דו"ח חלש לנובל: ירידה של כ-50% ברווח ל-145 מיליון דולר, פספוס גם בהכנסות

נובל סגרה את הרבעון עם רווח של 77 סנט למניה, בעוד אנליסטים ציפו לרווח של 94 סנט למניה. הידלדלות מאגר ים-תטיס שחקה את קצב הפקת הגז ב-66%
תומר קורנפלד | (6)

נובל אנרג'י (סימול: NBL) פרסמה היום (ה') דו"ח כספי פושר לרבעון השני של השנה. משקיעי החברה שהתרגלו שחברת חיפושי הנפט עוקפת את הקונצנזוס נאלצים לראות את נובל אנרג'י מפספסת את התחזיות תוך שהיא מציגה רווח נקי מתואם של 145 מיליון דולר בלבד, ירידה של 50% ביחס לרבעון המקביל.

במונחים של רווח למניה, סגרה נובל את הרבעון עם רווח מתואם של 77 סנט למניה. ציפיות האנליסטים היו שהחברה תסכם את הרבעון שחלף עם רווח של 94 סנט למניה.

עם זאת, על פי כללי החשבונאות הרווח הנקי החשבונאי שמציגה נובל הוא גבוה יותר ומסתכם ב-292 מיליון דולר שהם 1.58 מיליון דולר. הפער בין התוצאות נובע בין היתר מנגזרים.

גם בשורת ההכנסות נובל פספסה את התחזיות. ההכנסות של החברה ברבעון השני של השנה הסתכמו ב-966 מיליון דולר. אמנם, מדובר בעלייה של 15% ביחס לרבעון המקביל, אך אנליסטים ציפו שנובל תציג מכירות של מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    KEBES 28/07/2012 23:40
    הגב לתגובה זו
    הישראלי כמה שיותר מוקדם החל מ 2016 , ממתינים לתוצאות ועדת צמח והשלמת המהלך של הכנסת שותפים. אז יתוכנן גם שלב היצוא , לכל מי שחושב שליוויתן עם 17-20 TCF שווה פחות מתמר איננו יודע על מה הוא מדבר או מדבר מתוך פוזיציה .
  • 5.
    מוטי 28/07/2012 17:19
    הגב לתגובה זו
    3 ימים . כולם יודעים שהכסף הגדול של נובל עוד קבור באדמה והם עובדים על להוציא אותו . בשנת 2013 הם ירוויחו 400 מיליון דולר על תמר . בשנת 2014 600 מיליון דולר רווח על תמר . אז מה עם לוויתן ? מה עם רווח הון יפה על לוויתן עוד השנה , לא חושב שמעולם לנובל היה רווח הון של קרוב למיליארד דולר . בשנת 2018 רק לוויתן ותמר ירוויחו לנובל מעל מיליארד דולר לשנה רווח נקי . חבל שלא מבינים שבחברה כמו נובל יותר חשוב להסתכל על התקדמות הפרויקטים מאשר על המספרים עצמם , נובל שחברת צמיחה . גם אבנר , דלקד ,ישראמקו,ובעצם כל החברות בתחום הם כרגע חברות צמיחה , יותר חשוב התקדמות הפרויקטים מאשר המספרים עצמם בדוח רווח והפסד .
  • 4.
    Alyaron38 27/07/2012 18:33
    הגב לתגובה זו
    מספרים . נובל היאנחברת צמיחה . הדוחות של נובל יראו אחרת ב 2013 שהם ירוויחו הון תועפות על תמר . והם גם ירוויחו על השותף שיכנס ללוויתן רווח הון גדול . והם ירוויחו גם על לוויתן עצמו החל מ 2016 . המשקיעיםמבארצותצהברית פי 1000 יותר חכמים מהמשקיעים בישראל .
  • 3.
    yl 26/07/2012 21:40
    הגב לתגובה זו
    רוב החוקים לא חלים על חברות זרות בנוסף חוזה בטוח ל 15 שנה קשה לקבל חוזה כזה בעולם
  • 2.
    הזהירו את נובל אנרגי שלא להשקיע בישראל,לא רצו לשמוע (ל"ת)
    בי.פי 26/07/2012 16:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    וכל העכברים רצים למכות את שותפויות לווייתן... (ל"ת)
    אסף 26/07/2012 14:59
    הגב לתגובה זו
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.