שיכון ובינוי נפגשת עם 1.3 מיליארד שקל במזומן - זה צפוי לעזור לאגרות החוב לעלות
אחרי מספר דחיות, מקבלת שיכון ובינוי הזרמת מזומנים ענקית - כ-1.3 מיליארד שקל בזכות מימוש החזקתה בכביש האגרה ביוסטון. החברה דיווחה על קבלת האישורים הרגולטוריים לביצוע העסקה למכירת 21.6% (כל החזקתה) בכביש האגרה 288–SH ביוסטון לשותפתה הספרדית ACS תמורת 1.57 מיליארד שקל. בעקבות העסקה, צפויה שיכון ובינוי לרשום רווח הון נטו של 970 מיליון שקל בדו"חות הרבעון הנוכחי ולייצר מזומנים נטו של 1.3 מיליארד שקל.
העסקה עוכבה בעבר בגלל עיכובים באישורים רגולטוריים בעיקר מצד משרד התחבורה של טקסס. התמורה חשובה לשיכון ובינוי שנמצאת בתקופה מאתגרת יחסית ועם מינוף גבוה, אם כי לאחרונה היא נקטה בשורה של מימושים שהציפו לה ערך, הקטינו את החשיפה והסיכון ובעיקר הפחיתו את המינוף הפיננסי של החברה.
החברה מימשה ברבעון (יחד עם מימוש הכביש) נכסים בסכום העולה על 3 מיליארד שקל וכן השלימה גיוס כספי של 600 מיליון שקל. הגיוס נעשה בהנפקה פרטית לפי מחיר של 9 שקלים למניה. לפני כחודש וחצי חתמה שיכון ובינוי על מזכר הבנות עם כלל ביטוח, לפיו תמכור 8% מהון המניות של החברה הבת שיכון ובינוי נדל"ן (86%), תמורת 400 מיליון שקל. הדבר שיקף שווי של 5 מיליארד שקל לחברה.
- 1.dw 10/09/2023 09:41הגב לתגובה זוכמי שהיה ספקן לגבי יכולת האקזיט בטקסס, בגלל עליית הריבית האמורה להפחית שווי של נכס מניב, זה לא מובן מאליו שסיידוף הצליח לממש את הנכס. זה יסייע לו בפרעון החוב העצום, העומד על 12 מיליארד. כפי שמעריכים את חיים כצמן על מימוש נכסים כך הוגן להעריך גם את סיידוף, אבל... כפי שגם טוענים אצל טבע למשל, החוב עדיין נשאר עצום ויש לסיידוף עוד הרבה הרבה עבודה במימוש נכסים.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
