אסדה נפט גז
צילום: Getty images Israel

ההחלטה על הסכם פיתוח שדה הגז ליד עזה תחכה לממשלה הבאה

הרשות הפלסטינית רואה את מחירי הגז בעולם, ואת זה שישראל תספק גז לאיחוד האירופי - ופתאום מקבלת תיאבון לקדם את ההסכם לפיתוח שדה הגז 'מרין'. במשרד האנרגיה קיבלו אמנם פנייה לפני מספר חודשים לחתום על הסכם אבל לא יקדמו את זה לפני הבחירות. אחרי סאגת ההסכם מול לבנון - זה הגיוני
נתנאל אריאל | (7)

מאגר שדה מרין הוא מאגר גז שיש בו על פי הערכות כ-32 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) של גז ונמצא בעומק של כ-36 ק"מ לתוך הים, מול חופי עזה. הוא התגלה בשנת 2000 ע"י בריטיש גז (שהפכה לחברת BG Group) אבל זו ויתרה עליו בעקבות הסכסוכים הפוליטיים באזור. 

הפלסטינים רואים בשנה האחרונה כיצד מחירי הגז מזנקים בעולם, כיצד אירופה שתלויה מאוד בגז הרוסי נאלצת לחפש מקורות חלופיים לקבלת גז, וחתמה עם ישראל ומצרים על הסכם הולכת גז - וקיבלו גם הם תיאבון לקדם הסכם כזה, שיאפשר להם לקבל עשרות מיליארדי דולרים לכלכלה. פיתוח שדה הגז הזה כנראה לא צפוי להכניס כסף לישראל, שכן ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ויתר עליו ליאסר ערפאת, אבל ישראל התנגדה לאורך השנים לפיתוח השדה בגלל הנושא הביטחוני.

לפני מספר חודשים קיבלו במשרד האנרגיה בקשה להיכנס למו"מ מול הרשות הפלסטינית בתיווך מצרי כדי לקדם את פיתוח המאגר, עם זאת, הם הבינו שאי אפשר יהיה לקדם את ההסכם מול הרשות הפלסטינית (ואולי גם חמאס) ומצרים - ואולי אפילו צפו את הסאגה כפי שקרה סביב ההסכם מול לבנון - ואומרים כי ההחלטה על קידום ההסכם תמתין לממשלה הבאה שתקום, אחרי הבחירות בעוד 12 ימים, ב-1 בנובמבר.

שאלה של אינטרסים ביטחוניים וכלכליים

כמו כל דבר בסביבה שבה אנו חיים - יש כאן שאלה של התנגשות אינטרסים בין המצב הביטחוני הבעייתי בין ישראל ושכנותיה, ובין השאלה הכלכלית - כיצד לפתח מאגרי גז שישפרו את החיים במזרח התיכון. במשך שנים ישראל התנגדה כי היה מדובר ב'פרס לטרור' אבל כעת נדמה שהמגמה בישראל השתנתה - רוב הגורמים הצבאיים תמכו בהסכם מול לבנון ואמרו כי למרות הוויתור הכלכלי (מדובר באובדן הכנסות של מיליארדי דולרים מבחינתה של ישראל, וזה בהחלט לא מעט כסף) זה יאפשר לישראל מנופי לחץ טובים יותר על לבנון, ונדמה שזו ההערכה הביטחונית גם במקרה של שדה 'מרין'.

חמאס ששולט ברצועת עזה, מוחרם ע"י ישראל, לפחות באופן רשמי. לפני חודש, ב-13 בספטמבר, התקיימה הפגנה בנמל עזה, ושם אמרו בחמאס כי "הגז שלנו הוא זכותנו" וכי "לא נאפשר לישראל לגנוב אותו".

הטיעון הביטחוני בעייתי: ישראל לא באמת מייצרת מאזן אימה מול לבנון - היא לא תפציץ את אסדת הגז שלהם בתגובה לירי על ישראל

במערכת הביטחון אומרים 'אם הם יירו עלינו נוכל להפציץ את אסדת הגז שלהם' - אבל זו טענה בעייתית. ישראל לא באמת תפציץ את מאגר קאנא גם אם חיזבאללה יירה על מאגר כריש, או יפתח במלחמה מול ישראל. ניסיון העבר של ישראל מראה שישראל לא באמת מסוגלת לבצע את האיומים שהיא אומרת. למשל: בהסכם אוסלו ישראל העבירה נשק לרשות הפלסטינית אבל באינתיפאדה השנייה, כאשר מחבלים ירו על ישראלים ורצחו אותם ישראל לא באמת מימשה את האיום. אותו דבר בנסיגה מרצועת עזה וגוש קטיף - שרון ותומכי ההתנתקות טענו שאף יעוף משם טיל על ישראל אז תהיה לגיטימציה בינלאומית וישראל תשמיד את חמאס - אבל זה לא קרה. ישראל איבדה את השליטה בשטח ונקלעת לסבבי לחימה כל מספר שנים מול רצועת עזה, אבל לא מצליחה לחסל את הטרור. 

כזכור, בחודשים האחרונים התקיים ויכוח נוקב על שאלת הוויתור הישראלי ללבנון על מאגר צידון-קנה. ראש האופוזיציה, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, אף טען כי ההסכם לא יחייב את הממשלה הבאה, אם יקים אותה, וזאת מאחר שמדובר בממשלת מעבר וכי הממשלה בכל מקרה תהיה חייבת להביא את ההסכם לאישור הכנסת כי מדובר בוויתור על שטח ריבוני של מדינת ישראל. שגריר ארה"ב בישראל לשעבר, דיוויד פרידמן, שהיה מעורב במגעים בין הצדדים בשנים האחרונות, אף פרסם ציוץ בטוויטר, כשלדבריו הוא לא מצליח להבין "איך הגענו למצב שבו לבנון מקבלת 100% וישראל 0", אבל מהצד השני טען ראש הממשלה יאיר לפיד כי ההסכם יאפשר שקט להפקת הגז ממאגר כריש.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אני חושב שזה טוב שההעזתים יהיה להם אינטרס כלכלי זה 21/10/2022 19:27
    הגב לתגובה זו
    אני חושב שזה טוב שההעזתים יהיה להם אינטרס כלכלי זה טוב לכולם, איך צביקה הדר אומר ותחשבו על זה שבת שלום
  • 5.
    בעזה יש רע ותמיד יש יותר רע (ל"ת)
    mtlk 21/10/2022 15:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כאשר אין לשכנים מה להפסיד הם עושים הכל כולל התאבדות (ל"ת)
    לילי 21/10/2022 14:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי 21/10/2022 11:24
    הגב לתגובה זו
    מי נתן לך את האישור? מה זה שלך? בצד השני אין מדינה ואין לה אישור משפטי לכלום
  • 2.
    למה ? שבהרב המטומטת תיתן חוות דעת שאפשר עכשיו (ל"ת)
    הזוייים 20/10/2022 14:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מבין2 20/10/2022 13:48
    הגב לתגובה זו
    השמאל ינסה להעביר את המיליארדים והשטחים הימיים אל החמאס
  • כלום זה בטוח (ל"ת)
    אם יעלה ביבי לא יקבל 20/10/2022 14:39
    הגב לתגובה זו
אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן -3.37%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.