמה הגבוהה בשיעור של 0.9% מרמתו בשבוע שעבר.
למהלך הסיני יכולות להיות מספר השלכות מקומיות וגלובליות: ראשית, הצמדה לסל מטבעות במקום לדולר האמריקני עלולה לחייב הסטה חלקית נוספת באחזקות באג"ח מכאלה הנקובות בדולר לאג"ח במטבעות אחרים המרכיבות את הסל דבר שיגרור, בהתחשב בהיקפי הרזרבות הסיניות, עלייה בתשואות באג"ח האמריקנית ולחץ להמשך היחלשות הדולר במיוחד לעומת מטבעות באסיה ובאזור הפסיפי (יאן יפני, דולר הונג-קונג וה- וואן הדרום קוריאני).
שנית, הואיל ומרבית הסחורות (קומודיטיז) הנרכשות בידי סין נקובות בדולרים, הרי כל תיסוף מול הדולר האמריקני מקטין במקביל את העלויות במונחי מטבע מקומי ויש בהם כדי להקטין את לחצי האינפלציה במיוחד על רקע ההאטה היזומה בפעילות הכלכלית של סין. שלישית, הקטנת עליות הייבוא אפשר שתביא ללחץ כלפי מעלה על מחירי הסחורות המיובאות במיוחד אנרגיה, נחושת וזהב.
להלן האינדיקטורים הכלכליים העיקריים שפורסמו בשבוע החולף בארה"ב:
א. השקעות זרות בנכסים פיננסיים (Net Foreign Securities ) הסתכמו בחודש מאי ב-60 מיליארד דולר בהתאם לציפיות המוקדמות וגבוה מנתוני חודש אפריל (47.8 מיליארד דולר).
ב. התחלות הבנייה (Housing Starts) הסתכמו בחודש יוני ב2.004 מליון יחידות בגילום שנתי, היקף הנמוך מהציפיות המוקדמות (2.050 מליון יחידות) והזהה להיקף שנרשם בחודש מאי.
ג. מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים (Leading Indicators) הפתיע לטובה ושעלה ביוני בשיעור של 0.9% לעומת 0.5% על פי ציפיות הכלכלנים.
בשבוע הקרוב ידווחו: הזמנות מוצרים בני-קיימא לחודש יוני (יום ד', צפי לירידה בשיעור 1.0%), מכירות בתים חדשים לחודש יוני (יום ד', צפי ל- 1.3 מליון יחידות), צמיחת התמ"ג ברבעון השני (יום ו', צפי ל-3.5% בגילום שנתי לעומת 3.8% על פי האומדן), מדד מנהלי הרכש בשיקגו (יום ו', צפי ל- 55.0).
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
