בלדי מבקשת מהציבור כסף כדי להחזיר לבנקים ולהעלות משכורות

בלדי עברה ברבעון האחרון לרווח, אבל התוצאות שלה בשנתיים האחרונות גרועות, החוב שלה ענק והיא מנסה לגייס מהציבור 300 מיליון שקל באגרות חוב; האם הציבור צריך לקנות?
רוי שיינמן | (4)

גיל דויטש ורוני בירם כמעט והכניסו את חברת בלדי, המייבאת בשרים, לתוך איי-ספאק, השלד עתיר המזומנים שהנפיקו בבורסה, אבל הביקורת אצלנו על השווי המנופח הורידה אותם מהעסקה. בלדי הוערכה לצורך כניסה לאיי-ספאק בשווי של 650-700 מיליון שקל. מאז ולמרות הערכות שהמצב העסקי ישתפר, שנת 2023 היתה הפסדית. ברבעון הראשון של 2024 יש התעוררות בתוצאות התפעוליות ועדיין הפסד בשורה תחתונה. כשמסתכלים על המאזן, מבינים שדויטש ובירם ניצלו מעסקה גרועה.

 

מגייסים כדי להחזיר חובות ולהגדיל שכר

החברה נמצאת בחוב פיננסי נטו שעולה על חצי מיליארד שקל והיא מנסה כעת דרך אי.בי.אי לגייס אגרות חוב מהציבור בסכום של 300 מיליון שקל. בעצם החברה רוצה עזרה מהציבור כדי להחזיר חובות לבנק שכנראה מפעיל עליה לחץ.

הציבור כמעט ואכל אותה בפעם הקודמת. אם הפעילות היתה נכנסת לפני כשנה לתוך השלד אייספאק, סיכוי טוב שהמחיר כעת היה נמוך ב-30%-40% ומעלה. נקווה שהציבור לא יאכל אותה הפעם.

ארז דהבני, הבעלים והמנכ"ל הוביל בשנים האחרונות השקעת ענק במלרו"ג לבלדי, אך ההשקעות האלו הובילו לחוב גדול ויקר יחסית. דהבני מנסה את מזלו בהנפקת אגרות חוב כשאם היא תצליח הוא גם יהנה מחבילת תגמול משופרת מאוד. משכר שנתי של 1.6 מיליון שקל, שכרו יעלה לכ-2.5 מיליון שקל ועם זכאות למענק זה יכול להגיע ל-5.8 מיליון שקל. כמו כן, גם ליתר בני המשפחה המועסקים בחברה תהיה העלאת שכר במידה והגיוס יצליח וכן לאחר הגיוס יהיה תשלום דיבידנד לבעלי המניות בסכום של 26 מיליון שקל.

במילים פשוטות, הגיוס ישמש לפירעון הלוואות ותשלומים לבעלי המניות. ככה לא בונים אמון מול הציבור. 

כך או אחרת, בלדי מוכרת במיליארד שקל בשנה, אך החברה לא צמחה אשתקד וגם לא ברבעון הראשון של השנה. אחרי שהפסידה 30 מיליון שקל בשנה שעברה (ודיווחה על רווח צנוע של 1 מיליון שקל ב-2022) היא עברה ברבעון הראשון של 2024 לרווח של 14 מיליון שקל למרות הירידה בהכנסות. השאלה אם הרווח הזה מייצג והאם הוא מלמד על הרבעונים הבאים:

    הפסד ענק ב-2023

קיראו עוד ב"שוק ההון"

  שיפור במרווח הגולמי - האם זה יימשך?

 

בלדי אומנם מגדילה את מחזור המכירות באופן שוטף, אבל הרווח שלה אשתקד היה אפסי על הכנסות של 1.02 מיליארד שקל. ברבעון הראשון ההכנסות המשיכו לצמוח למעל 290 מיליון שקל - צמיחה של 15%, אבל השורה התחתונה אדומה. אז יש אירועים חד פעמיים, יש הוצאות הובלה גדולות אשתקד, רק שגם אם מנטרלים את החריגות האלו, מקבלים חברה שמרוויחה 40-45 מיליון שקל בשנה. מכפיל 15 לחברות מזון בתקופה הזו יכול להיחשב נדיב מדי. ובכלל - איזו חברה יכולה לגייס כעת בבורסה? אף אחת, או כמעט אף אחת. למה החברים המנוסים האלו - דויטש ובירם לא הצליחו לנצל זאת ולסגור עסקה טובה. 
  

יבואנית הבשרים בלדי תיכנס לאחוזת בית דרך הנפקת אג"ח ראשונה. בלדי התחילה ב-1916 כאיטליז בשוק הכרמל בתל אביב והוקמה על ידי סב המשפחה מר שלמה דהבני ועסקה בעיקר בייבוא של מוצרי בשר. כיום תחומי הפעילות העיקריים של הקבוצה הם יצור מוצרי מזון במפעלי הקבוצה, סחר בשוק המקומי לרבות ייבוא, ולוגיסטיקה. מפעל ייצור הבשר של הקבוצה ממוקם בעמק יזרעאל כאשר יש לה גם שיתופי פעולה עם משחטות עגלי בקר בארגנטינה, ברזיל, אורוגוואי, פרגוואי, צרפת ופולין.

 

פרטי ההנפקה

החברה כאמור תיכנס לבורסה דרך הנפקת אג"ח ראשונה, כאשר אלו הם תנאיה: אגרות החוב יפדו בשלושה תשלומים שנתיים שאינם שווים: ב-1 בינואר 2028, 2029, ו-2030.  שיעור הפירעון הוא 2.5% ב-2028 וב-2029, והיתרה (95%) ב-2030.

שיעור הריבית יקבע במכרז והיא תשולם פעמיים בשנה כאשר התשלום הראשון יהיה ב-1.7.2025. לדברי החברה חלק מהתמורה תשומש לפירעון הלוואות קיימות, לפירעון הלוואות נוספות במועד מאוחר יותר, ולחלוקת דיבידנדים. אגרות החוב מובטחות בשעבוד על נכס לוגיסטי מרלו"ג החברה.

 

הדוחות הכספיים

לצד תשקיף ההנפקה פרסמה החברה את דוחותיה הכספיים נכון לתום הרבעון הראשון של השנה. לפי הדוחות היו לחברה במועד זה מזומנים ושווי מזומנים בסך 2.36 מיליון שקל, כאשר לחברה חוב של 615 מיליון שקל. 

ברבעון הראשון של השנה הכנסות החברה הסתכו ב-260 מיליון שקל לעומת 292.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. הכנסות החברה ב-2023 הסתכמו ב-1 מיליארד שקל. הרווח הגולמי ברבעון הראשון של השנה הסתכם ב-49.3 מיליון שקל (19% מההכנסות) לעומת 26.7 מיליון שקל (9% מההכנסות) ברבעון המקביל. ב-2023 הסתכם ברווח הגולמי ב-140.2 מיליון שקל (14% מההכנסות).

הרווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה הסתכם ב-22.2 מיליון שקל לעומת הפסד תעולי של 3.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. ב-2023 הסתכם הרווח התפעולי ב-23.1 מיליון שקל.

הרווח הנקי ברבעון הראשון של השנה הסתכם ב-14.7 מיליון שקל לעומת הפסד נקי של 13.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. ב-2023 כולה הסתכם ההפסד הנקי ב-30.5 מיליון שקל.

ברבעון הראשון של השנה ייצרה החברה תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של 7.1 מיליון שקל לעומת תזרים חיובי של 9.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. ב-2023 החברה ייצרה תזרים חיובי של 89 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    המוסדיים יקנו תמורת בקשיש. אחכ יעשו תיספורת ויגידו 13/08/2024 09:09
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים יקנו תמורת בקשיש. אחכ יעשו תיספורת ויגידו שזה לא היה צפוי וקשה היה לחזות כי לא ניתן לחזות דברים לא צפויים
  • 3.
    ביזפורטל - עבודת קודש (ל"ת)
    99 12/08/2024 10:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בנגי 12/08/2024 07:30
    הגב לתגובה זו
    ככה זה עובד בחברות ציבוריות שמתנהלות על ידי טיפוסים מהסוג של המשפחה הזו.תמיד יהיו חייבים להראות לחברים מכרם התימנים שעשו כסף בחיים..פשוט ערסוואטים. לא משנה מה המצב החשבונאי בחברה, העיקר שהוא ובני משפחתו יקנו את המרצדסים הכי מבריקות בחנות וילך עם הרולקס הכי מנצנץ ומגעיל על היד. ובטח גם יהיו משקיעים מוסדיים שיקנו את השחיתות הזו על חשבוננו. להקיא
  • 1.
    בסך הכול הבעלים מנסה לחלץ את עצמו מחוב מעיק (ל"ת)
    קשקש 11/08/2024 19:30
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל

קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג המלצה

לאחרונה התחיל בנק אוף אמריקה לסקר את החברה עם מחיר יעד של 500 דולר וכעת הוא משדרג את מחיר היעד - פרמיה של 18% על מחיר השוק; "הצמיחה מולידה צמיחה"

רן קידר |

בנק אוף אמריקה שהתחיל ממש לאחרונה לכסות את אלביט מערכות משדרג את המלצתו. הוא העניק לפני מספר חודשים מחיר יעד של 500 דולר למניית החברה וכעת מחיר ה יעד עולה ל-540 דולר - מה שמבטא פרמייה של 18%.  בבנק ממליצים לקנות את המניה. האנליסטים  בראשם רונלד אפשטיין, מסבירים ש"החברה ממשיכה להפגין צמיחה חזקה בהכנסות, הרחבת מרווחים וביקוש מתמשך".

מגזר היבשה של אלביט צמח ב-45% בהשוואה לשנה שעברה, והאנליסטים מעלים את התחזית לכל השנה לצמיחה של 40%. "הצמיחה של מגזר היבשה ממשיכה לגמד את המגזרים האחרים", כותבים האנליסטים ועוברים להציג את העסקה בתחום האווירי עם אירבוס שלדעתם היא עסקה מאוד חשובה. אלביט זכתה בחוזה של 260 מיליון דולר מאיירבוס. המטרה להתקין מערכות הגנה עצמית במטוסי התובלה A400M של חיל האוויר הגרמני. שש שנים של עבודה מובטחת.

"אנחנו רואים בזה יתרון אסטרטגי", מסבירים האנליסטים. "חברות ביטחון עם נוכחות מקומית נוטות להרוויח יותר מההוצאות הביטחוניות הגלובליות הגוברות". לאלביט יש נוכחות מקומיות במדינות העיקריותש בהן היא פועלת. 

האנליסטים מדברים על כך שפנטגון צריך לחדש מלאי נשק בהיקף של 3.5 מיליארד דולר אחרי הסיוע הצבאי לישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים.  ומי תרוויח מזה? "הביקוש להחזרת מלאי נשק נותר איתן", כותבים האנליסטים שסבורים שזה מעיד על ביקושים בדרך. 

האנליסטים העלו את תחזית הרווח למניה ל-2025 ל-12.10 דולר (מ-11.35 דולר) - מדובר על מכפיל רווח "פשוט" של כ-40. גם 2026 ו-2027 קיבלו עדכון כלפי מעלה. מחיר היעד של 540 דולר נלקח ממכפיל EV/EBITDA של 23 על התחזיות ל-2026. זה גבוה מחברות הענק האמריקאיות אבל בקו עם חברות ביטחון בינוניות באירופה ובארה"ב.

"אנחנו רואים את ההערכה הזו כהוגנת", הם כותבים. מבחינתם המניה לא זולה, אבל שווה את המחיר.


חברות הביטוחחברות הביטוח
ניתוח מיוחד

האם הכוכבות של הבורסה ימשיכו לעלות?

מצד אחד, מניות הביטוח זינקו פי כמעט 3.5 בשנה, מצד שני תראו מי קונה אותן. למה זינקו מניות הביטוח, מה הסיבות להמשך העליות, ומה הסיבות שיכולות לקלקל את החגיגה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חברות הביטוח

אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק בכ-117% מתחילת השנה ובכמעט 230% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון הובילה עם קפיצה של יותר מ-300% בשנה האחרונה, הפניקס מנורה כלל והראל הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה.

כל זה התרחש על רקע שיפור דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר כיום במכפילים שנעים בין 1.4 למגדל ועד 2.7 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק.

מאחורי הראלי

הראלי בסקטור הביטוח נתמך במספר גורמים, כאשר נקודת המוצא הגיעה מהמאקרו. אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות, שוק ההון המקומי הפך אטרקטיבי גם למשקיעים זרים. כלכלה צומחת תחת סביבת ריבית גבוהה יחסית, אינפלציה תחת שליטה, והמשך גיוסי ההון בהייטק, כל אלה בצל מלחמה ארוכה שמציגה את העליונות הצבאית של ישראל. הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית הצית את הריצה בסקטור, ומשם ההמשך הגיע כמעט טבעית. ברגע שמתחיל מומנטום, כולם מגדילים חשיפה וממשיכים להזרים כספים.

ברקע גם הגיע השיפור החד בביצועים. חברות הביטוח למדו בשנים האחרונות לשים את הדגש על פעילויות הליבה, רווחי הביטוח והפרמיות, ושם נרשמה קפיצה מרשימה. אפשר לראות זאת בדוחות האחרונים של מגדל, כאשר הרווח מפעילויות ליבה זינק ברבעון האחרון בכ-36%. הנתון הזה משקף כי החברות הצליחו לייצר רווחיות יציבה, שאינה תלויה רק בתנודתיות של שוק ההון.

ועדיין, אי אפשר להתעלם מהמרכיב הפיננסי. רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים תרמו בצורה דרמטית לשורה התחתונה. מגדל רשמה רווחי נוסטרו משמעותיים בשנה האחרונה, ובאיילון חלק ניכר מהשיפור נבע מהכנסות השקעה, שאם היה נשמר היה מציב את המכפיל של החברה על 3 בלבד. למעשה, במבנה של החברות האלו, כל שנה חיובית בשווקים מתורגמת כמעט מידית לרווחיות חריגה.