מקפצת שמן: שלל מניות ואופציות קפצו בעקבות הדיווח - צפו בטבלה
החברות השותפות בקידוח שמן שמול חופי אשדוד פרסמו הבוקר (א') דיווח לפיו מהלוגיים החשמליים עולה כי עובי השכבה הינו 68 מטר וכי מדובר בנפט באיכות גבוהה (
נתחיל במניית שמן נפט וגז שזינקה למחיר המשקף שווי שוק של 542 מיליון שקל. נראה כי משקיעי שמן ספגו עידוד מהדיווח של חברת האנרגיה בניהולו של יוסי לוי, ואלה שולחים את המנייה להיסחר קרוב לרמת שיא של חמישה חודשים. נזכיר כי שמן מחזיקה ב77.6% מרישיון 'ים 3' מול חופי אשדוד.
נמשיך עם זרח יהש, שותפות הנפט והגז שמחזיקה ב-7.5% מרישיון 'ים 3'. זרח רכשה את ההחזקה ברישיון בתמורה לסך כולל של כ-12 מיליון דולר בשני מועדים שונים. שותפות זרח זינקה 5.6% למחיר המשקף שווי שוק של 48 מיליון שקל. גם גוליבר, שמחזיקה בשותף הכללי של זרח, נהנתה מהעלייה החדה בערכן של יחידות ההשתתפות. גוליבר, ככהן פיתוח במאגר 'תמר', צפויה ליהנות מתמלוגי העל מהנפט, אם וכאשר יופק, במסגרת הקידוח.
גם אדן אנרגיה הוסיפה 6.2% לערכה. אדן מחזיקה ישירות ב-3.05% מהון המניות של שמן נפט וגז, כך שהיא נהנית ישירה מהעלייה החדה בערך מניות שמן היום. נציין בהקשר זה כי גם בית ההשקעות מיטב דש חשוף לקידוח באמצעות החזקה של 9% ממניות אדן אנרגיה ששווים עומד על כ-1.5 מיליון שקל. במקביל, חברת מנופים בניהולו של מרדכי פרידמן מחזיקה ב-8.6% מהון המניות של שמן וגם היא נהנית מהעלייה החדה במחירה של חברת הנפט והגז.
כמובן שגם שותפות מודיעין יהש סגרה בעליות שערים, אם כי מתונות ביחס לתחילת היום. השותפות שבראשה עומד צחי סולטן מזנקת 6% כיוון שהיא מחזיקה ברישיון 'ים חדרה' מול חופי חדרה ו'גבריאלה' מול חופי הרצליה לאורך החוף במים הרדודים, רישיונות בעלי מבני גיאולוגי שככל הנראה דומה לזה של שמן.
עוד נציין את חברת צמיחה שמחזיקה ב-4.8% מרישיון 'ים 3' וזינקה ב-15.5% במחזור של 113 אלף שקלים. במקביל, גרינסטון שמחזיקה ב-83% מחברת צמיחה מזנקת 10% במחזור של 262 אלף שקל. גם אולטרה אקוויטי, שמחזיקה בגרינסטון בשיעור של 39.2%, טסה ב-11% במחזור גדול יותר של 850 אלף שקלים.
- 6.Mayor 08/09/2013 23:25הגב לתגובה זוולמה היא עדיין לא נתנה קפיצה? האופציה נמוכה מאוד ....
- 5.הכי ותיק 38 08/09/2013 14:53הגב לתגובה זושימו לב היכן מושקעת כל ההנהלה שלכם ובעלי עניין? בגוליבר כמובן לכן היו נבונים ולא פריירים כמו שקרא אצל תשובה חילק חרוזי זכוכית(אבנר ודלק קידוחים) ואסף דלק אנרגיה. החליפו תעודת השתתפות ב מנית גוליבר לעולם היו צמודים לבעלי עניין ולא כפריירים ב ת.השתתפות בהצלחה תנו תרומה ל סיפרית העיוור ב נתניה
- 4.אנונימי 08/09/2013 13:49הגב לתגובה זו68 מ של סימנים משמעותיים לאיכות גבוהה , תחשבו לבד איזה פוטנצייל אדיר.
- 3.אמנון 08/09/2013 13:38הגב לתגובה זועליות בתחילת מסחר ואז רק ירידות עד הסוף
- 2.הודעה מצויינית לרציו - שם מאגרי הנפט פי 10 גדולים (ל"ת)KO 08/09/2013 11:43הגב לתגובה זו
- 1.זרח במיטבה 08/09/2013 11:21הגב לתגובה זוכיום נסחרת ב 15 מליון דולר . במוקדם או במאוחר המשקיעים יזהו את הפיגור והפער יסגר. בקרוב תהיה ידיעה נוספת לגבי גוליבר קידוח ימי רדוד שנמצא מול קידוח שמן
- ביני 08/09/2013 16:19הגב לתגובה זומי שלא מבין לא בושה ש יבקש מהילד שלו תרגום
- איך חשבת? לי יוצא יותר!! (ל"ת)צלול 08/09/2013 14:44הגב לתגובה זו
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
