שטרום: השארת הקרנות בבנקים הקטנים - לא לגיטימית

הממונה על ההגבלים העסקיים הופיע בדיון המסכם של ועדת הכספים בנושא הרפורמה בשוק ההון ושלל את טענות הבנקים כי יש להשאיר בידיהם חלק מהקופות והקרנות. "אפשר לתת להם יתרון, הוא אומר, אך לזמן מוגבל בלבד
שרון שפורר |

הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, הופיע היום (חמישי) בדיון המסכם של ועדת הכספים בנושא הרפורמה בשוק ההון ושלל את טענות הבנקים כי יש להשאיר בידיהם חלק מהקופות והקרנות. לדברי שטרום השארת חלק משוק הקופות והקרנות בידי כל בנק תביא לכך שהמערכת הבנקאית בכללותה תשלוט על שוק הקופות והקרנות ובכך יחוסל כל סיכוי לשוק אשראי חוץ בנקאי מפותח ועצמאי שיהווה תחרות ממשית לאשראי הבנקאי.

שטרום תקף את הפשרות המועלות בהקשר זה ואמר: הופיעו כאן בפני הועדה כל ראשי הועדות שניסו להכניס רפורמות בשוק ההון, מדוד ברודט ועד פרופ' בן בסט שהסבירו במילים מפורשות שכל ניסיון להתפשר ולהשאיר בידי הבנקים חלק מהקופות והקרנות לא הביאו לשיפור תחרותי ועכשיו מעלים מהאוב את אותן הצעות כושלות כדי לחלק מתנות לקבוצות לחץ. פשרות אלו הן בדיוק מה שנאמר על בית הבורבון: "לא שכחו דבר ולא למדו דבר".

הממונה התייחס לשתי הנקודות העיקריות העולות מדיוני ועדת הכספים ברפורמה בשוק ההון: הצורך בעידוד התחרות מצד הבנקים הקטנים וסוגיית כניסת הבנקים לביטוח. הממונה הסביר, כי הוא מסכים שיש לעודד את הבנקים הקטנים ולתת להם יתרונות אלא שפתרונות אלא צריכים להיות תחרותיים ולא אנטי תחרותיים.

השארת הקופות והקרנות במכירה הנעשית תוך ניגוד עניינים היא אנטי תחרותית. בנק מזרחי והבנק הבינלאומי לא יבטלו עמלות ללקוחותיהם בגלל שיתנו להם למכור קופות וקרנות בניגודי עניינים. הטענה כאילו זה מה שיגרום לתחרות היא זריית חול בעיניי הכנסת והועדה.

שטרום הציע לוועדה חלופות תחרותיות לעידוד הבנקים הקטנים והבינוניים: להעביר את מכירת הקרנות והקופות למדרגות המבוססות על ירידה בנתח השוק הכולל של כל בנק כאשר המכירה תתחיל בבנקים שנתחי השוק שלהם הם הגדולים ביותר - פועלים ולאומי, ורק לקראת סוף התקופה תגיע לבנקים הקטנים.

שטרום ציין בהקשר זה, כי אם תרצה הועדה להעניק יתרון לבנקים הקטנים היא יכולה לתת להם עוד שנתיים שלוש למכירת הקופות ואולם בסוף הדרך חייבים להגיע למצב בו לבנקים יש אפס קופות וקרנות בידיהם.

אשר לכניסת הבנקים לביטוח אמר שטרום, כי הוא מבין את החששות המלווים את פתיחת השער לבנקים להיכנס לשיווק ביטוחים ואמר כי הפתרון לחשש זה אינו "טריקת הדלת" בפני הבנקים אלא התניית כניסתם בשיפור תחרותי שיתרחש תחילה בענף הבנקאות וכן הציע לדרג את הכניסה כך שלבנקים הקטנים יותר לשווק ביטוח קודם לכן.

שטרום אמר, כי "כל מי שמדבר על הצורך לתת הגנת ינוקא לבנקים המתעוררים חייב לזכור כי הגנת ינוקא חייבת להגביר באופן ישיר את התחרות. השארת קופות וקרנות בידי כלל הבנקים אינה ברת תחרות ואינה הגנת ינוקא אלא סוף הרפורמה בשוק ההון. צריך לזכור, כשניתנה הגנת ינוקא

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל