ישי דוידי קרן פימי
צילום: יונתן בלום

ישי דוידי ממשיך לחייך: עשות קיבלה הזמנות של 59 מיליון שקל ממשהב"ט

מדובר בקבלת הזמנות חדשות בתחום הפעילות הצבאי, בעיקר ייצור ואספקה של מכלולים, לאורך 3.5 שנים. בכמה הוא רכש את עשות וכמה היא שווה היום?
איציק יצחקי |

חברת עשות אשקלון עשות 1.13% קיבלה הזמנות בהיקף של 59 מיליון שקל ממשרד הביטחון. מדובר בקבלת הזמנות חדשות בתחום הפעילות הצבאי, בעיקר ייצור ואספקה של מכלולים הכוללים חלקי חילוף לממסרות 1200 ו-1500 מתלים, הינעים ושיקום ממסרות 1200. האספקה של המוצרים תהיה לאורך תקופה של כ-3.5 שנים, כשבמהלך השנה ועד היום התקבלו הזדמנות בסך הכולל של 165 מיליון שקל. כל ההזדמנות ייכללו בדוח לשנת 2023. חשוב לציין כי היקף ההזמנות אשר טרם סופקו עומד על כ-148 מיליון שקל. בנוסף, החברה אישרה התקשרות בהסכם מסגרת לשלוש שנים מצד שלישי שלא קשור לחברה או לבעלת השליטה בחברה, שהינו לקוח בתחום הצבאי ליצור מכלולים מרכזיים לפרויקטים בהיקף כספי צפוי כולל של כ-17 מיליון שקל. צפי ההזמנות העתידיות הינו הערכה בלבד ואינו מחייב. כדי להבין את גודל ההצלחה בעסקה, כדאי להביט על מה שעשתה מניית עשות השנה. היא עלתה בשיעור של 102% - כלומר, הכפילה את עצמה, כשרק החודש זינקה בכמעט 17% ובשלושת החודשים האחרונים ב-34%. ישי דוידי וקרן פימי השלימו את רכישת השליטה בעשות אשקלון ביוני 2022, כלומר לפני שנה וחצי. פימי שילמה לאלביט מערכות סכום של 291 מיליון שקל (84 מיליון דולר) תמורת 85% ממניות עשות. העסקה בוצעה במחיר של 14.5 שקל למנייה, המשקף שווי של 343 מיליון שקל. לאחר סיום העסקה המנייה קפצה למחיר של 16.4 שקל (ובאותו חודש בו נחתמה, באוקטובר 2021, טסה ב-44%). כיום מחיר מניית עשות עומד על 27.35 שקל -כלומר, מדובר בקפיצה של 88.6% במחיר המנייה מאז, מה שאומר ש"על הנייר" דוידי רשם עסקת ענק והרוויח מעל 250 מיליון שקל. זאת אחת העסקאות הגדולות של דוידי בשנים האחרונות. ההזמנה הזאת מתווספת, כאמור, להזדמנות אחרות שקיבלה החברה מוקדם יותר השנה. המניות הביטחוניות עלו השנה בקצב גבוה, בראשן מניית ארית ארית תעשיות 8.75%  (עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מרעומים ומוצרי אלקטרוניקה צבאיים) שזינקה ב-382% למחיר של 3.84 שקל. גם מניית נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 1.44%  רשמה הצלחה אדירה, כשזינקה לשער של 30.46 שקל ובכך רשמה עליה של יותר מ-300%. נקסט ויז'ן עוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה מיוצבות לכלי רכב וכלי טיס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?