למרות הסערה בשוק ההון - תעשיית הקרנות ממשיכה לגייס
כמידי חודש, מסכמים כלכלני בית ההשקעות מיטב את הנעשה בתעשיית קרנות הנאמנות בחודש החולף ובסיכום מאז תחילת השנה. והיום הם מדווחים על חודש עשירי ברציפות של זרימת כספים לתעשייה.
בבית ההשקעות מספרים על היפוך מגמה: כניסת כספים לקרנות הבנקאיות ויציאת כספים מהקרנות הפרטיות. סך נכסי קרנות הנאמנות עלה ביוני בשיעור קל של כ-0.5%, מכ-122.3 מיליארד שקל לרמת שיא של כל הזמנים: כ-122.9 מיליארד שקל.
במיטב מפנים את תשומת הלב לכך שכל הגידול נבע מכניסת כספים בסך של כ-900 מיליון שקל, כאשר התשואה המשוקללת של כלל קרנות הנאמנות הייתה שלילית בשיעור של 0.3%. באופן מקביל להתנהגות השוק, הם אומרים, כמעט כל הכסף שזרם לתעשייה בחודש יוני "הלך" לקרנות המט"ח לסוגיהן: כ-2.7 מיליארד שקל, מתוך סכום זה, כ-1.3 מיליארד שקל לקרנות אג"ח חו"ל, סכום זהה לקרנות מט"ח מקומי וסכום זעיר של כ- 100 מיליון שקל לקרנות המתמחות במניות בחו"ל.
עוד מציינים במיטב, כי קבוצה נוספת שנהנתה מגיוסים נאים היתה קרנות אג"ח מדינה שגייסו כ-800 מיליון שקל.
כלכלני בית ההשקעות מציינים גם, כי הירידות החדות בשוק המניות "הלחיצו" את הציבור: פדיונות של 1.4 מיליארד שקל בקרנות המתמחות במניות בישראל ושל 300 מיליון שקל בקרנות הגמישות ובנוסף, לאחר חודשים ארוכים של גיוסים מאסיביים נרשמו פדיונות של 760 מיליון שקל בקרנות אג"ח מקומי כללי.
באשר לחצי הראשון של 2005, מדווחים במיטב על גידול מרשים בתעשיית הקרנות עם כניסת כספים של כ-18.3 מיליארד שקל. סך נכסי הקרנות עלה בשיעור חד של כ-21.3%: מכ-101.3 מיליארד שקל לכ-122.9 מיליארד שקל.
כ-84% מהגידול נבע מכניסת כספים גדולה בסך של כ-18.3 מיליארד שקל, וכ-16% מתשואה חיובית משוקללת בשיעור של 3% של כלל קרנות הנאמנות. הנהנות הכמעט בלעדיות מזרימת הכספים לתעשייה: קרנות האג"ח המקומי אליהן נכנס סכום של כ-17.7 מיליארד שקל.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
25 מטוסי F-15IA בדרך לישראל - חיזוק אסטרטגי מול איראן
עסקה בהיקף 8.57 מיליארד דולר עם בואינג, אספקה מדורגת עד סוף 2035 ושילוב מערכות ישראליות בדגם שמבוסס על F-15EX
ארה"ב נותנת אור ירוק סופי למכירת 25 מטוסי קרב מתקדמים מסוג F-15IA לישראל, בעסקה שמוערכת ב-8.57 מיליארד דולר, עם אפשרות להרחבה לעד 25 מטוסים נוספים. ההתקשרות מול בואינג נחתמת בדצמבר וכוללת תכנון, ייצור, בדיקות ואספקה מדורגת עד סוף 2035.
התשלום הראשוני עומד על 840 מיליון דולר וממומן מכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי. היקף הסיוע השנתי עומד על 3.3 מיליארד דולר במסגרת ההסכם הנוכחי שמסתיים ב-2028, ובמהלך השנה ישראל מקבלת גם חבילת סיוע חירום נוספת בהיקף 5.2 מיליארד דולר שכוללת אלפי ערכות הנחיה לטילים. פה נכנסת התמונה הרחבה, כי זה לא עוד רכש נקודתי אלא חלק ממסגרת שמגלגלת כסף וציוד לאורך שנים.
מה נכנס למטוס
ה-F-15IA מבוסס על דגם ה-F-15EX האמריקאי ומיועד לעליונות אווירית לטווחים ארוכים. הוא מצויד במכ"ם AESA מתקדם מסוג AN/APG-82 שמאפשר גילוי מטרות מרחוק בדיוק גבוה, גם בסביבה עם הפרעות אלקטרוניות.
לצד המכ"ם, המטוס כולל מערכת היגוי דיגיטלית fly-by-wire שמשפרת את התמרון ומרחיבה את מעטפת הטיסה, כולל יכולת טיסה בלי מגבלות זווית התקפה כפי שמוצג בדגם. אליו מצטרפת מערכת לוחמה אלקטרונית EPAWSS שנועדה להתמודד עם מכ"מים וטילים עוינים באמצעות שיבוש וניהול חתימה אלקטרונית. בישראל משולבות גם טכנולוגיות מקומיות, בהן קסדות תצוגה מתקדמות של אלביט שמציגות נתונים בזמן אמת מול עיני הטייס, ומערכות הגנה עצמית של רפאל, כולל מערכות התרעה מפני טילים. כדי שזה לא יישאר מפרט טכני על הנייר, הרעיון הוא לקצר זמן תגובה ולתת לצוות תמונת מצב חדה גם כשמסביב רועש ומבלבל.
- משרד הביטחון רוכש טייסת של 25 מטוסי F-15 מתקדמים עבור חיל האוויר בשווי של 5.2 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביצועים, טווח וחימוש
ה-F-15IA בנוי לשלב מהירות על קולית עם נשיאת חימוש כבדה לאורך זמן. הוא מגיע למהירות מקסימלית של 2.5 מאך, כ-2,655 קמ"ש בגובה רב, ומופעל במנועי F110-GE-129 עם דחף של 29,500 פאונד לכל מנוע. זה מתחבר ליכולת להמריא עם משקל גבוה ולהישאר יעיל גם כשמתרחקים מהבסיס.
