פברואר בענף קרנות הנאמנות: הציבור עובר מהקרנות הכספיות לקרנות האג"חיות
שנת 2009 נפתחה במגמה חיובית בתעשיית קרנות הנאמנות, שגייסה בחודש ינואר כ-3.8 מיליארד שקלים, הסכום הגבוה ביותר מאז השיא שנרשם במאי 2007. גם בשבוע הראשון של פברואר נמשכה המגמה, עם גיוס של כ-1.3 מיליארד שקלים, כך עולה מסיכום של בית ההשקעות מיטב.
מנתונים ראשוניים של חודש פברואר מצטיירת מגמת גיוסים חיובית מאוד בקרנות המתמחות באג"ח בישראל, אג"ח מדינה ושקליות ומנגד יציאת כספים מהקרנות הכספיות. הקרנות הכספיות שזכו לגיוסים מרשימים בכל שנת 2008 ובינואר 2009, עברו לטריטוריה השלילית ופדו סכום לא מבוטל של כ-200 מיליון שקלים.
יש לציין, שבשבוע הראשון של חודש פברואר חל פדיון מק"מ 219 ולאור הריביות הנמוכות בפיקדונות הבנק, וחוסר האטרקטיביות שנוצרה בקרנות הכספיות בשל ירידת תשואות המק"מים, כובד משקל הגיוסים עבר לקרנות האג"ח לסוגיו.
בסיכום השבוע הראשון של פברואר, גייסו הקרנות המתמחות באג"ח ישראל (בעיקר אג"ח חברות וכללי) כ-560 מיליון שקלים ובכך עברו להיות האפיק המגייס עד עתה את הסכום הגבוה ביותר לחודש פברואר. גם הקרנות המתמחות באג"ח שקליות ובאג"ח מדינה גייסו סכומים נאים. הקרנות השקליות גייסו כ-500 מיליון שקלים ואילו קרנות אג"ח מדינה גייסו כ-430 מיליון שקלים.
בשקלול עליית ערך נכסי הקרנות, צמחה תעשיית הקרנות בשבוע הראשון של פברואא ב-2.3 מיליארד שקל, המיוחסת כאמור לכניסת כספים של 1.3 מיליארד שקלים ולעליית ערך של כ-1 מיליארד שקלים.
עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה
עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו
שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.
יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו
הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.
הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.
- יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?
- משרד האנרגיה אישר את תוכנית הפיתוח המעודכנת למאגר לוויתן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עסקת היצוא שעל הפרק
ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
