פעילי מט"ח: הדולר ימשיך להתחזק עד להתנתקות

בין הגורמים: אי וודאות לקראת ישום תוכנית ההינתקות, החשש בשווקים מפיטוריו של שר האוצר, פער הריביות הנמוך, והתחזוקות של הדולר בעולם. יישומה מוצלח של תוכנית ההתנתקות תחליש את הלחצים על השקל
דרור איטח |

בשבוע החולף המשיך להתחזק המטבע האמריקי למול השקל הישראלי. בסיכום שבועי הוסיף הדולר כ-1% ושערו היציג נקבע על רמת 4.582 שקל. מתחילת השנה התחזק הדולר למול השקל בשעור של 6.3% דבר שהפך אותו להשקעה האטרקטיבית בשוק המקומי.

בתקופה האחרונה ניכרת עצבנות יתרה בשוק המטבעות המקומי. ברקע, אי וודאות לקראת ישום תוכנית ההינתקות. בנוסף, בתקופה הקרובה צפוי להשפיע הסכסוך בין ראש הממשלה, אריאל שרון, לבין שר האוצר, בינימין נתניהו, לאחר שבכוונת האחרון להמנע מההצבעה על דחיית ההינתקות. החשש בשווקים הוא מפיטוריו של שר האוצר, אך מקורבי ראש הממשלה הודיעו כי שרון ימנע ממהלך זה.

בנוסף להשפעה המדינית, פער הריביות צפוי גם הוא לחזק את הדולר. ביום ה' האחרון, העלה כצפוי, נגיד הפדרל ריזרב, אלן גרינספן, את גובה הריבית הבסיסית בארה"ב ל-3.25%. בכך הצטמצם הפער בין הריבית הדולרית לשקלית ל-0.25% בלבד, הפער הנמוך מעולם. בנאומו רמז גרינספאן כי הפדרל ריזרב ימשיך בהעלאות ריבית מתונות.

מבנק ישראל נמסר היום כי יתרות מטבע החוץ הסתכמו בסוף חודש יוני 2005 ב-26.2 מיליארד דולר, זאת בדומה ליתרה בסוף חודש מאי הקודם. הממשלה הגדילה במעט את פיקדונותיה בבנק ישראל ובכך קוזזו ההפסדים מהפרשי שערים על היתרות.

מה מעריכים הפעילים

כלכלני בנק הפועלים מעריכים, כי בטווח הקצר יתכן המשך הפיחות בשער השקל מול הדולר, כאשר בנוסף להתפתחות המסחר בדולר בשוק הבינלאומי ישפיעו על השקל גם גורמים מקומיים, ובעיקר העצבנות סביב תהליך ההתנתקות וצמצום פער הריביות בין השקל והדולר, לכדי רבע אחוז בלבד. הירידה הצפויה בעקבות זאת באטרקטיביות של ההשקעות הזרות בישראל והנטייה של הציבור להגדיל את היקף החשיפה לדולר כמטבע מקלט, צפויים לתמוך בעליית שער הדולר. עם זאת יש להדגיש, כי העלייה בשער הדולר עשויה לעורר מימושי רווחים ולכן צפויה עלייה ברמת התנודתיות במסחר בשקל.

באשר לטווח הבינוני, מעריכים בבנק כי תתכן התמתנות במגמת הפיחות, שכן עלייה משמעותית בשער הדולר, עד כדי איום על יציבות המחירים במשק, צפויה לאלץ את בנק ישראל להעלות את הריבית. עם זאת יש להדגיש, כי רמת אי הוודאות לטווח הבינוני גבוהה במיוחד, לאור הקושי בחיזוי ההשפעות על המסחר אם תוכנית ההתנתקות תתקל בקשיים רבים מהצפוי.

לדברי כלכלני בנק לאומי, אי-הוודאות לגבי אופן יישום תוכנית ההתנתקות צפוייה להמשיך ולתמוך בהתחזקות הדולר כנגד הדולר השקל בטווח הקצר. יישומה מוצלח של תוכנית ההתנתקות ללא אירועים חריגים, ויציבות מדינית באזור, צפויים להביא להמשך זרימת כספי משקיעים זרים לישראל ולהחלשת הלחצים על המטבע המקומי.

בחדר המסחר של פורקסיה מעריכים כי התנודתיות בשוק תימשך, לנוכח היקרבות תהליך ההתנתקות, סדקים בממשלה, ויותר מכל התחזקות המטבע האמריקאי בעולם-זו צפויה כבר השבוע להביא את האמריקאי אל מעבר לסביבת ההתנגדות 4.6 שקלים. בפורקסיה מדגישים את הצורך בהגדלת האחזקות הדולריות באמצעות הגנות באסטרטגיות. בחדר המסחר צופים כי עם שבירת רמת 4.6 שקלים, צפוי בנק ישראל לצנן התחזקות זו ולהעלות את שיעור הריבית כבר החודש.

בבית ההשקעות לידר מעריכים, כי העצבנות בשערי החליפין תימשך בהתקרב ביצוע תוכנית ההינתקות עקב חשש להגברת האלימות. בלידר סבורים כי שער החליפין של השקל עשוי להמשיך להיחלש בטווח הקצר לרמות של 4.6 - 4.65 שקל לדולר. אך להערכתם, בסופו של דבר, אם לא מניחים התדרדרות במצב הביטחוני לאחר הנסיגה, שוק המט"ח והאג"ח בהסתכלות כמה חודשים קדימה יושפעו בעיקר מהנסיבות בתחום הכלכלי. כמו כן מניחים כי שערו של השקל יתחזק במהלך חודש אוגוסט.

בחדר העסקאות של אפיקס סבורים כי התחזקות הדולר בעולם, פער הריביות השולי העשוי להתאפס או אף להתהפך וחוסר הוודאות סביב ההתנתקות, כל אלה תומכים בהמשך היחלשותו של השקל לעבר נק' היעד הבאה, 4.70 עד סוף השנה. לדבריהם, בדרך יתמודד הדולר עם מספר רמות התנגדות קשוחות: 4.60, 4.64 ו-4.68.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים

הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ריבית אמיר ירון

בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.


לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק

בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר, בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.


פסגות: ניהול סיכונים

בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.

בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.


מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה

במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.