נפט-גז

מקפצת שמן: שלל מניות ואופציות קפצו בעקבות הדיווח - צפו בטבלה

אולטרה אקוויטי זינקה ב-10.8% במחזור ער. זרח שמחזיקה 7.5% בקידוח קפצה לשווי של 48 מיליון שקל. מי עוד בין המזנקות?
חן דרסינובר | (8)

החברות השותפות בקידוח שמן שמול חופי אשדוד פרסמו הבוקר (א') דיווח לפיו מהלוגיים החשמליים עולה כי עובי השכבה הינו 68 מטר וכי מדובר בנפט באיכות גבוהה (לכתבה המלאה על הדיווח הדרמטי של שמן - לחץ כאן). הדיווח הביא את מניית שמן נפט וגז לזנק ה-11.6% תוך שהיא ריכזה את מחזור המסחר השני בגודלו בבורסה - 46 מיליון שקל, אבל יש עוד שלל מניות וכתבי אופציות שקפצו בעקבות הדיווח - הנה המספרים.

נתחיל במניית שמן נפט וגז שזינקה למחיר המשקף שווי שוק של 542 מיליון שקל. נראה כי משקיעי שמן ספגו עידוד מהדיווח של חברת האנרגיה בניהולו של יוסי לוי, ואלה שולחים את המנייה להיסחר קרוב לרמת שיא של חמישה חודשים. נזכיר כי שמן מחזיקה ב77.6% מרישיון 'ים 3' מול חופי אשדוד.

נמשיך עם זרח יהש, שותפות הנפט והגז שמחזיקה ב-7.5% מרישיון 'ים 3'. זרח רכשה את ההחזקה ברישיון בתמורה לסך כולל של כ-12 מיליון דולר בשני מועדים שונים. שותפות זרח זינקה 5.6% למחיר המשקף שווי שוק של 48 מיליון שקל. גם גוליבר, שמחזיקה בשותף הכללי של זרח, נהנתה מהעלייה החדה בערכן של יחידות ההשתתפות. גוליבר, ככהן פיתוח במאגר 'תמר', צפויה ליהנות מתמלוגי העל מהנפט, אם וכאשר יופק, במסגרת הקידוח.

גם אדן אנרגיה הוסיפה 6.2% לערכה. אדן מחזיקה ישירות ב-3.05% מהון המניות של שמן נפט וגז, כך שהיא נהנית ישירה מהעלייה החדה בערך מניות שמן היום. נציין בהקשר זה כי גם בית ההשקעות מיטב דש חשוף לקידוח באמצעות החזקה של 9% ממניות אדן אנרגיה ששווים עומד על כ-1.5 מיליון שקל. במקביל, חברת מנופים בניהולו של מרדכי פרידמן מחזיקה ב-8.6% מהון המניות של שמן וגם היא נהנית מהעלייה החדה במחירה של חברת הנפט והגז.

כמובן שגם שותפות מודיעין יהש סגרה בעליות שערים, אם כי מתונות ביחס לתחילת היום. השותפות שבראשה עומד צחי סולטן מזנקת 6% כיוון שהיא מחזיקה ברישיון 'ים חדרה' מול חופי חדרה ו'גבריאלה' מול חופי הרצליה לאורך החוף במים הרדודים, רישיונות בעלי מבני גיאולוגי שככל הנראה דומה לזה של שמן.

עוד נציין את חברת צמיחה שמחזיקה ב-4.8% מרישיון 'ים 3' וזינקה ב-15.5% במחזור של 113 אלף שקלים. במקביל, גרינסטון שמחזיקה ב-83% מחברת צמיחה מזנקת 10% במחזור של 262 אלף שקל. גם אולטרה אקוויטי, שמחזיקה בגרינסטון בשיעור של 39.2%, טסה ב-11% במחזור גדול יותר של 850 אלף שקלים.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    Mayor 08/09/2013 23:25
    הגב לתגובה זו
    ולמה היא עדיין לא נתנה קפיצה? האופציה נמוכה מאוד ....
  • 5.
    הכי ותיק 38 08/09/2013 14:53
    הגב לתגובה זו
    שימו לב היכן מושקעת כל ההנהלה שלכם ובעלי עניין? בגוליבר כמובן לכן היו נבונים ולא פריירים כמו שקרא אצל תשובה חילק חרוזי זכוכית(אבנר ודלק קידוחים) ואסף דלק אנרגיה. החליפו תעודת השתתפות ב מנית גוליבר לעולם היו צמודים לבעלי עניין ולא כפריירים ב ת.השתתפות בהצלחה תנו תרומה ל סיפרית העיוור ב נתניה
  • 4.
    אנונימי 08/09/2013 13:49
    הגב לתגובה זו
    68 מ של סימנים משמעותיים לאיכות גבוהה , תחשבו לבד איזה פוטנצייל אדיר.
  • 3.
    אמנון 08/09/2013 13:38
    הגב לתגובה זו
    עליות בתחילת מסחר ואז רק ירידות עד הסוף
  • 2.
    הודעה מצויינית לרציו - שם מאגרי הנפט פי 10 גדולים (ל"ת)
    KO 08/09/2013 11:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זרח במיטבה 08/09/2013 11:21
    הגב לתגובה זו
    כיום נסחרת ב 15 מליון דולר . במוקדם או במאוחר המשקיעים יזהו את הפיגור והפער יסגר. בקרוב תהיה ידיעה נוספת לגבי גוליבר קידוח ימי רדוד שנמצא מול קידוח שמן
  • ביני 08/09/2013 16:19
    הגב לתגובה זו
    מי שלא מבין לא בושה ש יבקש מהילד שלו תרגום
  • איך חשבת? לי יוצא יותר!! (ל"ת)
    צלול 08/09/2013 14:44
    הגב לתגובה זו
גזי חממה - נפט
צילום: PIXBAY

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?

החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון

ליאור דנקנר |

מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.

השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.


מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון

אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.

במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.

לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.