בלדי
צילום: אתר החברה

בלדי מבקשת מהציבור כסף כדי להחזיר לבנקים ולהעלות משכורות

בלדי עברה ברבעון האחרון לרווח, אבל התוצאות שלה בשנתיים האחרונות גרועות, החוב שלה ענק והיא מנסה לגייס מהציבור 300 מיליון שקל באגרות חוב; האם הציבור צריך לקנות?
רוי שיינמן | (4)

גיל דויטש ורוני בירם כמעט והכניסו את חברת בלדי, המייבאת בשרים, לתוך איי-ספאק, השלד עתיר המזומנים שהנפיקו בבורסה, אבל הביקורת אצלנו על השווי המנופח הורידה אותם מהעסקה. בלדי הוערכה לצורך כניסה לאיי-ספאק בשווי של 650-700 מיליון שקל. מאז ולמרות הערכות שהמצב העסקי ישתפר, שנת 2023 היתה הפסדית. ברבעון הראשון של 2024 יש התעוררות בתוצאות התפעוליות ועדיין הפסד בשורה תחתונה. כשמסתכלים על המאזן, מבינים שדויטש ובירם ניצלו מעסקה גרועה.

 

מגייסים כדי להחזיר חובות ולהגדיל שכר

החברה נמצאת בחוב פיננסי נטו שעולה על חצי מיליארד שקל והיא מנסה כעת דרך אי.בי.אי לגייס אגרות חוב מהציבור בסכום של 300 מיליון שקל. בעצם החברה רוצה עזרה מהציבור כדי להחזיר חובות לבנק שכנראה מפעיל עליה לחץ.

הציבור כמעט ואכל אותה בפעם הקודמת. אם הפעילות היתה נכנסת לפני כשנה לתוך השלד אייספאק, סיכוי טוב שהמחיר כעת היה נמוך ב-30%-40% ומעלה. נקווה שהציבור לא יאכל אותה הפעם.

ארז דהבני, הבעלים והמנכ"ל הוביל בשנים האחרונות השקעת ענק במלרו"ג לבלדי, אך ההשקעות האלו הובילו לחוב גדול ויקר יחסית. דהבני מנסה את מזלו בהנפקת אגרות חוב כשאם היא תצליח הוא גם יהנה מחבילת תגמול משופרת מאוד. משכר שנתי של 1.6 מיליון שקל, שכרו יעלה לכ-2.5 מיליון שקל ועם זכאות למענק זה יכול להגיע ל-5.8 מיליון שקל. כמו כן, גם ליתר בני המשפחה המועסקים בחברה תהיה העלאת שכר במידה והגיוס יצליח וכן לאחר הגיוס יהיה תשלום דיבידנד לבעלי המניות בסכום של 26 מיליון שקל.

במילים פשוטות, הגיוס ישמש לפירעון הלוואות ותשלומים לבעלי המניות. ככה לא בונים אמון מול הציבור. 

כך או אחרת, בלדי מוכרת במיליארד שקל בשנה, אך החברה לא צמחה אשתקד וגם לא ברבעון הראשון של השנה. אחרי שהפסידה 30 מיליון שקל בשנה שעברה (ודיווחה על רווח צנוע של 1 מיליון שקל ב-2022) היא עברה ברבעון הראשון של 2024 לרווח של 14 מיליון שקל למרות הירידה בהכנסות. השאלה אם הרווח הזה מייצג והאם הוא מלמד על הרבעונים הבאים:

    הפסד ענק ב-2023

קיראו עוד ב"שוק ההון"

  שיפור במרווח הגולמי - האם זה יימשך?

 

בלדי אומנם מגדילה את מחזור המכירות באופן שוטף, אבל הרווח שלה אשתקד היה אפסי על הכנסות של 1.02 מיליארד שקל. ברבעון הראשון ההכנסות המשיכו לצמוח למעל 290 מיליון שקל - צמיחה של 15%, אבל השורה התחתונה אדומה. אז יש אירועים חד פעמיים, יש הוצאות הובלה גדולות אשתקד, רק שגם אם מנטרלים את החריגות האלו, מקבלים חברה שמרוויחה 40-45 מיליון שקל בשנה. מכפיל 15 לחברות מזון בתקופה הזו יכול להיחשב נדיב מדי. ובכלל - איזו חברה יכולה לגייס כעת בבורסה? אף אחת, או כמעט אף אחת. למה החברים המנוסים האלו - דויטש ובירם לא הצליחו לנצל זאת ולסגור עסקה טובה. 
  

יבואנית הבשרים בלדי תיכנס לאחוזת בית דרך הנפקת אג"ח ראשונה. בלדי התחילה ב-1916 כאיטליז בשוק הכרמל בתל אביב והוקמה על ידי סב המשפחה מר שלמה דהבני ועסקה בעיקר בייבוא של מוצרי בשר. כיום תחומי הפעילות העיקריים של הקבוצה הם יצור מוצרי מזון במפעלי הקבוצה, סחר בשוק המקומי לרבות ייבוא, ולוגיסטיקה. מפעל ייצור הבשר של הקבוצה ממוקם בעמק יזרעאל כאשר יש לה גם שיתופי פעולה עם משחטות עגלי בקר בארגנטינה, ברזיל, אורוגוואי, פרגוואי, צרפת ופולין.

 

פרטי ההנפקה

החברה כאמור תיכנס לבורסה דרך הנפקת אג"ח ראשונה, כאשר אלו הם תנאיה: אגרות החוב יפדו בשלושה תשלומים שנתיים שאינם שווים: ב-1 בינואר 2028, 2029, ו-2030.  שיעור הפירעון הוא 2.5% ב-2028 וב-2029, והיתרה (95%) ב-2030.

שיעור הריבית יקבע במכרז והיא תשולם פעמיים בשנה כאשר התשלום הראשון יהיה ב-1.7.2025. לדברי החברה חלק מהתמורה תשומש לפירעון הלוואות קיימות, לפירעון הלוואות נוספות במועד מאוחר יותר, ולחלוקת דיבידנדים. אגרות החוב מובטחות בשעבוד על נכס לוגיסטי מרלו"ג החברה.

 

הדוחות הכספיים

לצד תשקיף ההנפקה פרסמה החברה את דוחותיה הכספיים נכון לתום הרבעון הראשון של השנה. לפי הדוחות היו לחברה במועד זה מזומנים ושווי מזומנים בסך 2.36 מיליון שקל, כאשר לחברה חוב של 615 מיליון שקל. 

ברבעון הראשון של השנה הכנסות החברה הסתכו ב-260 מיליון שקל לעומת 292.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. הכנסות החברה ב-2023 הסתכמו ב-1 מיליארד שקל. הרווח הגולמי ברבעון הראשון של השנה הסתכם ב-49.3 מיליון שקל (19% מההכנסות) לעומת 26.7 מיליון שקל (9% מההכנסות) ברבעון המקביל. ב-2023 הסתכם ברווח הגולמי ב-140.2 מיליון שקל (14% מההכנסות).

הרווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה הסתכם ב-22.2 מיליון שקל לעומת הפסד תעולי של 3.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. ב-2023 הסתכם הרווח התפעולי ב-23.1 מיליון שקל.

הרווח הנקי ברבעון הראשון של השנה הסתכם ב-14.7 מיליון שקל לעומת הפסד נקי של 13.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. ב-2023 כולה הסתכם ההפסד הנקי ב-30.5 מיליון שקל.

ברבעון הראשון של השנה ייצרה החברה תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של 7.1 מיליון שקל לעומת תזרים חיובי של 9.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. ב-2023 החברה ייצרה תזרים חיובי של 89 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    המוסדיים יקנו תמורת בקשיש. אחכ יעשו תיספורת ויגידו 13/08/2024 09:09
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים יקנו תמורת בקשיש. אחכ יעשו תיספורת ויגידו שזה לא היה צפוי וקשה היה לחזות כי לא ניתן לחזות דברים לא צפויים
  • 3.
    ביזפורטל - עבודת קודש (ל"ת)
    99 12/08/2024 10:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בנגי 12/08/2024 07:30
    הגב לתגובה זו
    ככה זה עובד בחברות ציבוריות שמתנהלות על ידי טיפוסים מהסוג של המשפחה הזו.תמיד יהיו חייבים להראות לחברים מכרם התימנים שעשו כסף בחיים..פשוט ערסוואטים. לא משנה מה המצב החשבונאי בחברה, העיקר שהוא ובני משפחתו יקנו את המרצדסים הכי מבריקות בחנות וילך עם הרולקס הכי מנצנץ ומגעיל על היד. ובטח גם יהיו משקיעים מוסדיים שיקנו את השחיתות הזו על חשבוננו. להקיא
  • 1.
    בסך הכול הבעלים מנסה לחלץ את עצמו מחוב מעיק (ל"ת)
    קשקש 11/08/2024 19:30
    הגב לתגובה זו
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.86%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.