צילום: אורן דאי, גדי דגון, אבשלום ששוני

דעה

האם להשקיע במניות בנקים?

למערכת ביזפורטל מגיעות פניות ושאלות רבות על השקעה במניות הבנקים; לא בטוח שהעיתוי הזה נכון להשקעה בהן

אבישי עובדיה | 21/03/2023 11:30 (20)

נושאים בכתבה בנק הפועלים בנק לאומי דיסקונט הבינלאומי לאומי לאומי מזרחי טפחות מניות הבנקים פועלים

האם להשקיע במניות הבנקים? האם למכור את מניות הבנקים? השאלות הנפוצות האלו לא באמת יקבלו תשובה חותכת, אבל אנסה כאן להסביר את היתרונות והחסרונות שבהחזקה במניות בנקים בתקופה כזו. אתחיל מהסוף - לדעתי, הסיכון לא שווה את הסיכוי. בכל השקעה יש כמובן סיכוי וסיכון שהולכים ביחד. תשקיעו באופציות מסוכנות, הכסף יימחק או שתרוויחו פי כמה. בנקים בהגדרה הם השקעה סולידית, הסיכון לרוב נמוך וכך גם הסיכוי. לא בטוח שזה המקרה בנקודת זמן הנוכחית.

מניות בנקים מספקות תשואה שתלויה בתשואה שלהם על ההון ונגזרת ממכפיל ההון שלהם. מה הכוונה? נניח שבנק מייצר תשואה של 10% על ההון ונניח שהוא נסחר במכפיל הון של 1 - כלומר שווי השוק שלו שווה להון. במצב כזה התשואה הצפויה למשקיע היא 10%. נניח רק לשם המחשה שהבנק נסחר פי 2 על ההון. במצב כזה, התשואה היא 5%. השווי כפול מההון, התשואה על השווי נחתכת. במצב ההפוך - אם הבנק היה נסחר בחצי על ההון התשואה היתה 20%. תשואה של 10% על ההון היא 20% על השווי.

הבנקים ייצרו בשנה שעברה תשואה חלומית על ההון, אבל זו תשואה מוטה כלפי מעלה, זו תשואה שלא תחזור (יכולים להרחיב בעניין בטור הזה). אבל, כן סיכוי בהחלט סביר שהם ימשיכו לייצר מעל 10%. הבנקים נסחרים ב-0.9 בערך על ההון שלהם (בלי החריג, מזרחי טפחות שנסחר גבוה יותר, אבל גם מספק תשואה גבוהה יותר). אם תעשו חשבון תקבלו תשואה צפויה של 11%.

זו תשואה "נורמלית". זו לא תשואה שמגיעה משנה מדהימה שבה הריביות מזנקות כמו 2022, אבל זו גם לא תשואה בשנה קשה, שנה של האטה גדולה. איך תראה 2023? אף אחד לא יודע, רק שההערכות שהיא לא תהיה קלה, שהכלכלה תרד מדרגה לצד או בהמשך להאטה בעולם. תוסיפו לזה את הקרע על ענייני הרפורמה-מהפכה, קחו את הדכדוך שקיים כנראה בכל בית, את הירידה בחשק לצרוך. ותקבלו שנה אפילו קשה.

וכל זה עוד מבלי לגעת בסיכון, קטן מאוד אומנם, אבל קיים של תרחיש בלהות. אף אחד לא האמין שקרדיט סוויס ייפול. זה קרה. אצלנו הסיכוי אפסי כי הפיקוח על הבנקים מגן על הרווחים שלהם ומונע תחרות בצורה שוטפת ואסרטיבית. הפיקוח על הבנקים ובנק ישראל יקריבו כל מה שצריך והעיקר - שהבנקים המקומיים יהיו יציבים.

בנקים הם אופציה על המשק. בנקים הם תמונת ראי של המשק. אנחנו כמעט שלושה חודשים מתחילת השנה, במחאות-הפגנות וקרע שלא היה כמותו והבנקים לא ירדו מתחילת השנה. אין התאמה. זה אומר אחד משניים - או שהשוק צודק ואגב, חייבים לומר, זה התרחיש השכיח. כלומר, מניות הבנקים לא יורדות כי הן לא צריכות לרדת, ואם כך אז המשקיעים חושבים-מעריכים-מניחים כי כל מה שאנחנו עוברים עכשיו סביב הרפורמה המשפטית זה קשקוש אחד גדול, קיצונים משני הצדדים שלא יפריעו לכלכלה הישראלית החזקה. אולי זה נכון. אבל האפשרות השנייה היא שמניות הבנקים מסיבות כאלו ואחרות כמו השוק כולו (אם כי לא כמו מניות הבנקים), עדיין מחזיקות מסיבות "טכניות" - למשל: כספים שזורמים מהפנסיה-גמל, מכפילים נמוכים ועוד.

אף אחד לא יודע כמובן מה התשובה הנכונה, כל אחד יכול להעריך, אבל תהיה הסיבה אשר תהיה. מה שברור לרוב הכלכלנים והאנליסטים ש-2023 גם בלי רפורמה-מהפכה, היא שנה לא פשוטה. מה שברור למנהלי הבנקים ש-2022 לא תחזור. וגם אם נניח שהיא תהיה נורמלית עם 10% פלוס תשואה משמע 11% על השווי. בהינתן האלטרנטיבה הסולידית של פיקדון ב-5%, אגרות חוב סולידיות ביותר, תיק אג"ח ב-6%-7%, למה לקחת סיכון בשביל פרמיה של 5% - כלומר, אתם תרוויחו כנראה 5% יותר מפיקדון-אג"ח אבל יש לכם סיכון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה הסיכון? מה לא: רפורמה-הפיכה, זה בהחלט לא גלום במחירים. קחו את זה בהסתברות קטנה, אבל אל תתעלמו מזה. קחו גם הסתברות לשנה קשה, עם הפרשות גדולות להפסדי אשראי, אל תתנתקו ממה שקורה בעולם. קחו בחשבון את הפסדי האג"ח שיחלחלו לדוח רווח והפסד של הבנקים השנה. ותזכרו בנקים, לפחות עד היום נסחרו בין 0.5 ל-1.5 על ההון העצמי שלהם. נכון, זה לא תורה מסיני, אבל בתקופות של שגשוג המניות זינקו למכפילי הון של 1.5, ובשפל ל-0.5. אנחנו היום ב-0.92. יש לאן לרדת אם חושבים שהולכים להאטה.

וכל זה, תחת הסתייגות גדולה - מניות הבנקים הוכיחו את עצמן בעבר כהשקעה טובה ולטווח ארוך בנקים כנראה ימשיכו להיות השקעה טובה. אחרי הכל הם מוגנים-שמורים על ידי בנק ישראל והמפקח. השאלה, אם בנקודת זמן הזו הם השקעה שמגלמת את הסיכונים? לדעתי לא.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

15.
אבישי צדק, הבנקים צנחו (ל"ת)
גדעון המשקיע 31/03/2023 14:42
הגב לתגובה זו
14.
לרון 23/03/2023 10:04
הגב לתגובה זו
שולט בבנק הנפלא הבינלאומי דרך פיבי,סתם להשכלה כללית
13.
אם כבר להשקיע בארץ זה רק במניות בנקים או אגח לטווח 21/03/2023 17:56
הגב לתגובה זו
אם כבר להשקיע בארץ זה רק במניות בנקים או אגח לטווח 1-3 שנים בתעודות סל
12.
הקונצרניות נותנות היום 6-7 אחוז תשואה לפדיון באגח 21/03/2023 17:54
הגב לתגובה זו
הקונצרניות נותנות היום 6-7 אחוז תשואה לפדיון באגח 5 שנים ממוצע. אבל הן עדיין נופלות בבורסה. זה גם נראה משום מה לא אטרקטיבי למשקיעים כי הן ירדו ב 4% מפברואר ועד היום. אז לא נשאר בארץ במה להשקיע מלבד קרן כספית
11.
אייל 21/03/2023 13:56
הגב לתגובה זו
אני מנח שבסיטי עשו שעורי בית טובים לפני שעלו להחזקה של 3% השבוע בדיסקונט אומנם הם ניכנסים לטווח ארוך אבל home work its F home work https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001441748
10.
שי 21/03/2023 13:36
הגב לתגובה זו
עבורי, אחוזים בודדים מהתיק זה סיכון סביר
9.
ברלר 21/03/2023 13:07
הגב לתגובה זו
שנה זו היא שנה מיוחדת בארץ ובעולם, לכן אין כלל לדעת אם מדד 35 יעלה עד סוף השנה ב20 עד 30 אחוז או ירד. ישנם גורמים רבים שגורמים לחשוב שהמדד בארץ ובעולם יעלה ויש גם גורמים רבים שעשויים להוריד את המדדים בעשרות אחוזים. לכן כל מאמר הינו בגדר ניחוש בלבד. לדעתי אפשר להשקיע בסל מניות בנקים בערך 20 עד 30 אחוז מהכסף שיש לאדם. בהצלחה לכולם
8.
א 21/03/2023 12:42
הגב לתגובה זו
בנק הפועלים עשה 15% על ההון. מחלק גם דיבדנד, ונסחר 0.9 על ההון. הכסף שהרווחיו ולא חולק נכנס להון העצמי.כך שהפוטנציאל של פועלים לדוגמא הוא לפחות 25% אם מכניסים תשואה דיב הגעה למכפיל 1 על ההון. ומשם עוד יש לעלות אם תהיה גאות בשווקים
7.
כתבה יפה , מקצועית ומרעננת . לא זכור לי אם לבנקים 21/03/2023 12:40
הגב לתגובה זו
כתבה יפה , מקצועית ומרעננת . לא זכור לי אם לבנקים יש אפשרות רכישה של מניותיהם בימים אלו . אם כן! זו גם סיבה . אם ישבר קו התמיכה הנוכחי . הירידות תהינה עמוקות .
6.
שרה 21/03/2023 12:12
הגב לתגובה זו
תלוי בהמשך ההפגנות שמנכלי הבנקים בעיקר דיסקונט והפועלים יובילו. אישית אני בינתיים תופסת מרחק. גם בארה"ב מכרתי את מניות הבנקים הגדולים שהיו לי. איך אומרים בשיר: יושב על הגדר רגל פה רגל שם. קשה להשקיע בארץ בבנקים.
5.
פתאום לביזפורטל מתחשב בנזק של ההפיכה המשפטית (ל"ת)
העם 21/03/2023 12:11
הגב לתגובה זו
אין שום נזק, יש רק תועלת (ל"ת)
אלי 21/03/2023 14:08
הגב לתגובה זו
מוטב מאוחר מאשר לעולם לא (ל"ת)
ירד להם האסימון 21/03/2023 13:02
הגב לתגובה זו
4.
אבישי תגיד 21/03/2023 12:03
הגב לתגובה זו
אם תגיד שאנדרו אביר או ממלא מקום זמני אחר.. נראה שהבנקים בארץ בלי פיקוח! בקרוב נראה מה יהיה באגח הקוקו'ס,המחירים של הניירות בשחקים..
3.
מאיר 21/03/2023 11:52
הגב לתגובה זו
אבישי תודה!
שרה 21/03/2023 12:14
הגב לתגובה זו
למי הכוונה אנשים ישרים??? אני צריכה להדליק את הפנס........
2.
אני 21/03/2023 11:43
הגב לתגובה זו
אלא לבנקים, והם מושכים משכורות ובונוסים של מיליארדים על חשבון הציבור.
1.
י. 21/03/2023 11:38
הגב לתגובה זו
בנקים מחלקים גם דיבידנד כלומר עוד כ 3-4 אחוז
עודד 21/03/2023 12:09
הגב לתגובה זו
הדיבידנד שאתה מקבל מגיע מהרווחים ומהתשואה על ההון
חילקו 21/03/2023 12:05
הגב לתגובה זו
אם יצטרכו לחזק את ההון ישמרו את הכסף ואפילו יעשו הנפקות אם ייקחו מהם

צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג | 07/12/2025 08:06

נושאים בכתבה ארית רשף טכנולוגיות

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.

הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג | 11/12/2025 09:05

נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".

הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל

הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן