אקזיט חדש לדוידי גילה: הוביל מכירה של 280 מ' דולר

יו"ר סטנטור, גילה, הוביל מהלך מרשים עם קרן ההון סיכון גילה ונצ'רס, שזהו האקזיט הראשון שלה. יחד מכרו את החברה העוסקת בתחום הרפואי לפיליפס מדיקל המגלגלת מחזור מכירות של 8 מיליארד דולר
חזי שטרנליכט |

איש העסקים דוידי גילה עושה זאת שוב. הפעם המהלך מגובה בעזרת קרן ההון סיכון גילה ונצ'רס, שזהו האקזיט הראשון שלה. יחד הם מובילים מהלך אקזיט מרשים של מכירת חברת טכנולוגיה רפואית בשם סטנטור לענקית בתחום - פיליפס מדיקל.

"אנו מקבלים בסיפוק רב את עסקת המכירה של סטנטור, שהייתה ההשקעה הראשונה של הקרן ועתה היא גם האקזיט הראשון שלה", אמר גילה. חברת סטנטור, המתמחה במערכות לניהול מידע רפואי של מערכות הדמיה דיגיטאליות, נמכרה בתג מחיר של כ-280 מיליוני דולרים לפיליפס מדיקל.

סטנטור הוקמה בשנת 1998 והיא מתמחה בפיתוח מערכות PACS למוסדות רפואיים. המערכת מאפשרת לבתי חולים לנהל באופן יעיל את כל התמונות הדיגיטאליות המופקות במערכות CT, מערכות רנטגן ומערכות אחרות להדמיה רפואית. בשנת 2000 השקיעה גילה ונצ'רס בסטנטור במסגרת הגיוס השני של החברה. עד היום גייסה סטנטור סכום כולל של כ-30 מיליון דולר.

מנכ"ל גילה ונצ'רס, גיל פרץ מסר כי "שוק המערכות הרפואיות הוא מתחומי הצמיחה בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר בעולם. בכוונתנו להרחיב את השקעותינו בתחום זה לצד הפעילות בשוקי התקשורת, התוכנה והשבבים. בששת החודשים האחרונים ביצענו כבר שתי השקעות חדשות בחברות סטארט אפ ישראליות"

מערכות סטנטור מאפשרות אחסון והפצה יעילים של המידע הרפואי, תוך חסכון גדול בעלויות והחזר השקעה מהיר. עד היום הותקנו מערכות סטנטור בכ-200 בתי חולים בצפון אמריקה. עם מינויו ליו"ר החברה בשנת 2003 הוביל דוידי גילה מספר מהלכים אסטרטגיים שמיצבו את סטנטור כמובילת השוק והביאו למכירתה. בחודשים האחרונים ניהל דוידי את המשא והמתן עם חברת פיליפס מדיקל.

פרץ הוסיף כי בגילה ונצ'רס מעריכים, כי השיפור בשווקים וההזדמנויות החדשות שנוצרות יובילו להשקעות נוספות בכל תחומי הפעילות שהגדירה לעצמה. במסגרת האסטרטגיה של הקרן, בכוונת גילה ונצ'רס להתמקד במספר קטן יחסית של השקעות, שבהן תחזיק באחזקות משמעותיות שיאפשרו מתן ערך מוסף גדול לצורך השבחתן וצמיחתן. טווח כל השקעה ינוע בין 5 ל-10 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.