לילך גראוס, אנליסטית רוסאריו ייעוץ ומחק
צילום: יחצ

רוסאריו: אפסייד של 100% למניית נאוויטס

האנליסטית לילך גראוס: "אנו חושבים שכדאי לנצל את הירידות החדות במניה בחודש האחרון"
ירדן סמדר | (7)

חברת הייעוץ רוסאריו מציבה מחיר יעד שאפתני של 19.5 שקלים למניית נאוויטס פטר יהש -0.51% . מדובר על אפסייד של כ-100% לעומת מחיר המניה הנוכחי שעומד על 9.85 שקל.

לילך גראוס, אנליסטית רוסאריו ייעוץ ומחקר, כתבה בסקירה: "בדצמבר האחרון הגיע מחיר המניה ל-15 שקל ואנו חושבים שכדאי לנצל את הירידות החדות במניה בחודש האחרון. עדכנו במודל הערכת השווי את שווי מאגר בקסקין בהתאם להתקדמות וכן את שווי מאגר שננדואה". רוסאריו מבססת את המלצתה על כך שהצפי לתחילת הפקה של נפט הוא ביולי 2019. עוד מוסיפים ברוסאריו כי במצגת השותפות שהציגה החברה בכנס המשקיעים של דצמבר 2018, צויין כי עלות ההפקה השולית הצפויה לחבית נפט הינה כ-15 דולר לחבית. 

בנוגע לתגלית בקסקין כותבים ברוסאריו: "עבודות ההשלמה להפקה של קידוחי הפיתוח הראשון ושל הקידוח השני בהתאמה, הסתיימו בהצלחה. הפרויקט מתקדם במסגרת התקציבית ולסוף חודש אוקטובר 2018 הושקעו כ-70% מתוך התקציב בפרויקט שהסתכם ב-541 מיליון דולר. הפרויקט מתקדם כמתוכנן ובהתאם לתוכניתה של השותפות. צפי לתחילת הפקה של נפט הוא ביולי 2019. "נדגיש כי הסיכונים המרכזיים שהיו בפרויקט בשלבי ההקמה חלפו ולכן הורדנו ל-5% את פקטור הסיכון שהוספנו לפרויקט, בהערכת השווי הראשונה שפרסמנו בתחילת 2018". 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נ.כ 10/03/2019 12:35
    הגב לתגובה זו
    מישהו יודע מה קורה למניה? למה ירדה כל כך?
  • 6.
    יודע להגיד מילה טובה 04/03/2019 06:49
    הגב לתגובה זו
    לילך ...תודה גדולה על הניתוח ובהזדמנותאנחנו ב 3 למרץ 2019 ועשינו יותר מ 40% למעלה
  • 5.
    YL 24/01/2019 14:11
    הגב לתגובה זו
    מדוע מר גדעון תדמור מזהם את החברה ב פושרים אן ספק ש מר תדמור ניצל הזדמנות בענף אני בטוח שהוא יצליח גם כאשר נכון להיום מחיר הנפט התרסק*והוא לא תיקן את התחזית.
  • 4.
    ערן 07/01/2019 05:28
    הגב לתגובה זו
    מנופחת
  • 3.
    אלון 06/01/2019 17:23
    הגב לתגובה זו
    "בדצמבר האחרון הגיע מחיר המניה ל-15 שקל ואנו חושבים שכדאי לנצל את הירידות החדות במניה בחודש האחרון" צודקת! תשקיעי את כל כספך שם!
  • 2.
    גדי 06/01/2019 16:07
    הגב לתגובה זו
    עכשיו לאחר הנפילה מהשיא של כ1800 זה השחתה. חכו שהמחיר יזוז הצידה ואז תחשבו לקנות אחרי כמה חודשים טובים ועליה באסיפת סחורה. אף אחד לא ממליץ על מניה במצב כזה. אין שום הגיון במלצות האלו של כל האנליסטים. לא מאמין להם.
  • 1.
    מה עם הצניחה במחירי הנפט? (ל"ת)
    להשלים 06/01/2019 15:55
    הגב לתגובה זו
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.