למרות הסערה בשוק ההון - תעשיית הקרנות ממשיכה לגייס
כמידי חודש, מסכמים כלכלני בית ההשקעות מיטב את הנעשה בתעשיית קרנות הנאמנות בחודש החולף ובסיכום מאז תחילת השנה. והיום הם מדווחים על חודש עשירי ברציפות של זרימת כספים לתעשייה.
בבית ההשקעות מספרים על היפוך מגמה: כניסת כספים לקרנות הבנקאיות ויציאת כספים מהקרנות הפרטיות. סך נכסי קרנות הנאמנות עלה ביוני בשיעור קל של כ-0.5%, מכ-122.3 מיליארד שקל לרמת שיא של כל הזמנים: כ-122.9 מיליארד שקל.
במיטב מפנים את תשומת הלב לכך שכל הגידול נבע מכניסת כספים בסך של כ-900 מיליון שקל, כאשר התשואה המשוקללת של כלל קרנות הנאמנות הייתה שלילית בשיעור של 0.3%. באופן מקביל להתנהגות השוק, הם אומרים, כמעט כל הכסף שזרם לתעשייה בחודש יוני "הלך" לקרנות המט"ח לסוגיהן: כ-2.7 מיליארד שקל, מתוך סכום זה, כ-1.3 מיליארד שקל לקרנות אג"ח חו"ל, סכום זהה לקרנות מט"ח מקומי וסכום זעיר של כ- 100 מיליון שקל לקרנות המתמחות במניות בחו"ל.
עוד מציינים במיטב, כי קבוצה נוספת שנהנתה מגיוסים נאים היתה קרנות אג"ח מדינה שגייסו כ-800 מיליון שקל.
כלכלני בית ההשקעות מציינים גם, כי הירידות החדות בשוק המניות "הלחיצו" את הציבור: פדיונות של 1.4 מיליארד שקל בקרנות המתמחות במניות בישראל ושל 300 מיליון שקל בקרנות הגמישות ובנוסף, לאחר חודשים ארוכים של גיוסים מאסיביים נרשמו פדיונות של 760 מיליון שקל בקרנות אג"ח מקומי כללי.
באשר לחצי הראשון של 2005, מדווחים במיטב על גידול מרשים בתעשיית הקרנות עם כניסת כספים של כ-18.3 מיליארד שקל. סך נכסי הקרנות עלה בשיעור חד של כ-21.3%: מכ-101.3 מיליארד שקל לכ-122.9 מיליארד שקל.
כ-84% מהגידול נבע מכניסת כספים גדולה בסך של כ-18.3 מיליארד שקל, וכ-16% מתשואה חיובית משוקללת בשיעור של 3% של כלל קרנות הנאמנות. הנהנות הכמעט בלעדיות מזרימת הכספים לתעשייה: קרנות האג"ח המקומי אליהן נכנס סכום של כ-17.7 מיליארד שקל.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
