אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין
דוח רווח והסבר

תורפז דיווחה על צמיחה של 50%, הצמיחה האמיתית היא סביב האפס

למה חברות צמיחה נסחרות במכפילי רווח גבוהים, מה זו צמיחה אורגנית וצמיחה דרך רכישות, ומה המספרים הנכונים של תורפז?
אבישי עובדיה | (11)

עדכון: מניית תורפז נופלת ב-4% במסחר.

המשקיעים אוהבים צמיחה. חברות צומחות מקבלות מכפילי רווח גבוהים יותר מאשר חברות עם יציבות בהכנסות או צמיחה נמוכה. אם יש לדוגמה חברה שנסחרת במכפיל רווח של 20, אבל היא מגדילה את הרווח שלה כל שנה ב-30% וזה צפוי להימשך בשנים הבאות, אתם כנראה תעדיפו אותה על פני חברה אחרת באותו השוק, במכפיל רווח של 16 שלא צומחת.

 

הערך של הצמיחה

החברה במכפיל רווח של 20, תגדיל רווחים ובהינתן השווי הנוכחי שלה תיסחר במכפיל רווח של 15.3בשנה הבאה (רווחים גדלו ב-30%, המכפיל ירד ב-30%), ומכפיל רווח של 11.8 עוד שנתיים. זה הרבה יותר מעניין להשקעה מהמניה של החברה השנייה שנסחרת במכפיל 16 לאורך זמן (רווחים יציבים).

ולכן, למרות שבנקודת זמן מסוימת מכפיל הרווח הנוכחי נראה גבוה לעומת חברות אחרות, זה יכול להיות אטרקטיבי למשקיעים. השאלה היחידה היא בכמה זה צריך להיות גבוה יותר. האם במכפיל רווח של 40 זה עדיין כדאי? לא בטוח כי זה מחייב שנים רבות של צמיחה של 30% וככל שמתרחקים מנקודת הזמן הנוכחית ומסתמכים על העתיד, הרי שהסיכון גובר.  

זו התורה על רגל אחת של תמחור חברות צמיחה ומכאן נכנסים לרזולוציות - ככל שחברות הצמיחה עם היסטוריה מרשימה יותר ונוכחות חזקה יותר בשווקים, השוק יותר מאמין להן והן יסחרו במכפילים גבוהים יותר, אך בסוף - כל מקרה לגופו. לדוגמה - אנבידיה הצומחת מקבלת מכפיל של 30 שלכאורה נמוך, כי קיים חשש גדול מתחרות שתפגע ברווחים העתידיים.

 

צמיחה אורגנית לעומת צמיחה דרך רכישות

צמיחה היא החלק המרכזי בתמחור של החברות - זה נהדר כשהכל בסדר שהצמיחה קדימה יציבה ובעלייה. אבל, כשיש חריקות בצמיחה, זה משליך בצורה קשה על השווי. ירידה לכאורה קלה בתחזית הצמיחה, מתבטאת באקסל של האנליסטים בירידה דרמטית בשווי. למעשה, הגורמים המרכזיים שמשפיעים על השווי הם הצמיחה ושיעור הריבית-היוון. 

צמיחה יכולה להגיע משני מקורות - מקור פנימי שהוא פיתוח עצמי, ייצור עצמי, כלומר מהיכולות הקיימות של החברה ואז מדובר על צמיחה אורגנית; ומקור חיצוני, דרך רכישות (צמיחה חיצונית, צמיחה דרך רכישות). 

השוק אמביוולנטי לגבי רכישות. יש לו היסטוריה שמוכיחה שלרוב רכישות לא תורמות לעסק המצרפי. הכוונה אומנם שהמיזוג יביא לכך ש-1 + 1 יהיה גדול מ-2, אבל בפועל יש תקלות. מעבר לכך, השוק חושש מרכישות כי הן לפעמים מבטאות מצוקה בעסק האורגני ויציאה החוצה כדי להראות צמיחה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כל זה מביא לכך שיש מדרגי צמיחה - חברות צמיחה טהורות, חברות צמיחה שמשלבות רכישות וחברות שלא צומחות. ברגע שצמיחה דרך רכישות מצליחה, אז היא מתקבלת באהדה בשוק.

 

תורפז - האם היא באמת צומחת?

חברת תורפז מפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח לתעשיות הקוסמטיקה והמזון וכן חומרי גלם לתעשית הפארמה. היא מנסה ללכת על המודל של חברת פרוטרום הישראלית שפעלה בשוק הזה והתרוממה דרך עשרות רכישות, ולבסוף נמכרה בעצמה תוך כדי יצירת ערך גדול לבעלי המניות. תורפז שנשלטת על ידי קרן כהן חזון שמכהנת כיו"ר וכמנכ"לית  גייסה בבורסה כ-200 מיליון שקל לפני יותר מ-3 שנים.

המניה נסחרה בתחילת הדרך סביב 12.5 שקל, זינקה פי שתיים, ירדה בהדרגה, עד שהגיעה לשפל של כ-6.5 שקל באוקטובר 2023, וזינקה מאז פי 2.5 ל-17.5 שקל. שווי החברה כ-1.8 מיליארד שקל.

בדוח האחרון למחצית הראשונה של השנה החברה דיווחה על  צמיחה מרשימה: הכנסות של 85.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-61.5 מיליון דולר במחצית הקודמת - צמיחה של כ-40%. ברבעון השני ההכנסות הסתכמו ב-46.8 מיליון דולר בהשוואה ל-30.6 מיליון דולר - צמיחה של 53%:

קצב הרווחים כ-50 מיליון שקל. מכפיל רווח נוכחי של 34-36. זה מכפיל גבוה. נכון, הסינרגיות עם רכישות קודמות צפויה להימשך וגם מסע הרכישות נמשך, אלא שהצמיחה של תורפז היא כולה צמיחה דרך רכישות. אין לה צמיחה אורגנית עסקית וזה מעיד על סוג של מיצוי במפעלים הקיימים. גם אם היא תצמח שם זה יהיה אנמי לעומת הצמיחה דרך רכישות. 

המשמעות היא שמשקיעים צריכים להבין שהם לא משקיעים בעסק עצמו, אלא במנגנון - ביכולת של החברה לרכוש עסקים ולמזג ולייצר שווי. האם בנקודת זמן הנוכחית זה שווה מכפיל רווח גבוה? לא בטוח, אבל זה שוק של עסקים ותיקים שנאספים בהדרגה תחת תורפז והיתרון לגודל ומיזוג המטות מייצר סינרגיה בהדרגה. אם תרצו - מדובר כאן על השקעה במנגנון ובאנשים - קרן כהן חזון אחראית על ההובלה והיא עושה זאת טוב בשנים האחרונות, רק שהכל שאלה של מחיר.

 

הצמיחה האמיתית של תורפז

     תורפז - צמיחה נמוכה

כדי לאתר את הצמיחה האמיתית, נקבע על ידי רשות ניירות ערך, שברכישות מהותיות, החברות יצטרכו לפרסם דוח פרופורמה שמתייחס לרכישה כאילו היא נעשתה לפני שנים וכך אפשר להשוות כראוי בין התוצאות. כאשר חברה נרכשת לדוגמה בתחילת 2024, אז ברור שההכנסות ב-2024 של הרוכשת יהיו טובות לעומת 2023, כי הן לוקחות בחשבון את הנרכשת בעוד שבשנה קודמת אין את התוצאות של הנרכשת.

אז יש כלל/ הוראה לספק דוחות פרופרומה (שמתייחסים ומאחדים את תוצאות הנרכשת מהעבר), אבל רק כשזה מהותי. ככה בעצם משווים תפוחים לתפוחים. כל התוצאות של הנרכשות ושל הרוכשת בפנים.

הרכישות של תורפז ברובן הגדול לא נתפסות כמהותיות, אבל כשלוקחים את מכלול הרכישות הוא מהותי מאוד. הרי מה זה משנה אם יש רכישה אחת מהותית או 4 קטנות לא מהותיות - המידע צריך להגיע למשקיעים. הוא מגיע חלקית, אך מסםיק כדי לגזור ממנו איכשהו את התרומה של הנרכשות ואת הצמיחה האורגנית. בדוח האחרון על רקע רכישות מהותיות, החברה סיפקה את המידע והוא מעיד על צמיחה אמיתית נמוכה.

ההכנסות במחצית הראשונה בהינתן שהחברות הנרכשות היו "כאילו" נרכשות כבר ב-1 בינואר 2023 (וכך ניתן להשוות את תוצאות 2024 ל-2023) הסתכמו ל-97 מיליון דולר, לעומת 94 מיליון דולר. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו ב-46.8 מיליון דולר לעומת 46.7 מיליון דולר ברבעון המקביל. איפה הצמיחה של מעל 50% שנמצאת בדוח החשבונאי? היא פשוט לא קיימת. כשלוקחים את מכלול העסקים של החברה מקבלים שרק הרכישות הביאו לצמיחה. אורגנית אין צמיחה.

זו נקודת חולשה גדולה, ומסתבר שה לא רק ב-2024. בדוחות של 2023 החברה מדווחת על הכנסות של 127.4 מיליון דולר, לעומת 118.6 מיליון דולר - עלייה של 9 מיליון דולר בין השנים, אבל מסתבר שרוב העלייה היא דרך חברות שנרכשו במהלך השנה 

כשפותחים את הביאורים, מקבלים את התרומה של הרכישות להכנסות ולרווח. כשמנטרלים את הפעילות של הנרכשות, מקבלים קיפאון בהכנסות ושחיקה ברווחיות שגם עולה באופן ברור מהדוחות החשבונאיים. במחצית הראשונה של 2024 הרווחיות השתפרה וסביר שזה יימשך ועדיין כשמסתכלים אחורה ל-2021-2022 מקבלים שלמרות שהגידול במחזורים, הרווחיות נשחקה. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אנונימי 08/09/2024 19:27
    הגב לתגובה זו
    תורפז זה חברת שיווק פרסום ..לפחות יש לה הכנסות …לברת הבורסה היא כן חברת צמיחה?? אמנם מונופול ..אבל מכפיל 33?? צומחת בקושי כמו שיח קקטוס..קשקוש והנדסת תודעה.והכי חשוב אלקטריאון …לא זה ולא זה ולא זה…2.5 מיליארד שח שווי…זה בכלל תורפז על סטרואידים.ללא ספק יש פה ניירות מנוהלים..עצוב שככה נראה השוק.יש גם ניירות קטנים שמנהלים אותם והכל כדי לא לפגוע בשיערוכי הקרנות קופות..למשל ..זנלכל שזה נייר בהרצה עם עברות של פמפום נייר ..אוברסיז ..ועוד מלא מלא שלא נותנים להם לרדת..אבל מעל הכל עננת אלקטריאון היא החרפה של המסחר של תחזוק נייר
  • 7.
    לרון 08/09/2024 17:49
    הגב לתגובה זו
    נדרשות הרבה בדיקות,סינרגיה מוצלחת,ושליטה על כל חלק נירכש,זה לא קל בכלל לכן הסיכון גדל,ראה דוגמת טבע,פרוטרום צמחה אורגאנית עד שהתחילו רכישות
  • 6.
    משקיע וותיק 08/09/2024 12:13
    הגב לתגובה זו
    פעילות החברה עוסקת בתחום תמציות טעם וריח שנמכרות ללקוחות לשימוש במוצריהם. כשהלקוחות מיצרים מוצר הוא מקושר לתמצית של טעם וריח של יצרן מסויים. דמיינו בושם שמזוהה עם ריח מסוים שמיוצר ע"י יצרן מסוים, ללקוחות יש נאמנות ליצרן מסוים שמספק להם את אותו תמצית הריח , הרי אם ירכשו תמצית ריח (שהוא שונה) מחברה אחרת המוצר כבר אינו אותו מוצר. לכן בסוג החברות הללו , רוב הצמיחה מגיעה דרך רכישות ופחות דרך צמיחה אורגנית. החברה הרוכשת תרכוש את אותו יצרן שמספק ללקוח אחר שכרגע אינו הלקוח של החברה אבל מעתה יהיה שלה. דבר נוסף לגבי רכישות , ישנן חברות שנרכשות שהן מעל שיעור הרווחויות של תורפז ואלו ימכרו בפרמיה , וישנן חברות נרכשות שהן מתחת לשיעור הרווח של החברה והן ימכרו בדיסקאונט, החברה רוכשת את שתי סוגי החברות. לגבי החברות הנרכשות שהן מתחת לשיעור הרווח של החברה , השאיפה היא להביא אותן לשיעור הרווח שלה , ואת זה עושים ע"י צמצום הוצאות ,התיעלות,איחוד מטות וכו'...וזה יכול לקחת בין שנה לשנתיים בד"כ עד שרואים תוצאות. המנכלית המצויינת קרן חזון כהן עשתה עבודה מוצלחת מאוד ולכן אין סיבה שהחברה לא תמשיך לעשות כך בהמשך.
  • 5.
    לא משנה 08/09/2024 09:30
    הגב לתגובה זו
    אהבתי מאוד כולל כל ההסברים המפורטים. תודה רבה..
  • 4.
    לרון 08/09/2024 08:39
    הגב לתגובה זו
    היו לקראת הסוף הרבה "סיפורי מנכ"ל",גם בתורפז הבעייה הנראית כעת זה חוסר התייעצות עם אחרים והשלטת סוג של "דיקטטורה ניהולית דמוקרטית" הערכה עצמית בלבד,ללא הוכחות כי איני קשור,גילוי נאות!
  • 3.
    לרון 08/09/2024 08:35
    הגב לתגובה זו
    תמיד,ויש חברות שמר שוק לא מתחבר אליהן!
  • 2.
    אזרח 08/09/2024 08:18
    הגב לתגובה זו
    לכתב .תבדוק את תחום הרכישות בעולם כך עובדים נכון להגיע לאולימפוס.
  • 1.
    תמיד חששתי מהחברה הזאת. (ל"ת)
    מני 08/09/2024 08:05
    הגב לתגובה זו
  • תחשוש מהחמס !!! (ל"ת)
    חוני המעגל 08/09/2024 09:11
    הגב לתגובה זו
  • סטלה 09/09/2024 19:05
    ככה נתניהו אמר וחילק מזוודות כסף
  • גם וגם (ל"ת)
    אלעד 08/09/2024 13:14
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

אלכס ספיר (ספיר קורפ)אלכס ספיר (ספיר קורפ)

ספיר קורפ קורסת: כל ההנהלה התפטרה, המסחר באג"ח הושעה ו-490 מיליון שקלים בסכנה

חברת הנדל"ן האמריקאית של אלכס ספיר, מקורב טראמפ, פונה לבית המשפט לפתיחת הליכי חדלות פירעון; מלון יוקרתי בניו יורק יימכר לדן מלונות תמורת 125 מיליון דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה הסדר חוב

ספיר קורפ, חברת הנדל"ן האמריקאית שבשליטת אלכס ספיר, המקורב לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ומינוי נאמן זמני. כל חברי הדירקטוריון, ביניהם בעלי השליטה אלכס ספיר וג'רארד גז, הודיעו על התפטרותם. יחד איתם עזבו גם המנכ"ל שרון רז וסמנכ"ל הכספים חי מכלוף. חברי ההנהלה ציינו בהודעותיהם כי ההתפטרות נובעת ממצב החברה שאינו מאפשר מימון הוצאות שוטפות, מההחלטה להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, ומסיום תקופת ביטוח נושאי המשרה.

בעקבות התפטרויות, הבורסה בתל אביב השעתה את המסחר בשתי סדרות האג"ח של החברה: יח" ו-יט", המגיעות ליתרת חוב כוללת של כ-490 מיליון שקלים.

הנכס המרכזי של ספיר קורפ, מלון NoMo SoHo בדרום מנהטן בניו יורק, נמכר לפני יומיים לרשת דן מלונות תמורת 125 מיליון דולר (כ-410 מיליון שקלים). המכירה מתבצעת במסגרת הליך צפוי של הגנה מפני נושים (Chapter 11) במערכת המשפט האמריקאית, והיא מותנית באישור מחזיקי האג"ח.

תמורת המכירה תשמש בראש ובראשונה לפירעון סדרת האג"ח יט", שחובה עומד על כ-99 מיליון דולר והמלון שועבד כבטוחה לטובתה. היתרה תשמש להחזר חלקי בלבד לבעלי סדרת האג"ח יח", להם חייבת החברה 50.5 מיליון דולר. מחזיקי האג"ח, המיוצגים על ידי עורכי הדין אלון בנימיני ואמנון ביס, פנו במקביל לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה למנות כונסי נכסים לניהול נכסי החברה.

לאחר מכירת המלון, תישאר בידי החברה קרקע לפיתוח במיאמי בשווי מוערך של כ-51 מיליון דולר, שעבורה נחתם לאחרונה מזכר הבנות למכירה לצד שלישי. אולם סביר להניח שגם נכס זה לא יספיק כדי לכסות את מלוא החובות למחזיקי האג"ח.

בספטמבר 2024 קיבלה ספיר קורפ אישור לעיכוב הליכים מבית המשפט בגין חובות של 465 מיליון שקלים לבעלי שתי סדרות האג"ח. במסגרת ההסדר שאושר אז, התחייב בעל השליטה אלכס ספיר להזרים 7 מיליון דולר לחברה כדי לאפשר לה להמשיך ולפעול.

בפועל, הכסף לא הועבר מעולם, וההסדר קרס. התוצאה: החברה נותרה ללא תזרים מזומנים, ללא הנהלה מתפקדת וללא יכולת לעמוד בהתחייבויותיה. 

אזהרה חדשה מחברות ה-BVI: כישלונות נוספים בדרך?