ישי דוידי ממשיך לחייך: עשות קיבלה הזמנות של 59 מיליון שקל ממשהב"ט
חברת עשות אשקלון עשות 1.13% קיבלה הזמנות בהיקף של 59 מיליון שקל ממשרד הביטחון. מדובר בקבלת הזמנות חדשות בתחום הפעילות הצבאי, בעיקר ייצור ואספקה של מכלולים הכוללים חלקי חילוף לממסרות 1200 ו-1500 מתלים, הינעים ושיקום ממסרות 1200. האספקה של המוצרים תהיה לאורך תקופה של כ-3.5 שנים, כשבמהלך השנה ועד היום התקבלו הזדמנות בסך הכולל של 165 מיליון שקל. כל ההזדמנות ייכללו בדוח לשנת 2023. חשוב לציין כי היקף ההזמנות אשר טרם סופקו עומד על כ-148 מיליון שקל. בנוסף, החברה אישרה התקשרות בהסכם מסגרת לשלוש שנים מצד שלישי שלא קשור לחברה או לבעלת השליטה בחברה, שהינו לקוח בתחום הצבאי ליצור מכלולים מרכזיים לפרויקטים בהיקף כספי צפוי כולל של כ-17 מיליון שקל. צפי ההזמנות העתידיות הינו הערכה בלבד ואינו מחייב. כדי להבין את גודל ההצלחה בעסקה, כדאי להביט על מה שעשתה מניית עשות השנה. היא עלתה בשיעור של 102% - כלומר, הכפילה את עצמה, כשרק החודש זינקה בכמעט 17% ובשלושת החודשים האחרונים ב-34%. ישי דוידי וקרן פימי השלימו את רכישת השליטה בעשות אשקלון ביוני 2022, כלומר לפני שנה וחצי. פימי שילמה לאלביט מערכות סכום של 291 מיליון שקל (84 מיליון דולר) תמורת 85% ממניות עשות. העסקה בוצעה במחיר של 14.5 שקל למנייה, המשקף שווי של 343 מיליון שקל. לאחר סיום העסקה המנייה קפצה למחיר של 16.4 שקל (ובאותו חודש בו נחתמה, באוקטובר 2021, טסה ב-44%). כיום מחיר מניית עשות עומד על 27.35 שקל -כלומר, מדובר בקפיצה של 88.6% במחיר המנייה מאז, מה שאומר ש"על הנייר" דוידי רשם עסקת ענק והרוויח מעל 250 מיליון שקל. זאת אחת העסקאות הגדולות של דוידי בשנים האחרונות. ההזמנה הזאת מתווספת, כאמור, להזדמנות אחרות שקיבלה החברה מוקדם יותר השנה. המניות הביטחוניות עלו השנה בקצב גבוה, בראשן מניית ארית ארית תעשיות 8.75% (עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מרעומים ומוצרי אלקטרוניקה צבאיים) שזינקה ב-382% למחיר של 3.84 שקל. גם מניית נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 1.44% רשמה הצלחה אדירה, כשזינקה לשער של 30.46 שקל ובכך רשמה עליה של יותר מ-300%. נקסט ויז'ן עוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה מיוצבות לכלי רכב וכלי טיס.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
