רפי עברון: הדולר צפוי להמשיך ולהחלש בטווח הקרוב
להערכתנו, בטווח הזמן הקצר יש לצפות כי הדולר ייסחר בנטייה להיחלשות מול מרבית המטבעות הנסקרים, כאשר בטווח הזמן הארוך יותר, מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 יכולה להיתמך בעיקר ב: 1. גירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאזן התשלומים האמריקני. 2. גירעון תקציבי 3. סיכון גיאו-פוליטי.
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר השבועי ברמה של 89.64 (לעומת 89.72 בשבוע שעבר), המשקפת החלשות קלה של הדולר האמריקני בשיעור 0.1% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-9.8%.
היחלשות הדולר התרחשה מול מרבית המטבעות הנסקרים, להוציא את הליש"ט לאחר שפעולת הטרור המחודשת בלונדון והחשש מאירועים נוספים כרסמו באטרקטיביות של המטבע המקומי.
על מהלך המסחר השבועי השפיעה בעיקר החלטת ממשלת סין לבצע תיסוף מיידי בשיעור של כ-2.1% מול הדולר (העמדת השער על 8.11 יואן לדולר לעומת 8.28 יואן לדולר ערב המהלך) והצמדת היואן לסל מטבעות, שהרכבו ושקלולו אינם ידועים, במקום לדולר האמריקני.
בעקבות מהלך הייסוף הסיני, היין היפני תוסף בשיעור השבועי הגבוה ביותר בשלושת החודשים האחרונים. התפיסה בקרב שחקני המט"ח היא כי ייסוף היואן מגביר את התחרותיות של מדינות שכנות ומכאן שקיים במטבעותיהן פוטנציאל לייסוף מקביל מול הדולר. ואכן, היין היפני נעל את המסחר השבועי ברמה הגבוהה בשיעור של 0.9% מרמתו בשבוע שעבר.
למהלך הסיני יכולות להיות מספר השלכות מקומיות וגלובליות: ראשית, הצמדה לסל מטבעות במקום לדולר האמריקני עלולה לחייב הסטה חלקית נוספת באחזקות באג"ח מכאלה הנקובות בדולר לאג"ח במטבעות אחרים המרכיבות את הסל דבר שיגרור, בהתחשב בהיקפי הרזרבות הסיניות, עלייה בתשואות באג"ח האמריקנית ולחץ להמשך היחלשות הדולר במיוחד לעומת מטבעות באסיה ובאזור הפסיפי (יאן יפני, דולר הונג-קונג וה- וואן הדרום קוריאני).
שנית, הואיל ומרבית הסחורות (קומודיטיז) הנרכשות בידי סין נקובות בדולרים, הרי כל תיסוף מול הדולר האמריקני מקטין במקביל את העלויות במונחי מטבע מקומי ויש בהם כדי להקטין את לחצי האינפלציה במיוחד על רקע ההאטה היזומה בפעילות הכלכלית של סין. שלישית, הקטנת עליות הייבוא אפשר שתביא ללחץ כלפי מעלה על מחירי הסחורות המיובאות במיוחד אנרגיה, נחושת וזהב.
להלן האינדיקטורים הכלכליים העיקריים שפורסמו בשבוע החולף בארה"ב:
א. השקעות זרות בנכסים פיננסיים (Net Foreign Securities ) הסתכמו בחודש מאי ב-60 מיליארד דולר בהתאם לציפיות המוקדמות וגבוה מנתוני חודש אפריל (47.8 מיליארד דולר).
ב. התחלות הבנייה (Housing Starts) הסתכמו בחודש יוני ב2.004 מליון יחידות בגילום שנתי, היקף הנמוך מהציפיות המוקדמות (2.050 מליון יחידות) והזהה להיקף שנרשם בחודש מאי.
ג. מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים (Leading Indicators) הפתיע לטובה ושעלה ביוני בשיעור של 0.9% לעומת 0.5% על פי ציפיות הכלכלנים.
בשבוע הקרוב ידווחו: הזמנות מוצרים בני-קיימא לחודש יוני (יום ד', צפי לירידה בשיעור 1.0%), מכירות בתים חדשים לחודש יוני (יום ד', צפי ל- 1.3 מליון יחידות), צמיחת התמ"ג ברבעון השני (יום ו', צפי ל-3.5% בגילום שנתי לעומת 3.8% על פי האומדן), מדד מנהלי הרכש בשיקגו (יום ו', צפי ל- 55.0).
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
