בלדי
צילום: אתר החברה

בלדי מבקשת מהציבור כסף כדי להחזיר לבנקים ולהעלות משכורות

בלדי עברה ברבעון האחרון לרווח, אבל התוצאות שלה בשנתיים האחרונות גרועות, החוב שלה ענק והיא מנסה לגייס מהציבור 300 מיליון שקל באגרות חוב; האם הציבור צריך לקנות?
רוי שיינמן | (4)

גיל דויטש ורוני בירם כמעט והכניסו את חברת בלדי, המייבאת בשרים, לתוך איי-ספאק, השלד עתיר המזומנים שהנפיקו בבורסה, אבל הביקורת אצלנו על השווי המנופח הורידה אותם מהעסקה. בלדי הוערכה לצורך כניסה לאיי-ספאק בשווי של 650-700 מיליון שקל. מאז ולמרות הערכות שהמצב העסקי ישתפר, שנת 2023 היתה הפסדית. ברבעון הראשון של 2024 יש התעוררות בתוצאות התפעוליות ועדיין הפסד בשורה תחתונה. כשמסתכלים על המאזן, מבינים שדויטש ובירם ניצלו מעסקה גרועה.

 

מגייסים כדי להחזיר חובות ולהגדיל שכר

החברה נמצאת בחוב פיננסי נטו שעולה על חצי מיליארד שקל והיא מנסה כעת דרך אי.בי.אי לגייס אגרות חוב מהציבור בסכום של 300 מיליון שקל. בעצם החברה רוצה עזרה מהציבור כדי להחזיר חובות לבנק שכנראה מפעיל עליה לחץ.

הציבור כמעט ואכל אותה בפעם הקודמת. אם הפעילות היתה נכנסת לפני כשנה לתוך השלד אייספאק, סיכוי טוב שהמחיר כעת היה נמוך ב-30%-40% ומעלה. נקווה שהציבור לא יאכל אותה הפעם.

ארז דהבני, הבעלים והמנכ"ל הוביל בשנים האחרונות השקעת ענק במלרו"ג לבלדי, אך ההשקעות האלו הובילו לחוב גדול ויקר יחסית. דהבני מנסה את מזלו בהנפקת אגרות חוב כשאם היא תצליח הוא גם יהנה מחבילת תגמול משופרת מאוד. משכר שנתי של 1.6 מיליון שקל, שכרו יעלה לכ-2.5 מיליון שקל ועם זכאות למענק זה יכול להגיע ל-5.8 מיליון שקל. כמו כן, גם ליתר בני המשפחה המועסקים בחברה תהיה העלאת שכר במידה והגיוס יצליח וכן לאחר הגיוס יהיה תשלום דיבידנד לבעלי המניות בסכום של 26 מיליון שקל.

במילים פשוטות, הגיוס ישמש לפירעון הלוואות ותשלומים לבעלי המניות. ככה לא בונים אמון מול הציבור. 

כך או אחרת, בלדי מוכרת במיליארד שקל בשנה, אך החברה לא צמחה אשתקד וגם לא ברבעון הראשון של השנה. אחרי שהפסידה 30 מיליון שקל בשנה שעברה (ודיווחה על רווח צנוע של 1 מיליון שקל ב-2022) היא עברה ברבעון הראשון של 2024 לרווח של 14 מיליון שקל למרות הירידה בהכנסות. השאלה אם הרווח הזה מייצג והאם הוא מלמד על הרבעונים הבאים:

    הפסד ענק ב-2023

קיראו עוד ב"שוק ההון"

  שיפור במרווח הגולמי - האם זה יימשך?

 

בלדי אומנם מגדילה את מחזור המכירות באופן שוטף, אבל הרווח שלה אשתקד היה אפסי על הכנסות של 1.02 מיליארד שקל. ברבעון הראשון ההכנסות המשיכו לצמוח למעל 290 מיליון שקל - צמיחה של 15%, אבל השורה התחתונה אדומה. אז יש אירועים חד פעמיים, יש הוצאות הובלה גדולות אשתקד, רק שגם אם מנטרלים את החריגות האלו, מקבלים חברה שמרוויחה 40-45 מיליון שקל בשנה. מכפיל 15 לחברות מזון בתקופה הזו יכול להיחשב נדיב מדי. ובכלל - איזו חברה יכולה לגייס כעת בבורסה? אף אחת, או כמעט אף אחת. למה החברים המנוסים האלו - דויטש ובירם לא הצליחו לנצל זאת ולסגור עסקה טובה. 
  

יבואנית הבשרים בלדי תיכנס לאחוזת בית דרך הנפקת אג"ח ראשונה. בלדי התחילה ב-1916 כאיטליז בשוק הכרמל בתל אביב והוקמה על ידי סב המשפחה מר שלמה דהבני ועסקה בעיקר בייבוא של מוצרי בשר. כיום תחומי הפעילות העיקריים של הקבוצה הם יצור מוצרי מזון במפעלי הקבוצה, סחר בשוק המקומי לרבות ייבוא, ולוגיסטיקה. מפעל ייצור הבשר של הקבוצה ממוקם בעמק יזרעאל כאשר יש לה גם שיתופי פעולה עם משחטות עגלי בקר בארגנטינה, ברזיל, אורוגוואי, פרגוואי, צרפת ופולין.

 

פרטי ההנפקה

החברה כאמור תיכנס לבורסה דרך הנפקת אג"ח ראשונה, כאשר אלו הם תנאיה: אגרות החוב יפדו בשלושה תשלומים שנתיים שאינם שווים: ב-1 בינואר 2028, 2029, ו-2030.  שיעור הפירעון הוא 2.5% ב-2028 וב-2029, והיתרה (95%) ב-2030.

שיעור הריבית יקבע במכרז והיא תשולם פעמיים בשנה כאשר התשלום הראשון יהיה ב-1.7.2025. לדברי החברה חלק מהתמורה תשומש לפירעון הלוואות קיימות, לפירעון הלוואות נוספות במועד מאוחר יותר, ולחלוקת דיבידנדים. אגרות החוב מובטחות בשעבוד על נכס לוגיסטי מרלו"ג החברה.

 

הדוחות הכספיים

לצד תשקיף ההנפקה פרסמה החברה את דוחותיה הכספיים נכון לתום הרבעון הראשון של השנה. לפי הדוחות היו לחברה במועד זה מזומנים ושווי מזומנים בסך 2.36 מיליון שקל, כאשר לחברה חוב של 615 מיליון שקל. 

ברבעון הראשון של השנה הכנסות החברה הסתכו ב-260 מיליון שקל לעומת 292.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. הכנסות החברה ב-2023 הסתכמו ב-1 מיליארד שקל. הרווח הגולמי ברבעון הראשון של השנה הסתכם ב-49.3 מיליון שקל (19% מההכנסות) לעומת 26.7 מיליון שקל (9% מההכנסות) ברבעון המקביל. ב-2023 הסתכם ברווח הגולמי ב-140.2 מיליון שקל (14% מההכנסות).

הרווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה הסתכם ב-22.2 מיליון שקל לעומת הפסד תעולי של 3.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. ב-2023 הסתכם הרווח התפעולי ב-23.1 מיליון שקל.

הרווח הנקי ברבעון הראשון של השנה הסתכם ב-14.7 מיליון שקל לעומת הפסד נקי של 13.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. ב-2023 כולה הסתכם ההפסד הנקי ב-30.5 מיליון שקל.

ברבעון הראשון של השנה ייצרה החברה תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של 7.1 מיליון שקל לעומת תזרים חיובי של 9.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. ב-2023 החברה ייצרה תזרים חיובי של 89 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    המוסדיים יקנו תמורת בקשיש. אחכ יעשו תיספורת ויגידו 13/08/2024 09:09
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים יקנו תמורת בקשיש. אחכ יעשו תיספורת ויגידו שזה לא היה צפוי וקשה היה לחזות כי לא ניתן לחזות דברים לא צפויים
  • 3.
    ביזפורטל - עבודת קודש (ל"ת)
    99 12/08/2024 10:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בנגי 12/08/2024 07:30
    הגב לתגובה זו
    ככה זה עובד בחברות ציבוריות שמתנהלות על ידי טיפוסים מהסוג של המשפחה הזו.תמיד יהיו חייבים להראות לחברים מכרם התימנים שעשו כסף בחיים..פשוט ערסוואטים. לא משנה מה המצב החשבונאי בחברה, העיקר שהוא ובני משפחתו יקנו את המרצדסים הכי מבריקות בחנות וילך עם הרולקס הכי מנצנץ ומגעיל על היד. ובטח גם יהיו משקיעים מוסדיים שיקנו את השחיתות הזו על חשבוננו. להקיא
  • 1.
    בסך הכול הבעלים מנסה לחלץ את עצמו מחוב מעיק (ל"ת)
    קשקש 11/08/2024 19:30
    הגב לתגובה זו
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

תומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהןתומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהן

ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים

ריטיילורס בעקבות נייקי - ירדה לשפל של 5 שנים - האם ומתי ריטיילורס תתאושש?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ריטיילורס נייקי

מניית ריטיילורס ירדה ב-5.8% בבורסת תל אביב, בהשפעה ישירה של דוחות נייקי, שפורסמו בשישי. נייקי, המהווה כ-75%-80% מפעילות ריטיילורס כזכיינית בישראל ובחלקים מאירופה ועוד, דיווחה על הכנסות של 12.43 מיליארד דולר, עלייה של 1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מעל הציפיות של 12.22 מיליארד דולר. אבל, הרווח הנקי צנח ב-32% ל-792 מיליון דולר, והרווח למניה עמד על 0.53 דולר, גבוה מהתחזיות של 0.38 דולר אך נמוך מ-0.78 דולר ברבעון קודם. המניה של נייקי נפלה בכ-10.5% במסחר שלאחר הדוחות גם בהינתן אופק חלש להמשך. 

הירידה בריטיילורס לשפל של 5 שנים ולשווי של 2.3 מיליארד שקל מבטאת דפוס מוכר: זכיינים כמו ריטיילורס תלויים בביצועי המותג העולמי, שמכתיבים זרימת סחורה, מבצעים וביקוש. דווקא מבחינת המחזור נראה שיש למה לצפות, אך החולשה בפרמטרים נוספים וכן בהתייחסות קדימה גורמת לחשש אצל המשקיעים. נדגיש כי האכזבה משורת הרווח דווקא לא קשורה לציפיות מריטיילורס שכן היא מרוויחה סוג של רווחיות קבועה שלא אמורה להשתנות באם הרווח והרווחיות של ניייקי יורדים, אלא אם נייקי משנה את הכללים וזה לא קרה. 

עם זאת, נייקי מנסה לחזק את המכירות הישירות שלא דרך סניפים וזו נקודת סיכון לריטיילורס. ככל שנייקי תמכור יותר באופן ישיר ודיגיטלי יקנו פחות מהזכיינים כולל ריטיילורס.אלא שבינתיים קורה ההיפך - ואלו חדשות טובות לריטיילורס.  אסטרטגיית המכירה הישירה (DTC) של נייקי, שהוגברה מאז 2017, תרמה לחולשה של נייקי. מכירות DTC ירדו ב-9% ל-4.6 מיליארד דולר, עם ירידה של 14% במכירות דיגיטליות, בעוד שמכירות סיטונאיות עלו ב-8%. האסטרטגיה הפחיתה תלות בקמעונאים אך הגבירה תנודתיות, כפי שנראה במלאי עודף של 8.5 מיליארד דולר בסוף הרבעון, ירידה של 2% משנה קודמת.

ריטיילורס, שמפעילה כ-278 חנויות נייקי בעולם תלויה כמובן בראש וראשונה במותגים ובהצלחה של מכירות המוצרים, אך צריך גם לזכור שמדובר בחברה שצומחת אורגנית לצד צמיחה חיצונית. ריטיילורס מתרחבת לגיאוגרפיות חדשות הן דרך רכישות והן דרך הקמת סניפים חדשים.  

ברבעון השלישי של 2025 ריטיילורס  דיווחה על התרחבות אגרסיבית ועלייה נאה במכירות, אך מנגד על שחיקה חדה ברווחיות שהובילה לקריסה של יותר מ־60% ברווח הנקי. החברה סיכמה את הרבעון עם הכנסות של 707.3 מיליון שקל, עלייה של 10.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת בעיקר מפתיחת 33 חנויות חדשות מאז הרבעון השלישי של 2024, כך שמספר החנויות הכולל הגיע ל־278 לעומת 245 בתקופה המקבילה.