גרעון הממשלה בחודש יוני עמד על 4.15 מיליארד שקל
בחודש יוני רשמה הממשלה גירעון בסך 4.15 מיליארד שקלים בפעילותה הכוללת. בפעילות המקומית רשמה הממשלה גירעון בסך של כ-3.6 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ-600 מיליוני שקלים.
העודף, הגבוה יחסית מתחילת השנה לעומת אשתקד, בפעילות המקומית, מוסבר על ידי גידול נומינלי של 10% שחל בסך ההכנסות המקומיות. ההכנסות גדלו: ממסים בכ-5.8 מיליארד שקלים, מהפקדות המוסד לביטוח לאומי בכ-1 מיליארד, ומייתר ההכנסות בכ-1.2 מיליארד. מאידך גיסא, סך ההוצאות המקומיות של המשרדים הסתכמו ברמה נומינלית כמעט זהה לאשתקד.
מתחילת השנה עומד שיעור ביצוע התקציב על ידי המשרדים, בהתאם למתוכנן, בכ-43% שיעור הנמוך בכ-2.7% נקודות מממוצע השנתיים האחרונות.
הגירעון הגבוה יחסית בפעילות מקומית ביוני, נובע מתשלומי ריבית גבוהים בסך 3.7 מיליארד שקלים ומעליה עונתית בהוצאות משרדי הממשלה המוסברת גם, אך לא רק, בתשלום דמי הבראה לעובדי מדינה, תוספת של כחצי מיליארד לגירעון.
סך ההכנסות ממסים (כולל אגרות) הסתכמו בחודש יוני בסך 12.7 מיליארד שקלים לעומת 12.4 ו-11.9 בחודשים ה"זוגיים" הקודמים השנה, פברואר ואפריל.
הכנסות מסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו בכ-7.3 מיליארד שקלים, ומתחילת השנה בכ-44.3 מיליארד, עליה נומינלית של כ-11.1% לעומת אשתקד.
הכנסות מסים עקיפים (מכס ומע"מ) הסתכמו בכ-5.1 מיליארד שקלים, ומתחילת השנה בכ-34.1 מיליארד, עליה נומינלית של כ-4.4% לעומת אשתקד.
ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.
