או.פי.סי: רוכשת עוד 30% בתחנת אנרגית הרוח בארה"ב ב-25 מיליון דולר
חברת או פי סי אנרגיה 4.2% שבשליטת קנון 1.1% (69.7%) של עידן עופר העוסקת בהקמה ותפעול תחנות כוח, ומתקני ייצור חשמל בישראל שרכשה בספטמבר שעבר 70% בתחנת הכוח באנרגיית רוח בהספק של 152 מגה וואט (II Keenan CPV) של חברת CPV האמריקאית בהשקעה של 700-800 מיליון דולר (חלקם להשקעות עתידיות) רוכשת את יתרת הזכויות (30%) ב-25 מיליון דולר נוספים וכעת תחזיק בכל הזכויות בפרויקט. החברה מימנה חלק מהרכישה באמצעות גיוס של 737 מיליון שקל.
הרחבה על חברת CPV - בהמשך הכתבה.
הפסד תפעולי ברבעון האחרון
בעדכון המדדים האחרון בחודש פברואר נכנסה או פי סי למדד ת"א 35 ולאחר מכן בדוחותיה לרבעון הרביעי של 2020 דיווחה החברה על הפסד תפעולי של כ-5.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2020, לעומת רווח תפעולי של 53.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. בנוסף, החברה מדווחת על הפסד נקי של 82 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 23.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.
המכירות הסתכמו ב-1.3 מיליארד שקל, בדומה לשנה הקודמת. הרווח התפעולי הסתכם בכ-143.5 מיליון שקל, לעומת 268 מיליון שקל אשתקד. בנוסף, החברה דיווחה על הפסד נקי של כ-42 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-125 מיליון שקל אשתקד.
בינואר בית ההשקעות אלטשולר שחם נכנס להשקעה בחברה בכ-350 מיליון שקל בהקצאה פרטית בתמורה לכ-5.5% ממניות החברה, ובמחיר של 34 שקל למנייה. שווי השוק של החברה הבוקר עומד על כ- 6.4 מיליארד שקל. והיא נסחרת במחיר של 33.64 שקל למניה.
- או.פי.סי ברבעון חזק עם זינוק של 174% ברווח הנקי וצמיחה מוגברת בארה"ב
- OPC אנרגיה יוצאת לדרך עם פרויקט ענק בטקסס בהיקף של 1.9 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
CPV - פעילות של כ-20 שנה בשוק החשמל הפרטי האמריקאי
חברת CPV ׁ- Competitive Power Ventures פועלת בשוק החשמל הפרטי האמריקאי בתחומי ייזום, פיתוח, הקמה ואחזקה של תחנות כח בצפון מזרח ארה"ב בשווקים PJM, NYISO, ISO-NE אשר מספקים חשמל לכ-100 מיליון תושבים. שווקים אלו מכסים בין היתר את מדינת ניו יורק, ניו ג'רסי, פנסילבניה, אוהיו, מסצ'וסטס, וירג'יניה ומרילנד. בנוסף, החברה פועלת גם בטקסס וקליפורניה.
החברה פועלת משנת 1999 בייזום, פיתוח, מימון, הקמה וניהול של תחנות כוח קונבנציונאליות ומתחדשות. מטה החברה פועל בבוסטון ובוושינגטון. החברה מנוהלת על ידי גארי למברט, שהינו גם אחד ממייסדיה, והיא מעסיקה כ-90 עובדים. החברה חרטה על דיגלה בשנים האחרונות את ערכי הקיימות, השקעות ירוקות ו-ESG - Environmental, Social, Governance, המנחים אות בכל הפרויקטים בהם היא מעורבת.
לחברה הספק מותקן של כ-14.8 אלף מגה וואט
פעילות הייזום והפיתוח של החברה כוללת ביצוע של 44 תחנות כח בטכנולוגיות שונות (רוח, מחז"מ, מחזור פתוח) עם סך הספק מותקן של כ-14,803 מגה וואט במגוון שווקים בארה"ב. לחברה נסיון בפיתוח של תחנות על בסיס גז טבעי עם סך הספק מותקן של כ-9,953 מגה וואט במספר שווקים, ובכללם: PJM, ISO-NE, NYISO, CAISO. כיום החברה מקדמת 4 פרויקטים קונבנציונאלים המצויים בשלבי פיתוח שונים עם סך הספק מותקן של כ-3,995 מגה וואט.
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...
פעילות הייזום והפיתוח בתחום האנרגיות המתחדשות כוללת ביצוע של 31 חוות רוח עם סך הספק מותקן של כ-4,850 מגה וואט במדינות שונות בארה"ב. חלק גדול של פעילות זו נמכר עם השנים לחברות אנרגיה שונות בעולם.
כיום לחברה צבר פרויקטים באנרגיות מתחדשות בשלבים שונים של פיתוח עם סך הספק מותקן של כ-2,245 מגה וואט. מרבית צבר הפרויקטים מבוסס על אנרגיה סולארית (כ-2,000 מגה וואט) והיתרה באנרגיית רוח. חלק משמעותי מצבר הפרויקטים נמצא בשווקים בצפון מזרח ארה"ב, ובשווקים נוספים אשר להערכת החברה יש לגביהם צפי גידול משמעותי בהספק המותקן של אנרגיות מתחדשות בעשור הקרוב.
מרבית הפעילות הקיימת מבוססת גז טבעי
החברה מחזיקה כיום, יחד עם שותפים, ב-5 תחנות כוח פעילות, המונעות על בסיס גז טבעי, בהספק כולל של כ-4,045 מגה וואט (חלקה של החברה – כ-1,290 מגה וואט). תחנות אלו נמצאות בשווקים PJM, NYISO, ISO-NE. בנוסף החברה מחזיקה, יחד עם שותפים, בתחנת כוח דומה אשר הקמתה החלה באוגוסט 2020. תחנה זו תפעל באזור שיקגו עם סך הספק מותקן של כ-1,258 מגה וואט. התחנה צפויה להתחיל פעילות ב-2023. חלקה של החברה בפרויקט צפוי לעמוד על 10%.
בנוסף, החברה מחזיקה בתחנת כוח פעילה, המבוססת על אנרגיית רוח, בהספק כולל של כ-152 מגה וואט (חלק החברה – כ-106 מגה וואט).
החברה מנהלת 14 תחנות כוח
תחום ניהול הנכסים כולל ניהול של 14 תחנות כוח עם סך הספק מותקן של כ-10,600 מגה וואט. CPV מנהלת את 7 הפרויקטים שבהם היא מחזיקה, כולל ניהול תהליך ההקמה של התחנה הנבנית בימים אלה, עם סך הספק מותקן של כ-5,455 מגה וואט. בנוסף החברה מנהלת 7 נכסים עבור צדדים שלישיים (חברות אחזקה וקרנות השקעה) עם סך הספק מותקן של כ-5,140 מגה וואט. החברה פועלת במספר שוקי חשמל, בנוסף לשוקי הפעילות העיקריים, הכוללים את שוק החשמל CAISO (שוק החשמל של קליפורניה) ושוק החשמל של טקסס.
שוק החשמל האמריקאי עובר לאנרגיה נקיה יותר
שוק החשמל בארה"ב כולל כ-1,100 GW של הספק מותקן. בחברה מציינים כי השוק האמריקאי בכללו עובר תהליך של שינוי תמהיל האנרגיה אשר כולל החלפה משמעותית של פחם ע"י גז טבעי, וכן כניסה של אנרגיות מתחדשות.
מגמות אלו מבוססות על רגולציה סביבתית המגבילה זיהום של תחנות כוח, רגולציה המתעדפת אנרגיות מתחדשות, מחירי גז נמוכים אשר דוחקים את תחנות הפחם, וכן נגזרות מגילן הגבוה של תחנות הפחם בארה"ב (ממוצע כ-40 שנה). מגמה זו מקבלת רוח גבית במדינות בצפון מזרח ארה"ב (ניו יורק, ניו ג'רסי, אילינוי, מסצוסטס, קונטיקט, מרילנד ועוד) על בסיס רגולציה מקומית עם יעדי אנרגיה מתחדשת ומגבלות מהותיות המוטלות על פליטות גזי חממה.
בשל מגמות אלו, סוכנות האנרגיה (Energy Information Agency) צופה כי כ-130,000 מגה ואט של תחנות כח פחמיות ותחנות כח על בסיס מזוט וסולר יסגרו עד 2030. מאידך הסוכנות צופה הקמה של מעל ל-230,000 מגה ואט (רוח וסולארי).
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטלמחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז
האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז
עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.
מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד.
הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.
דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה.
- ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה (2)
- למה רציו נכנסה לתיק ההשקעות שלנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
