"גם אם הנפט יישאר ברמה הנוכחית - רוסיה תפשוט רגל, זה רק ייקח יותר זמן"
הירידה במחירי הנפט לרמה של 55 דולר, שפל של 5 שנים, ממשיכה לתת את אותותיה ברוסיה - הבנק המרכזי במדינה העלה הלילה את הריבית במכה אחת מרמה של 10.5% לרמה של 17% וזאת בניסיון לעצור את המשך קריסת המטבע המקומי - הרובל. גיא בית אור, כלכלן שווקים גלובליים בפסגות, אמר כי מאז 1998 לא היה צעד כה דרסטי של העלאת ריבית בתקופה כה קצרה - "הזרז להודעה היה פיחות של 9.7% בערכו של הרובל במהלך יום המסחר אשר השלים פיחות של 50% מתחילת חודש נובמבר ו-95% (!) מתחילת השנה. ההודעה על העלאת הריבית עלתה באתר הבנק המרכזי ב-1:00 לפנות בוקר בשעון רוסיה, מה שמראה על רמת דחיפות הגבוהה מצד הבנק. הודגש בהודעה כי ההוראה תיכנס לתוקף באופן מיידי. הבנק הדגיש כי מהלך זה נועד לעצור את הפיחות החד בערכו של הרובל ולמתן את הסיכונים מאינפלציה גבוהה ברוסיה". לדבריו, ההודעה גרמה לייסוף מידי של 1.6% בשע"ח רובל/דולר במסחר בחוזים עתידיים באסיה. הירידה החדה במחירי הנפט, שמצידם רק ממשיכים לרדת, פגעה קשות בכלכלה הרוסית ומהווה את הסנקציה הכלכלית הקשה ביותר על המדינה, מעבר לסנקציות הרשמיות אשר ננקטות ע"י מדינות המערב. כ-50% מהכנסות ממשלת רוסיה ממסים מגיעים ממשק האנרגיה הרוסי. על פי מודי'ס, תעשיית האנרגיה הרוסית ונגזרותיה מהווה כרבע מהתוצר הלאומי הגולמי. "הבדלים מהותיים בין המשבר הנוכחי לזה של 98" "כותרות העיתונים הכלכליים כבר משוות בין האירועים האחרונים למשבר של 1998 אך חשוב לציין כי ישנם שני הבדלים מהותיים בין מצבם של רוב המשקים המתעוררים כיום ומצבם דאז. ראשית, גובה הרזרבות המט"חיות גבוה משמעותית בהשוואה לעבר. שנית, עיקר החוב נקוב כיום במטבע מקומי כך שהשפעת הפיחות על ההסתברות לפשיטת רגל חלשה יותר. זה לא אומר כמובן שאם מחירי הנפט יישארו ברמתם הנוכחית רוסיה לא תגיע לפשיטת רגל, זה רק אומר שזה יקח יותר זמן מבעבר". בית אור מסכם ואומר כי המשמעות של העלאת הריבית היא שרוסיה שמה במקום ראשון את היציבות הפיננסית שלה והיא תדאג לצמיחה רק לאחר מכן. "על פי ההערכות, השילוב של הירידה במחירי הנפט ביחד עם הקריסה של הרובל והעלאת הריבית החדה צפוי לגרום לתוצר הרוסי להתכווץ בשיעור של 4% - 5% בשנת 2015. זאת אל מול ההערכות הרשמיות (והלא מעודכנות) כי הצמיחה ברוסיה תהיה אפסית בשנה הבאה. ישנן סיבות רבות ומגוונות לירידה במחירי הנפט מהפכת פצלי השמן בארה"ב, התחזקות הדולר והשינויים הצפויים במדיניות המוניטארית בארה"ב אך רוב מגמות אלו היו ידועות עוד קודם. להשפעות מהצד הגיאו-פוליטי יש משקל רב במגמה הנוכחית אשר מתהווה להיות ה"ברבור השחור" של 2014".
- 1.מרכז הכובד בתעשית האנרגיה של רוסיה בגז טבעי לא נפט (ל"ת)פול 16/12/2014 18:35הגב לתגובה זו

הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
הרשות להשקעות תנהל מסלול תמיכה חדש לתעשייה עם מימון נדיב, בעקבות כניסת מס הפחמן לתוקף. המטרה: תעשייה נקייה, תחרותית ועמידה יותר
שלושה משרדי ממשלה חברו יחד במהלך שמתיימר לשנות את מפת האנרגיה במפעלים ובתעשייה הישראלית: משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה משיקים תכנית רחבת היקף, בהיקף תקציבי של כ־300 מיליון שקל, שתחלק מענקים בעבור פרויקטים שמטרתם הפחתה בצריכת דלקים וחשמל.
מדובר בחלק ממנגנון התמיכה הממשלתי שנועד להקל על התעשיינים בתקופת המעבר שלאחר כניסת מס הפחמן לתוקף בתחילת 2025.
התכנית החדשה תחול על פרויקטים שיתבצעו בשלוש השנים הקרובות, ותכלול שני מסלולים מרכזיים: הראשון יכלול הסבת מערכות ממקור דלקי לחשמל, מימן או גז טבעי, כולל הפסקת שימוש במזוט, גפ"מ, פטקוק וגז טבעי לצרכים מזהמים – עם מענקים של 40-50% מההשקעה, ועד תקרה של 3.5 מיליון שקל לפרויקט.
המסלול השני יכלול שדרוג מערכות חשמל לאפקטיביות יותר, כולל משאבות חום, מיזוגים ותשתיות תעשייתיות – עם מימון של
25-30% מההשקעה, גם כאן עד גובה של 3.5 מיליון שקל.
התכנית משתלבת בהיערכות הממשלה ליישום "מס הפחמן", במסגרתו עלה מס הבלו על דלקים פחמניים בינואר 2025. ההחמרה הזו שינתה את עלות התפעול במפעלים כבדים, ולכן המענקים החדשים אמורים לא רק לעודד מעבר לטכנולוגיות חדשות, אלא גם למנוע פגיעה תחרותית בגורמי תעשייה ישראליים מול מתחרים בחו"ל.
- מי המרוויחות ומי המפסידות אם איראן תחסום את מיצר הורמוז?
- איראן מכוונת לתשתיות האנרגיה של ישראל - ההצלחה חלקית מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הכלים המשלימים למהלך החדש ישנם מענקי הסתגלות לחברות בגין מס הבלו ששילמו, במטרה לייצר ודאות כלכלית בתקופת המעבר. המענק יחושב ביחס ישיר לעלויות המיסוי, והוא יינתן לתקופה של
עד שש שנים.