רפי עברון: הדולר צפוי להמשיך ולהחלש בטווח הקרוב

כך מעריך האנליסט ראשי במט"ח ובניירות ערך זרים, בבנק לאומי, רפי עברון. הדולר החל להחלש עוד בשנת 2002, הוא מסביר, וסדרה של נתונים עשוייה להמשיך ולתמוך במגמה
רפי עברון |

להערכתנו, בטווח הזמן הקצר יש לצפות כי הדולר ייסחר בנטייה להיחלשות מול מרבית המטבעות הנסקרים, כאשר בטווח הזמן הארוך יותר, מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 יכולה להיתמך בעיקר ב: 1. גירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאזן התשלומים האמריקני. 2. גירעון תקציבי 3. סיכון גיאו-פוליטי.

האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר השבועי ברמה של 89.64 (לעומת 89.72 בשבוע שעבר), המשקפת החלשות קלה של הדולר האמריקני בשיעור 0.1% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-9.8%.

היחלשות הדולר התרחשה מול מרבית המטבעות הנסקרים, להוציא את הליש"ט לאחר שפעולת הטרור המחודשת בלונדון והחשש מאירועים נוספים כרסמו באטרקטיביות של המטבע המקומי.

על מהלך המסחר השבועי השפיעה בעיקר החלטת ממשלת סין לבצע תיסוף מיידי בשיעור של כ-2.1% מול הדולר (העמדת השער על 8.11 יואן לדולר לעומת 8.28 יואן לדולר ערב המהלך) והצמדת היואן לסל מטבעות, שהרכבו ושקלולו אינם ידועים, במקום לדולר האמריקני.

בעקבות מהלך הייסוף הסיני, היין היפני תוסף בשיעור השבועי הגבוה ביותר בשלושת החודשים האחרונים. התפיסה בקרב שחקני המט"ח היא כי ייסוף היואן מגביר את התחרותיות של מדינות שכנות ומכאן שקיים במטבעותיהן פוטנציאל לייסוף מקביל מול הדולר. ואכן, היין היפני נעל את המסחר השבועי ברמה הגבוהה בשיעור של 0.9% מרמתו בשבוע שעבר.

למהלך הסיני יכולות להיות מספר השלכות מקומיות וגלובליות: ראשית, הצמדה לסל מטבעות במקום לדולר האמריקני עלולה לחייב הסטה חלקית נוספת באחזקות באג"ח מכאלה הנקובות בדולר לאג"ח במטבעות אחרים המרכיבות את הסל דבר שיגרור, בהתחשב בהיקפי הרזרבות הסיניות, עלייה בתשואות באג"ח האמריקנית ולחץ להמשך היחלשות הדולר במיוחד לעומת מטבעות באסיה ובאזור הפסיפי (יאן יפני, דולר הונג-קונג וה- וואן הדרום קוריאני).

שנית, הואיל ומרבית הסחורות (קומודיטיז) הנרכשות בידי סין נקובות בדולרים, הרי כל תיסוף מול הדולר האמריקני מקטין במקביל את העלויות במונחי מטבע מקומי ויש בהם כדי להקטין את לחצי האינפלציה במיוחד על רקע ההאטה היזומה בפעילות הכלכלית של סין. שלישית, הקטנת עליות הייבוא אפשר שתביא ללחץ כלפי מעלה על מחירי הסחורות המיובאות במיוחד אנרגיה, נחושת וזהב.

להלן האינדיקטורים הכלכליים העיקריים שפורסמו בשבוע החולף בארה"ב:

א. השקעות זרות בנכסים פיננסיים (Net Foreign Securities ) הסתכמו בחודש מאי ב-60 מיליארד דולר בהתאם לציפיות המוקדמות וגבוה מנתוני חודש אפריל (47.8 מיליארד דולר).

ב. התחלות הבנייה (Housing Starts) הסתכמו בחודש יוני ב2.004 מליון יחידות בגילום שנתי, היקף הנמוך מהציפיות המוקדמות (2.050 מליון יחידות) והזהה להיקף שנרשם בחודש מאי.

ג. מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים (Leading Indicators) הפתיע לטובה ושעלה ביוני בשיעור של 0.9% לעומת 0.5% על פי ציפיות הכלכלנים.

בשבוע הקרוב ידווחו: הזמנות מוצרים בני-קיימא לחודש יוני (יום ד', צפי לירידה בשיעור 1.0%), מכירות בתים חדשים לחודש יוני (יום ד', צפי ל- 1.3 מליון יחידות), צמיחת התמ"ג ברבעון השני (יום ו', צפי ל-3.5% בגילום שנתי לעומת 3.8% על פי האומדן), מדד מנהלי הרכש בשיקגו (יום ו', צפי ל- 55.0).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: