מועצת הנפט: שותפים בקידוח ימי יידרשו להפקיד 5% מעלות הקידוח

עד היום נדרשו השותפים בקידוחים רק להוכיח יכולת כלכלית לגבי הקידוחים. כעת במשרד האנרגיה יחייבו את השותפים להפקיד 5% מסכום הקידוח
תומר קורנפלד | (5)

משרד האנרגיה והמים מקשיח את הדרישות הכלכליות מבעלי רישיונות לחיפוש נפט וגז. אם עד היום הסתפק משרד האנרגיה בהוכחה של יכולת כלכלית לטובת העברת זכויות ברישיונות, כעת הוא דורש מהשותפים ערבויות ביצוע בהיקף של 5%-10% מעלות תוכנית העבודה.

במסגרת החלטות מועצת הנפט שהתקיימו בשבוע שעבר נקבע כי ברישיונות יבשתיים יידרשו השותפים למסור ערבות ביצוע בהיקף של 10% מיתרת עלות תוכנית העבודה. בקידוחים ימיים השותפים יידרשו למסור כ-5% מיתרת עלות תוכנית העבודה העתידית.

כיום נדרשים שותפים בקידוח ימי להוכיח יכולות כלכלית של 100 מיליון דולר, זאת כחלק מקבלת הזכויות לבצע קידוח. משמעות ההחלטה היא שהשותפים יידרשו להפקיד במשרד האנרגיה כ-5 מיליון דולר. במקרה של קידוח יבשתי השותפים יידרשו להפקיד 10% מיתרת העלות בידי משרד האנרגיה.

המהלך הנוכחי של משרד האנרגיה נועד להבטיח רצינות מצד השותפים לגבי עמידה בתוכנית העבודה. מדובר בצעד נוסף שמטרתו לקדם את ענף הנפט והגז בישראל ולמנוע מצב שבו מוגשת בקשה לקבלת רישיונות ואי עמידה בתוכנית העבודה שנקבעה בעניינה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נו באמת. איזה יכולת כלכלית יש ל-ATP, ל-GGR? ישראבלוף (ל"ת)
    פול 02/09/2012 14:09
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יגאל 02/09/2012 13:26
    הגב לתגובה זו
    או שאתה רק מטעה.מדברך משתמע כאילו בגלל שבקדוח שמשון נמצא כי עובי השכבה הוא 19 מ וכי הצפיות היו ל82 מ ניתן להקיש כי כמות הגז יכולה להיות קטנה כיחס בין עובי השכבות קרי כחמישית , 0.5 tcf בלבד .אך מי אמר שעובי השכבה שנמצאה (19 מ) לא נמצאת בנקודה הצרה והשטוחה שבקצה המאגר??? בדכ המאגרים נקדחים במרכזם אך כאן לפחות על פי השרטוטים שהחברה הציגה ייתכן ואף יותר שהקדוח שנקדח אינו משקף את עובי השכבה האופטימלית ולכן אין כל אפשרות להעריך את פוטנציאל הגז במאגר אלא באמצעות חישובי לחצים ונפח המאגר (בסקירה מחושבת תלת מימדית)
  • 3.
    רק ממימן ומהגז המצרי לא דרשו לא בטחונות, לא ערבויות (ל"ת)
    בר 02/09/2012 13:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גו 02/09/2012 12:45
    הגב לתגובה זו
    קודם תאשרו את רשיון גל שקרוב לשנתיים מחכים עכשיו אתם דורשים להפ קיד סכום של חמש אחוז נו באמת צחוק מהעבודה מחכים לשנתיים לקבל את הרשיון ומעקבים אותו ועכשיו אוד המצאה חמש אחוז הפקדה על כל רשיון מספיק נימאסתם תנו לעבוד בשקט ועל תפריעו לקידוחים שזה מאוד חשוב לכלכלת המדינה די מספיק אם החסמים שלכם נימאסתם
  • 1.
    מבנה שמשון לא אחיד. לא ניתן להסיק דבר מעמוד הגז (ל"ת)
    אין כמו בירוקרטיה 02/09/2012 11:57
    הגב לתגובה זו
נפט יורד
צילום: Getty images Israel

מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"

הצטברות מהירה של מלאי נפט בארה״ב ובאירופה לצד הערכות כי סין סופגת בשקט עודפים עצומים, מעוררות חשש שהשוק צועד לעבר עודף היצע ממושך, כאשר ברקע אופ״ק בוחרת להגביר את תפוקת הנפט

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה נפט אופק

מחירי הנפט נסוגו בסוף השבוע אל אזור 65 דולר לחבית, על רקע התחזקות ההערכות שעודף היצע משמעותי מתחיל להיווצר בשוק העולמי. מגמות מלאים מעודכנות מצביעות על כך שהעודף כבר כאן: בארצות הברית המאגרים מתקרבים לרמות עונתיות רגילות, באירופה הם כבר חורגים מהנורמה, וההערכה היא שסין שהיא "הפיל שבחדר" סופגת בשקט את מרבית העודף. על פי הערכות, מאגרי הנפט של סין כבר עולים על אלו של ארה"ב, אף שאינם שקופים לציבור, וצפויים להמשיך ולצמוח בטווח הקרוב.

נורברט ראקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא,  כתב בסקירה של יוליוס בר כי מחירי הנפט ירדו בחמישי לכיוון 65 דולר, אך נותרו בטווח המסחר שנקבע בשבועות האחרונים. הנרטיבים ברובם נותרו ללא שינוי. ביקוש מדשדש במערב כולל סין, יחד עם גידול בייצור מדרום אמריקה, קנדה והמזרח התיכון, מובילים לעודפי היצע. העדכונים האחרונים שפורסמו השבוע הן על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה והן על ידי רשות המידע לאנרגיה של ארצות הברית מהדהדים את הסיפור הזה ומחזקים את התחזיות שלנו. כ-1.5 מיליון חביות ליום עשויות להיכנס לאחסון במהלך השנה הקרובה. 

למעשה, העודף כבר החל להיבנות, כפי שמגמות המלאים האחרונות מצביעות. בחודשים האחרונים, אחסון הנפט בארצות הברית התקרב לנורמה העונתית, ושיעורי המילוי באירופה אף חורגים מעל הנורמה. הפיל שבחדר הוא סין ומלאי הנפט האדירים שלה, שלגביהם אין נתונים ציבוריים אלא רק הערכות פרטיות. סין ככל הנראה מחזיקה כיום מלאי משמעותי יותר מארצות הברית, אך פחות מסך כל מדינות המערב יחד. סביר להניח שסין כבר ספגה ותמשיך לספוג את רוב עודפי ההיצע. 

הדבר מעלה שאלות חדשות: האם שוק הנפט יתחיל לשקלל באופן בולט יותר את ההיצעים הפחות גלויים האלה במחירי השוק, והאם עקומת החוזים העתידיים תתהפך בהתאם? האם סין תמשיך לבנות מלאים בקצב גבוה בסביבה שבה הביקוש המקומי לנפט מגיע לשיאו וחלקו עובר להזנות פטרו-כימיות מבוססות גז טבעי? 

מצב הרוח בשוק כבר התקרר באופן ניכר ונראה דובי למדי. הנפט החזיק מעמד היטב מול מגמות אלה, אולי בשל גורמים גיאופוליטיים, אך טיעון הנגד הוא שזה דווקא לא משתקף בפוזיציות החוזים העתידיים. עודפי ההיצע הצפויים יוצרים מתחים שונים, למשל בעסקי נפט הפצלים בארצות הברית. עם כל ההתמקדות בארצות הברית בהשקעות הקשורות למרכזי נתונים, הירידה בהשקעות ההון בתחום הנפט והגז פחות ניכרת אך היא משמעותית מבחינה כלכלית. אנו שומרים על עמדת Neutral ורואים את המחירים נעים לכיוון 60 דולר.

אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.


"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".