אקזיט חדש לדוידי גילה: הוביל מכירה של 280 מ' דולר

יו"ר סטנטור, גילה, הוביל מהלך מרשים עם קרן ההון סיכון גילה ונצ'רס, שזהו האקזיט הראשון שלה. יחד מכרו את החברה העוסקת בתחום הרפואי לפיליפס מדיקל המגלגלת מחזור מכירות של 8 מיליארד דולר
חזי שטרנליכט |

איש העסקים דוידי גילה עושה זאת שוב. הפעם המהלך מגובה בעזרת קרן ההון סיכון גילה ונצ'רס, שזהו האקזיט הראשון שלה. יחד הם מובילים מהלך אקזיט מרשים של מכירת חברת טכנולוגיה רפואית בשם סטנטור לענקית בתחום - פיליפס מדיקל.

"אנו מקבלים בסיפוק רב את עסקת המכירה של סטנטור, שהייתה ההשקעה הראשונה של הקרן ועתה היא גם האקזיט הראשון שלה", אמר גילה. חברת סטנטור, המתמחה במערכות לניהול מידע רפואי של מערכות הדמיה דיגיטאליות, נמכרה בתג מחיר של כ-280 מיליוני דולרים לפיליפס מדיקל.

סטנטור הוקמה בשנת 1998 והיא מתמחה בפיתוח מערכות PACS למוסדות רפואיים. המערכת מאפשרת לבתי חולים לנהל באופן יעיל את כל התמונות הדיגיטאליות המופקות במערכות CT, מערכות רנטגן ומערכות אחרות להדמיה רפואית. בשנת 2000 השקיעה גילה ונצ'רס בסטנטור במסגרת הגיוס השני של החברה. עד היום גייסה סטנטור סכום כולל של כ-30 מיליון דולר.

מנכ"ל גילה ונצ'רס, גיל פרץ מסר כי "שוק המערכות הרפואיות הוא מתחומי הצמיחה בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר בעולם. בכוונתנו להרחיב את השקעותינו בתחום זה לצד הפעילות בשוקי התקשורת, התוכנה והשבבים. בששת החודשים האחרונים ביצענו כבר שתי השקעות חדשות בחברות סטארט אפ ישראליות"

מערכות סטנטור מאפשרות אחסון והפצה יעילים של המידע הרפואי, תוך חסכון גדול בעלויות והחזר השקעה מהיר. עד היום הותקנו מערכות סטנטור בכ-200 בתי חולים בצפון אמריקה. עם מינויו ליו"ר החברה בשנת 2003 הוביל דוידי גילה מספר מהלכים אסטרטגיים שמיצבו את סטנטור כמובילת השוק והביאו למכירתה. בחודשים האחרונים ניהל דוידי את המשא והמתן עם חברת פיליפס מדיקל.

פרץ הוסיף כי בגילה ונצ'רס מעריכים, כי השיפור בשווקים וההזדמנויות החדשות שנוצרות יובילו להשקעות נוספות בכל תחומי הפעילות שהגדירה לעצמה. במסגרת האסטרטגיה של הקרן, בכוונת גילה ונצ'רס להתמקד במספר קטן יחסית של השקעות, שבהן תחזיק באחזקות משמעותיות שיאפשרו מתן ערך מוסף גדול לצורך השבחתן וצמיחתן. טווח כל השקעה ינוע בין 5 ל-10 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריוט (צה"ל)פטריוט (צה"ל)

ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית

וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט

רן קידר |
נושאים בכתבה טילי פטריוט

בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה. 

חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.

מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ

בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.

מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.

במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.