באיזה חוף הוחלט היום שלא יוקם האתר היבשתי לקליטת גז טבעי?
למרות שראש הממשלה מינה כבר לפני חודשים רבים את מנכ"ל משרדו, הראל לוקר, לזרז את הטיפול במציאת המקום בו תוקם תחנת הקליטה היבשתית לגז הטבעי, שאמור לזרום ממאגר תמר בעוד כחצי שנה, בינתיים, ברור רק איפה היא לא תוקם. על פי החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבניה מהיום (ג') - מתחם פרוטרום לא ישמש אתר לקליטת גז טבעי במסגרת תכנית מתאר ארצית לחיבור קידוחי הגז הטבעי למערכת ההולכה (תמ"א 37/ ח). המועצה הארצית שבה ודנה היום בחלופת עכו- פרוטרום לאחר קבלת הודעת משרד הביטחון לפיה לא תהיה התנגדות לבחינה מעמיקה של החלופה הזו. זאת לאחר שמינהל התכנון על דעת משרד האנרגיה והמים, הנחה את צוות התכנון לבצע הבדיקה כאמור, המהווה השלמה למסמך תכנוני סביבתי שאושר ע"י המועצה הארצית באפריל השנה. החלטת המועצה הארצית שלא להמשיך בבחינת האתר נעשתה על בסיס המלצות צוות התכנון לפיהן קיימת מורכבות הנדסית של התוואי הימי והיבשתי, אי התאמה למגמות הפיתוח לעיר עכו, סמיכות לחוף פתוח ובמיקום נצפה מאזור נמל עכו (המוכרז כאתר מורשת עולמי) ונימוקים נוספים. המועצה החליטה שלא לשנות את חמשת המתחמים שנבחרו קודם לכן: דור צפון, חגית מזרח, מט"ש חדרה, מט"ש מרץ ועין איילה, ככאלו שיבחנו בשלב הראשון של תסקיר השפעה על הסביבה. בנוסף, אושרו הנחיות לעריכת חלקו השני של תסקיר השפעה על הסביבה לתכנית. הראל לוקר, מנכ ל משרד ראש הממשלה, כבר הביע את דעתו בעבר בנושא הקמת מתקני הקליטה. במהלך הוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה אמר לוקר כי: כל אתר להקמת מתקן ייתקל בהתנגדות מקומית עזה. הבעיה היא לא רק הארגונים הירוקים או המשרד להגנת הסביבה, הבעיה היא שתושבים לא רוצים מתקנים כאלה בחצר האחורית שלהם וכל ראשי הרשויות מנסים לדחוק את המתקנים משטחן . לוקר אמר כי הדבר עלול להפתר על ידי תמרוץ של הרשויות המקומיות והוסיף כי הפרויקט התאחר בשנה והסיבה היא עיכוב במועצה הארצית לתכנון ובנייה. למשמעות הכלכלית של האיחור יש עלות של 4 מיליארד שקל בשנה. עם הכסף היה ניתן לבנות 10 בתי חולים ו-2,000 כיתות .
- 4.מדילו 05/09/2012 21:01הגב לתגובה זוהטבות לקופתה, נניח 2 אחוזים מהרווחים, לרווחת תושביה. וכן העסקת 50 אחוזים מצוות המתקן לתושבי המקום בלבד,ותראו כמה ראשי עיריות ומועצות יקפצו על זה. אבל הבעייה שהמדינה והחברות של הגז טמאעים, רוצים הכל לעצמם.
- 3.גורמן 04/09/2012 18:29הגב לתגובה זוהחלטה על מיקום האתר לא תושג בעידן זה! לכו על קפריסין בכל הכח. זו האופציה הטובה ביותר. בנתיים על בסיס מתקני ים טתיס, מהר לפני שיוחלט ........ איני רוצה לתת רעיונות. 11 שנה עם יה"ש. מזדקנים
- 2.יוסי 04/09/2012 16:35הגב לתגובה זוהממשלה מתלבטת במה לקצץ כדי כדי להציג תקציב מאוזן .האם עלה בדעתכם לו הגז היה זורם סך התמלוגים היה מענה לקיצוץ.חכמה חלם !!
- 1.עובד מדינה 04/09/2012 15:11הגב לתגובה זוהתורה הכלכלית של הפילוסוף דוגלת בהכנסות מדלק גם אם זה חונק את התעשיה והפיתוח הכלכלי . לכן עד היום עושים הכל אבל הכל כדי לקוע את הגעת הגז .

הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
הרשות להשקעות תנהל מסלול תמיכה חדש לתעשייה עם מימון נדיב, בעקבות כניסת מס הפחמן לתוקף. המטרה: תעשייה נקייה, תחרותית ועמידה יותר
שלושה משרדי ממשלה חברו יחד במהלך שמתיימר לשנות את מפת האנרגיה במפעלים ובתעשייה הישראלית: משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה משיקים תכנית רחבת היקף, בהיקף תקציבי של כ־300 מיליון שקל, שתחלק מענקים בעבור פרויקטים שמטרתם הפחתה בצריכת דלקים וחשמל.
מדובר בחלק ממנגנון התמיכה הממשלתי שנועד להקל על התעשיינים בתקופת המעבר שלאחר כניסת מס הפחמן לתוקף בתחילת 2025.
התכנית החדשה תחול על פרויקטים שיתבצעו בשלוש השנים הקרובות, ותכלול שני מסלולים מרכזיים: הראשון יכלול הסבת מערכות ממקור דלקי לחשמל, מימן או גז טבעי, כולל הפסקת שימוש במזוט, גפ"מ, פטקוק וגז טבעי לצרכים מזהמים – עם מענקים של 40-50% מההשקעה, ועד תקרה של 3.5 מיליון שקל לפרויקט.
המסלול השני יכלול שדרוג מערכות חשמל לאפקטיביות יותר, כולל משאבות חום, מיזוגים ותשתיות תעשייתיות – עם מימון של
25-30% מההשקעה, גם כאן עד גובה של 3.5 מיליון שקל.
התכנית משתלבת בהיערכות הממשלה ליישום "מס הפחמן", במסגרתו עלה מס הבלו על דלקים פחמניים בינואר 2025. ההחמרה הזו שינתה את עלות התפעול במפעלים כבדים, ולכן המענקים החדשים אמורים לא רק לעודד מעבר לטכנולוגיות חדשות, אלא גם למנוע פגיעה תחרותית בגורמי תעשייה ישראליים מול מתחרים בחו"ל.
- מי המרוויחות ומי המפסידות אם איראן תחסום את מיצר הורמוז?
- איראן מכוונת לתשתיות האנרגיה של ישראל - ההצלחה חלקית מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הכלים המשלימים למהלך החדש ישנם מענקי הסתגלות לחברות בגין מס הבלו ששילמו, במטרה לייצר ודאות כלכלית בתקופת המעבר. המענק יחושב ביחס ישיר לעלויות המיסוי, והוא יינתן לתקופה של
עד שש שנים.