אסדה גז נפט אנרג'יאן תמר
צילום: אנרג'יאן

אנרג'יאן: הגז צפוי לזרום למשק הישראלי ברבעון הראשון של 2021

אנרג'יאן פרסמה היום את דו"ח החצי שנתי שלה, בו דיווחה על כך שפיתוח המאגרים כריש ותנין מתנהל כמתוכנן. הצפי להשלמת רכישת פעילות הגז והנפט של אדיסון - סוף השנה הנוכחית
ארז ליבנה | (2)

בשורות טובות למשק הישראלי: חברת אנרג'יאן 0% הדואלית הנסחרת בבורסת לונדון (סימול: ENOG.L) בעלת זכויות במאגרי כריש ותנין מדווחת היום בדוח החצי שנתי שלה, כי הפרויקטים בחופיה הטריטוריאליים של ישראל מתנהלים כמתוכנן, הן מבחינת לוחות הזמנים והן מבחינת התקצוב – כך שהגז הראשון יתחיל לזרום עוד קצת יותר משנה, ברבעון הראשון של 2021.

 

לפי הדוח, הושלם הקידוח בשניים מתוך שלושת בארות הפיתוח במאגר כריש. כמו כן, לאנרג'יאן חוזי גז חתומים בהיקף של bcma 4.7, מה שמותיר קיבולת פנויה של bcma 3.3 לפיתוחים ותגליות עתידיות באסדה הצפה (FPSO) שהחברה בונה בימים אלה לצורך פיתוח המאגרים כריש-תנין.

 

עוד מתייחס הדו"ח לזכיית אנרג'יאן ברשיונות חיפוש ב-4 בלוקים נוספים במים הכלכליים של ישראל - בלוקים 55, 56, 61 ו-62 (אזור D), במסגרת ההליך המכרזי האחרון אשר פורסם על ידי משרד האנרגיה. בלוקים אלה מתווספים ל-5 רשיונות נוספים בהם זכתה אנרג'יאן במסגרת סבב המכרז הקודם בשנת 2017.

 

המיקומים בהם זכתה אנרג'יאן ברישיון לחיפוש גז

קידוח הבארות הראשונים בכריש הושלם, לרבות קידוח האקספלורציה והתגלית בכריש צפון – בו יש יותר גז נוזלי מהצפי (אם כי עוד לא ברור כמה). אבני הדרך הקרובות יהיו השלמת תכנית הקידוח ברבעון רביעי 2019, ביצוע הערכה לגבי התגלית בכריש צפון וכן הפלגת האסדה הצפה (FPSO) לסינגפור, הצפויה בסוף שנת 2019.

 

אסדת הפיתוח הצפה (FPSO), הצפויה להגיע למים הכלכליים של ישראל בסוף השנה הבאה, עתידה לשמש לפיתוח מאגר כריש. הגז יופק ויטופל על פי הבאר, במרחק של כ-90 ק"מ מן החוף. האסדה תהיה בעלת קיבולת של 8 bcma, מה שיאפשר פיתוח של תגלית כריש צפון ותגליות עתידיות.

בנוסף אנרג'יאן מדווחת על חתימת הסכם עם חברת נתג"ז בחודש יוני האחרון - לבניה ולהעברה של תשתיות הולכת הגז במקטע שעד 10 ק"מ מן החוף, בתמורה לכ-369 מיליון ש"ח, וכן לחתימה על הסכם למכירת גז עם חברת IPM באר טוביה, לאספקה של bcm 5.5 (מותנה בהבטחת כמות נוספת של גז). נכון להיום, חברת אנרג'יאן חתומה על הסכמים למכירת גז בהיקף של bcm 4.7.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

מנכ"ל אנרג'יאן, מתיוס ריגס: "פיתוח מאגר כריש מתקדם בקצב המצופה, והגז צפוי לזרום למשק הישראלי ברבעון הראשון של שנת 2021. תגלית הגז בכריש צפון והזכייה ב-4 בלוקים נוספים במים הכלכליים של ישראל בסבב האחרון, הופכות את אנרג'יאן לשחקנית מובילה בתחום הגז הטבעי בישראל. רכישת פעילות הגז והנפט של חברת אדיסון בחודש יולי האחרון, הצפויה להיות מושלמת עד סוף השנה הנוכחית, ממקמת את אנרג'יאן כמובילה אזורית בתחומה".

חברת אנרג'יאן נסחרת בבורסת לונדון ובבורסת תל אביב, במדד ת"א 35. החברה פועלת בתחום חיפוש והפקה של נפט וגז טבעי, והיא בעלת פרויקטים בישראל, ביוון ובים האדריאטי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יובל 12/09/2019 12:01
    הגב לתגובה זו
    לקניית הגז מתמר ומתשובה לוייתן הכל בקומבינה מהירה שדפקה את הציבור בישראל ויותר זול לייבא מאשר לקנות מהם אבל חייבו את חברת החשמל עם מחירים מטורפים מעניין מי קיבל את המעטפות??
  • 1.
    משקיע 12/09/2019 10:33
    הגב לתגובה זו
    איפוא שדלק ורציו לא נמצאים יש ברכה גדולה למשקיעם
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.