שי מיכאל פלרם
צילום: פלרם
דוחות

פלרם: למרות העלאת מחירים התוצאות נשחקו; הרווח התפעולי נפל ב-55% ל-29 מיליון שקל

דוחות חלשים אבל צפויים לפלרם. האינפלציה פוגעת בחברה, שלא הצליחה לגלגל הלאה את עליית מחירי חומרי הגלם, וזה התבטא גם בגידול במלאי של החברה. החברה תסגור את המפעל בגרמניה; מניית החברה איבדה השנה 30% מערכה ומכפיל הרווח הוא 7
נתנאל אריאל | (2)

קשה להיות מופתעים מהדוחות של חברת  פלרם 2%  שעוסקת בפיתוח לוחות תרמו-פלסטיים קשיחים (או בעברית - קירות ותקרה למחסנים לחצר הבית) ומפרסמת דוחות חלשים מאוד לרבעון השלישי של 2022 - החברה המתינה עד שלב הטרום נעילה של המסחר אתמול כדי לנסות להצניע את הדוחות בין שלל הדוחות שמתפרסמים. זה טריק ידוע של חברות שמפרסמות דוחות לא טובים. 

ההכנסות אמנם נפגעו רק ב-4% ועמדו על 416 מיליון שקל לעומת 433 מיליון שקל אבל זה מספר רק חלק מהסיפור. המלאי של החברה זינק ב-24% ל-979 מיליון שקל, מה שמצביע על הירידה החדה בהיקף המכירות של החברה והקושי שלה לגלגל הלאה את עליית מחירי חומרי הגלם. בחברה גם נאלצים לציין זאת במפורש "גידול במלאים של 14% לצד ירידה חדה במכירות וגידול בערך המלאי מעליית מחירי חומרי הגלים", מה שהוביל לכך ששיעור הרווחיות הגולמית נשחק ל-31% לעומת 34% ברבעון המקביל בשנה שעברה.

בנוסף, הרווח התפעולי נפל ב-55% ועמד על 29 מיליון שקל בלבד (7% מההכנסות), לעומת 64 מיליון שקל ברבעון המקביל (15% מההכנסות), זאת לאחר שגם עלויות המכירה והשיווק זינקו ב-20% ל-77 מיליון שקל והיוו 18.6% מההכנסות, לעומת 14.7% אשתקד. לדברי החברה הסיבה היא עליה במחירי ההובלה והגדלת מספר העובדים בחברות ההפצה.

בשורה התחתונה, הרווח של פלרם נפל ב-80% ועמד על 11 מיליון שקל בלבד, לעומת 50 מיליון ברבעון המקביל. מתחילת השנה הרוויחה החברה 103 מיליון שקל, נפילה של 38% לעומת 165 מיליון בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

בחברה מסבירים את הפגיעה גם בהיחלשות של היורו והפאונד מול השקל בשיעור של 3%. בחברה אומרים כי "הגידול בשיעור האינפלציה משפיע על פעילותה של החברה בשל עליות מחירים (בין היתר מגידול משמעותי במחירי תשומות האנרגיה באירופה), אשר הביאו להאטה בהיקף הביקושים למוצרי החברה (ביחס לרמת הביקושים בתקופת מגפת הקורונה), בין היתר, בשל כמויות מלאים שהיו גבוהות אצל הרשתות והמפיצים וייתכן שגם שינוי בהעדפות הצרכנים".

בחברה לא יודעים להעריך את היקף הפגיעה וכן עד מתי זה יימשך ואומרים כי החברה "נערכת ופועלת לבצע את ההתאמות הנדרשות, ככל הניתן ובהתאם לנסיבות ובין היתר קונסולידציה וטיוב של פעילות יצור של לוחות מרובי דופן על ידי העברתה מיצרנית החברה בגרמניה ליצרנית החברה באנגליה ולקבלן משנה וכתוצאה סגירת המפעל"

מנגד, מציינים בפלרם, אין לחברה הלוואות צמודות למדד, אלא רק הלוואות צמודות לריבית פריים, וגם אלה הם בהיקפים "לא מהותיים" כך שעליית הריבית לא מגדילה משמעותית את הוצאות המימון של החברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית פלרם נפלה השנה ב-30% והיא נסחרת במחיר של 31.16 שקל למניה ושווי שוק של 802 מיליון שקל, מכפיל רווח 7.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מאיר 30/11/2022 14:01
    הגב לתגובה זו
    חברה טובה עם מוצרים טובים, שיווק חלש לוקה בחסר
  • 1.
    יריב 30/11/2022 11:44
    הגב לתגובה זו
    אני מחזיק בפלרם
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

גם כשכספים הושבו למשקיעים באיחור, הם הגיעו בתשואה ממוצעת של 9%. אפשר לומר בזהירות שהמודל האלטרנטיבי - כשהוא מנוהל באחריות - הוכיח את עצמו.

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

אפשר וצריך לבקר מקרים שבהם הובטחו תשואות לא ריאליות או ששווקו מוצרים בלי גילוי נאות, אבל חשוב לא פחות לזהות ולהבחין את החברות שהובילו שינוי, למדו, ושיפרו את המודל.

אם נמשיך לדבר על “השוק האלטרנטיבי” כמקשה אחת, נרחיק דווקא את אותם שחקנים אחראיים שמנסים לבנות אמון ושקיפות.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הלקח האמיתי מהשנים האחרונות הוא לא “תיזהרו מהאלטרנטיבי”, אלא “תבדקו את הניהול, את הביטחונות, את תנאי ההשקעה ואת השקיפות”.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

כי השקעה אלטרנטיבית טובה, כמו כל השקעה טובה, לא נמדדת בסיסמה. היא נמדדת ביכולת לעמוד בהתחייבויות גם כשקשה, ולחזור לצמוח כשהשוק מתייצב.


כותב הטור הינו אייל אלחיאני, מייסד ומנכ"ל טריא



מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).