ישי דוידי קרן פימי
צילום: יונתן בלום

ישי דוידי ממשיך לחייך: עשות קיבלה הזמנות של 59 מיליון שקל ממשהב"ט

מדובר בקבלת הזמנות חדשות בתחום הפעילות הצבאי, בעיקר ייצור ואספקה של מכלולים, לאורך 3.5 שנים. בכמה הוא רכש את עשות וכמה היא שווה היום?
איציק יצחקי |

חברת עשות אשקלון עשות -0.03% קיבלה הזמנות בהיקף של 59 מיליון שקל ממשרד הביטחון. מדובר בקבלת הזמנות חדשות בתחום הפעילות הצבאי, בעיקר ייצור ואספקה של מכלולים הכוללים חלקי חילוף לממסרות 1200 ו-1500 מתלים, הינעים ושיקום ממסרות 1200. האספקה של המוצרים תהיה לאורך תקופה של כ-3.5 שנים, כשבמהלך השנה ועד היום התקבלו הזדמנות בסך הכולל של 165 מיליון שקל. כל ההזדמנות ייכללו בדוח לשנת 2023. חשוב לציין כי היקף ההזמנות אשר טרם סופקו עומד על כ-148 מיליון שקל. בנוסף, החברה אישרה התקשרות בהסכם מסגרת לשלוש שנים מצד שלישי שלא קשור לחברה או לבעלת השליטה בחברה, שהינו לקוח בתחום הצבאי ליצור מכלולים מרכזיים לפרויקטים בהיקף כספי צפוי כולל של כ-17 מיליון שקל. צפי ההזמנות העתידיות הינו הערכה בלבד ואינו מחייב. כדי להבין את גודל ההצלחה בעסקה, כדאי להביט על מה שעשתה מניית עשות השנה. היא עלתה בשיעור של 102% - כלומר, הכפילה את עצמה, כשרק החודש זינקה בכמעט 17% ובשלושת החודשים האחרונים ב-34%. ישי דוידי וקרן פימי השלימו את רכישת השליטה בעשות אשקלון ביוני 2022, כלומר לפני שנה וחצי. פימי שילמה לאלביט מערכות סכום של 291 מיליון שקל (84 מיליון דולר) תמורת 85% ממניות עשות. העסקה בוצעה במחיר של 14.5 שקל למנייה, המשקף שווי של 343 מיליון שקל. לאחר סיום העסקה המנייה קפצה למחיר של 16.4 שקל (ובאותו חודש בו נחתמה, באוקטובר 2021, טסה ב-44%). כיום מחיר מניית עשות עומד על 27.35 שקל -כלומר, מדובר בקפיצה של 88.6% במחיר המנייה מאז, מה שאומר ש"על הנייר" דוידי רשם עסקת ענק והרוויח מעל 250 מיליון שקל. זאת אחת העסקאות הגדולות של דוידי בשנים האחרונות. ההזמנה הזאת מתווספת, כאמור, להזדמנות אחרות שקיבלה החברה מוקדם יותר השנה. המניות הביטחוניות עלו השנה בקצב גבוה, בראשן מניית ארית ארית תעשיות -0.16%  (עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מרעומים ומוצרי אלקטרוניקה צבאיים) שזינקה ב-382% למחיר של 3.84 שקל. גם מניית נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 4.12%  רשמה הצלחה אדירה, כשזינקה לשער של 30.46 שקל ובכך רשמה עליה של יותר מ-300%. נקסט ויז'ן עוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה מיוצבות לכלי רכב וכלי טיס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: