שטרום: השארת הקרנות בבנקים הקטנים - לא לגיטימית

הממונה על ההגבלים העסקיים הופיע בדיון המסכם של ועדת הכספים בנושא הרפורמה בשוק ההון ושלל את טענות הבנקים כי יש להשאיר בידיהם חלק מהקופות והקרנות. "אפשר לתת להם יתרון, הוא אומר, אך לזמן מוגבל בלבד
שרון שפורר |

הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, הופיע היום (חמישי) בדיון המסכם של ועדת הכספים בנושא הרפורמה בשוק ההון ושלל את טענות הבנקים כי יש להשאיר בידיהם חלק מהקופות והקרנות. לדברי שטרום השארת חלק משוק הקופות והקרנות בידי כל בנק תביא לכך שהמערכת הבנקאית בכללותה תשלוט על שוק הקופות והקרנות ובכך יחוסל כל סיכוי לשוק אשראי חוץ בנקאי מפותח ועצמאי שיהווה תחרות ממשית לאשראי הבנקאי.

שטרום תקף את הפשרות המועלות בהקשר זה ואמר: הופיעו כאן בפני הועדה כל ראשי הועדות שניסו להכניס רפורמות בשוק ההון, מדוד ברודט ועד פרופ' בן בסט שהסבירו במילים מפורשות שכל ניסיון להתפשר ולהשאיר בידי הבנקים חלק מהקופות והקרנות לא הביאו לשיפור תחרותי ועכשיו מעלים מהאוב את אותן הצעות כושלות כדי לחלק מתנות לקבוצות לחץ. פשרות אלו הן בדיוק מה שנאמר על בית הבורבון: "לא שכחו דבר ולא למדו דבר".

הממונה התייחס לשתי הנקודות העיקריות העולות מדיוני ועדת הכספים ברפורמה בשוק ההון: הצורך בעידוד התחרות מצד הבנקים הקטנים וסוגיית כניסת הבנקים לביטוח. הממונה הסביר, כי הוא מסכים שיש לעודד את הבנקים הקטנים ולתת להם יתרונות אלא שפתרונות אלא צריכים להיות תחרותיים ולא אנטי תחרותיים.

השארת הקופות והקרנות במכירה הנעשית תוך ניגוד עניינים היא אנטי תחרותית. בנק מזרחי והבנק הבינלאומי לא יבטלו עמלות ללקוחותיהם בגלל שיתנו להם למכור קופות וקרנות בניגודי עניינים. הטענה כאילו זה מה שיגרום לתחרות היא זריית חול בעיניי הכנסת והועדה.

שטרום הציע לוועדה חלופות תחרותיות לעידוד הבנקים הקטנים והבינוניים: להעביר את מכירת הקרנות והקופות למדרגות המבוססות על ירידה בנתח השוק הכולל של כל בנק כאשר המכירה תתחיל בבנקים שנתחי השוק שלהם הם הגדולים ביותר - פועלים ולאומי, ורק לקראת סוף התקופה תגיע לבנקים הקטנים.

שטרום ציין בהקשר זה, כי אם תרצה הועדה להעניק יתרון לבנקים הקטנים היא יכולה לתת להם עוד שנתיים שלוש למכירת הקופות ואולם בסוף הדרך חייבים להגיע למצב בו לבנקים יש אפס קופות וקרנות בידיהם.

אשר לכניסת הבנקים לביטוח אמר שטרום, כי הוא מבין את החששות המלווים את פתיחת השער לבנקים להיכנס לשיווק ביטוחים ואמר כי הפתרון לחשש זה אינו "טריקת הדלת" בפני הבנקים אלא התניית כניסתם בשיפור תחרותי שיתרחש תחילה בענף הבנקאות וכן הציע לדרג את הכניסה כך שלבנקים הקטנים יותר לשווק ביטוח קודם לכן.

שטרום אמר, כי "כל מי שמדבר על הצורך לתת הגנת ינוקא לבנקים המתעוררים חייב לזכור כי הגנת ינוקא חייבת להגביר באופן ישיר את התחרות. השארת קופות וקרנות בידי כלל הבנקים אינה ברת תחרות ואינה הגנת ינוקא אלא סוף הרפורמה בשוק ההון. צריך לזכור, כשניתנה הגנת ינוקא

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.